הבדים הצבועים העתיקים ביותר במזרח הקדום התגלו בתמנע - מדע וסביבה - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבדים הצבועים העתיקים ביותר במזרח הקדום התגלו בתמנע

לכתבה
הבדים שנמצאו בתמנעד"ר נעמה סוקניק/רשות העתיקות

לדברי החוקרים, צבעי האריגים הופקו מצמחים שגודלו במיוחד, מה שמצביע על תעשיית הטקסטיל שהתפתחה באזור. הממצאים מעידים על מעמדם הגבוה של כורי הנחושת במקום, שנחשבו עד כה לבני מעמד נמוך

5תגובות

עשרות פיסות אריגים שנחשפו באחרונה בחפירות ארכיאולוגיות בתמנע שופכות אור על התרבות שהקימה את מפעלי הנחושת הקדומים באזור — ועל תעשיית הטקסטיל הארץ ישראלית בתקופת המקרא. האריגים, שעשויים מצמר, מתוארכים למאה ה-12 עד למאה העשירית לפני הספירה (תקופה המקבילה לשנות שלטונם של דוד ושלמה). אלו האריגים הצבועים העתיקים ביותר שהתגלו במזרח הקדום. 

את המחקר, שהתפרסם היום (רביעי) בכתב העת PLOS ONE, ערכו ד"ר נעמה סוקניק מרשות העתיקות וד"ר ארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב, בשיתוף חוקרים נוספים מאוניברסיטת תל אביב, מאוניברסיטת בר־אילן ומרשות העתיקות. האריגים התגלו במסגרת חפירה ארכיאולוגית מקיפה שעורכת אוניברסיטת תל אביב באתר כריית הנחושת בתמנע.

צוות החפירה, בתמנע
ארז בן יוסף / אוניברסיטת ת"א
אריג צמר שנמצא בתמנע
קלרה עמית/רשות העתיקות

עד היום התגלו באתר ממצאים רבים שלימדו על אופן ייצור הנחושת ועל התרבות החומרית של בני האדם שהפיקו את הנחושת במקום. בזכות האקלים היבש שרדו באדמת תמנע גם ממצאים אורגניים - ובהם האריגים. פיסות הבד הקטנות (הגדולות שבהן הן בגודל כמה סנטימטרים רבועים) הועברו לבדיקת מעבדה באוניברסיטת בר אילן. 

החוקרים גילו שני צבעים ששימשו לצביעת הבד - אדום וכחול. את הגוון האדום הם השיגו משורשי צמח בשם פואת הצבעים, ואת הגוון הכחול באמצעות צמח בשם מאיסטיס הצבעים. זהו הממצא הקדום ביותר בארץ ובלבנט שבו התגלו שרידי צבע שמקורם בצמחים. לדברי סוקניק, סביר להניח שהצמחים גודלו במיוחד לשם צביעת אריגים, מה שמעיד על תעשיית טקסטיל. להערכתה, מקור הבדים הוא מצפון לתמנע, שכן באזור המדברי לא ניתן לגדל את הצמחים או את הכבשים הדרושים לייצור האריגים. 

צוות החפירה, בתמנע
ארז בן יוסף / אוניברסיטת ת"א
שורשי צמח בשם פואת הצבעים
שחר כהן / באדיבות

הבדים הצבועים מחזקים את התפיסה לגבי אופיים של מפיקי הנחושת בתמנע הקדומה. עד לשנים האחרונות ההנחה היתה כי אלו שהועסקו במלאכה היו עבדים ואנשים מתחתית הסולם החברתי. אחד מאתרי ההפקה זכה אף לשם "גבעת העבדים". אבל ממצאי החפירה העלו ממצאים שסותרים את ההנחה הזו.

בין השאר התגלו שרידי מזון משובח שהגיע מרחוק ובהם גם עצמות דגים מהים התיכון. הבדים הצבועים מצטרפים לממצאים הקודמים ורומזים שכורי הנחושת כללו גם אנשים ממעמד גבוה יותר, כאלו שיכלו להרשות לעצמם לקנות בגדים צבועים שהיו יקרים משמעותית מבגדים לא צבועים. "מסתבר שאותם חרשי המתכת הם בעלי יכולת כלכלית גבוהה, בעצם זה היה הייטק של תקופת הברזל", אומרת סוקניק. 

אתר החפירות בתמנע
ארז בן יוסף / אוניברסיטת ת"א

צוות החפירות בתמנע
ארז בן יוסף / אוניברסיטת ת"א

הרשמה לניוזלטר

הרשמו עכשיו לדיוור הארץ מדע וסביבה

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות