${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקרים הצליחו לכווץ גידולים סרטניים בעכברים באמצעות הפעלה של מערכת התגמול במוח

חוקרים בטכניון הזריקו לעכברים וירוס שיצר תגובת שרשרת שבסופה מערכת החיסון תקפה את הגידולים. "מתוך הבנת השפעת המוח על מערכת החיסון, נוכל להשתמש במנגנון בטיפול רפואי", אמרו

43תגובות
הדוקטורנטיות תמר בן שאנן (משמאל) ומאיה שילר
ינון ורדי, סטודיו בעמק

חוקרים מהטכניון הצליחו לכווץ גידולים סרטניים בעכברים ב-50% באמצעות התערבות מלאכותית בפעילות מערכת התגמול, שאחראית על תחושת ההנאה והסיפוק במוח. המחקר, שמתפרסם היום (שישי) בכתב העת Nature Communications, מלמד על גישה חדשה לשימוש בפעילות המוח כדי להפעיל את מערכת החיסון נגד תאים סרטניים, ועל הקשר הביולוגי בין מצב רגשי לתפקוד מערכת החיסון.

"הקשר בין מצב רגשי לסרטן הודגם בעבר בעיקר בהיבטים שליליים שלו, כמו לחץ ודיכאון, וללא מיפוי פיזיולוגי של מנגנון הפעולה", הסבירה פרופ' אסיה רולס מהפקולטה לרפואה בטכניון, שביצעה את המחקר יחד עם פרופ' משנה פהד חכים, מנהל בית החולים הסקוטי בנצרת, והדוקטורנטיות תמר בן שאנן ומאיה שילר. לדברי רולס, מחקר בסטנפורד הראה בעבר ששיפור במצבו הרגשי של החולה עשוי להשפיע על המחלה, אבל לא היה ברור כיצד. "כעת אנחנו מציגים מודל פיזיולוגי שיכול להסביר חלק מאותה השפעה", הוסיפה רולס, שחוקרת את הקשר בין המוח למערכת החיסון.

בשורה העליונה: הגידולים בעכברי קבוצת הביקורת. בשורה התחתונה: גידולים מעכברים שעברו את ההתערבות במוח

החוקרים הזריקו לעכברים וירוס שהכיל מידע לקולטן ייחודי במוח, שאפשר להם להשפיע באופן מלאכותי על מערכת התגמול, ולהפעיל את תאי העצב שמייצרים דופמין. החוקרים גילו כי העלאת רמת הדופמין במערכת התגמול מדמה תגובה מוחית של תחושה חיובית. תחושה זו השפיעה על מערכת העצבים הסימפתטית - שאחראית על תגובות מיידיות במצבי חירום - וזו גרמה לתאי מח העצם להפעיל את מערכת החיסון ולעודד אותה לזהות ולתקוף את סרטן הריאות והמלנומה שהיו לעכברים.

הרעיון להתמודד עם הסרטן באמצעות מערכת התגמול במוח נולד בעקבות מחקרים קודמים שפרסמה פרופ' רולס. במחקר שפרסמה לפני כשנתיים עם עמיתה פרופ'-משנה שי שנאור בכתב העת Nature Medicine, התברר כי הפעלה מלאכותית של מערכת התגמול יכולה להשפיע על מערכת העצבים הסימפתטית ובאמצעותה להשפיע על מערכת החיסון.

מימין לשמאל: מאיה שילר, פרופ'-משנה פהד חכים, פרופ' אסיה רולס וד"ר הלה אזולאי-דבי
דוברות הטכניון

"אנחנו כבר ראינו שהפעלה של מערכת התגמול במוח יכולה להשפיע על מערכת החיסון", אמרה רולס, "אנחנו גם יודעים כיום שלמערכת החיסון ישנו תפקיד משמעותי בטיפול בסרטן. עם זאת, מעורבותם של תאי החיסון בתהליכים סרטניים היא חרב פיפיות, שכן רכיבים מסוימים בתאים אלה תומכים בצמיחת הגידול הסרטני, על ידי חסימת התגובה החיסונית ויצירת סביבה תומכת לגידול".

לדברי רולס, "המטרה שלנו לא היתה מציאת טיפול אלא לנסות להבין באיזה אופן המצב הרגשי יכול להשפיע על המערכת. הכרנו את ההשפעה של רגשות שליליים, אבל המחקר הנוכחי מראה שייתכן שגם הביטוי המוחי והעצבי של רגשות חיוביים יכול להשפיע".

מערכת התגמול. באדום: ביטוי הווירוס המוגבל למערכת התגמול. בירוק: הנוירונים במוח המופעלים באמצעות המניפולציה במערכת התגמול.

"מה שחשוב הוא שמתוך הבנת השפעתו של המוח על מערכת החיסון ועל יכולתה להילחם בסרטן נוכל להתחיל להשתמש במנגנון הזה בטיפול הרפואי", הוסיף פרופ'-משנה חכים, מנהל בית החולים הסקוטי בנצרת. לדבריו, "אנשים שונים מגיבים אחרת לדברים, ורק מתוך הבנה עמוקה של המנגנונים נוכל להשתמש בפוטנציאל האדיר הזה לריפוי". החוקרים הדגישו כי הפעלת המערכת היא מלאכותית ושלא ניתן להפעיל את תגובת השרשרת באופן טבעי באמצעות מחשבות חיוביות או באופן דומה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#