הפיזיקאי סטיבן הוקינג מת בגיל 76 - מדע וסביבה - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפיזיקאי סטיבן הוקינג מת בגיל 76

לכתבה
סטיבן הוקינג בהרצאה לרגל 50 שנה לנאס"א, ב-2008 Lucas Jackson/רויטרס

הוקינג, שמחקריו על חורים שחורים נחשבו לפורצי דרך, התמודד במשך יותר מ-50 שנה עם מחלת ALS. ספרו "קיצור תולדות הזמן" היה רב מכר והפך אותו למדען המפורסם ביותר מאז אלברט אינשטיין

72תגובות

הפיזיקאי הבריטי סטיבן הוקינג מת לפנות בוקר (רביעי) בביתו בקיימברידג' שבאנגליה, בגיל 76. להוקינג היו הישגים רבים בתחום הפיזיקה התיאורטית והקוסמולוגיה, ועבודתו החשובה ביותר נעשתה על חורים שחורים. מקובל היה לחשוב עליהם כעל גופים שאינם פולטים דבר — לא חומר ולא קרינה. הוקינג הראה כי בתיאוריה חורים שחורים פולטים קרינה, בשל השלכות של תורת הקוונטים, ולכן יכולים להתאדות ולהיעלם. 

"מאז אלברט איינשטיין לא קם מדען שריתק את הדמיון והתחבב על עשרות מיליוני בני אדם בעולם כמוהו", אמר מיצ'יו קאקו, פרופסור לפיזיקה תיאורטית מהסיטי קולג' של ניו יורק. הוקינג הגיע לכך בעיקר הודות לספרו "קיצור תולדות הזמן: מן המפץ הגדול ועד החורים השחורים". הספר, שראה אור ב–1988, נמכר בלמעלה מעשרה מיליון עותקים.

הוקינג בטיסה המדמה מצב ללא כבידה מעל האוקיינוס האטלנטי, ב-2007
ZERO G/אי־אף־פי

עבודותיו הראשונות של הוקינג עסקו בפיזיקה הקלאסית של הכבידה. הוא הוכיח יחד עם המתמטיקאי רוג'ר פנרוז שעל פי תורת הכבידה של אלברט איינשטיין, בתנאים סבירים מאוד, תמיד יהיו נקודות סינגולריות — מצבים שבהם החומר ביקום קורס לתוך עצמו.

כשהיה בן 21, בעת שלמד לתואר ראשון, נודע להוקינג שלקה בטרשת אמיוטרופית צידית (מחלת ALSׂ), ומומחים העריכו שנותרו לו רק שנים ספורות לחיות. המחלה צמצמה את שליטתו בגוף לכיווץ אצבעות ותנועות עיניים רצוניות, אך היא לא פגעה בפעילותו השכלית. להפתעת רופאיו, הוקינג הצליח לחיות עם המחלה במשך למעלה מ–50 שנה נוספות. 

תפנית בפיזיקה 

הוקינג הפך למוביל בדורו בחקר כוח הכבידה ותכונות החורים השחורים, ומחקרו זה הביא לתפנית בפיזיקה המודרנית. באמצעות חישובים ארוכים ומתישים, הוקינג גילה שהחורים השחורים אינם שחורים כלל. למעשה, הוא גילה, בסופו של דבר יפלטו החורים הללו קרינה וחלקיקים, יתפוצצו וייעלמו. איש לא האמין תחילה — גם לא הוקינג עצמו — שחלקיקים יכולים להיפלט מחור שחור. "כלל לא חיפשתי אותם", נזכר בריאיון שהעניק ב–1978, "פשוט נתקלתי בהם, הייתי די עצבני".

הוקינג ואשתו השנייה איילין בחתונתם, ב-1995
Paul Bates/רויטרס

החישובים פורסמו בשנת 1974 בכתב העת Nature תחת הכותרת "התפוצצויות חורים שחורים?". כיום המאמר נחשב לציון הדרך המשמעותי הראשון בחתירה אחר תיאוריה יחידה על הטבע שתקשר בין כוח הכבידה למכניקת הקוונטים, המנוגדים לכאורה.

"אפשר לשאול מה יקרה לאדם שיקפוץ אל תוך חור שחור", אמר הוקינג בריאיון ב–1978, "ברור שאני לא חושב שהוא יישאר בחיים, מצד שני, אם נשלח מישהו לקפוץ לתוך חור שחור, לא הוא ולא האטומים המרכיבים אותו יחזרו, אבל מאסת האנרגיה שלו תחזור. ייתכן שהדבר נכון גם לגבי היקום כולו". הקוסמולוג דניס סיאמה, שהנחה את עבודת התזה של הוקינג בקמברידג', כינה את הפרסום בכתב העת Nature "המאמר היפה ביותר בתולדות הפיזיקה".

פרופ' הוקינג במשרדו באוניברסיטת קיימברידג', ב-2011
AP

הוקינג היה אדם שחוצה גבולות, לא רק בחייו האינטלקטואליים, אלא גם בחייו המקצועיים והאישיים. הוא נסע לכנסים מקצועיים ברחבי העולם, ביקר בככל היבשות, כולל באנטארטיקה; כתב ספרים רבי מכר על מחקריו; התחתן פעמיים; הביא לעולם שלושה ילדים; ולא בחל בהופעות בסדרות "משפחת סימפסון", "מסע בין כוכבים: הדור הבא", או "תיאוריית המפץ הגדול".

הוקינג לפני המראת טיסה המדמה חוסר כבידה בפלורידה, ב-2007
Peter Cosgrove/אי־פי

את יום הולדתו ה–60 חגג ברחיפה בכדור פורח; באותו שבוע ריסק את כיסא הגלגלים החשמלי שלו כשהאיץ את מהירותו בקיימברידג' ושבר את רגלו. באפריל 2007, חודשים ספורים אחרי יום הולדתו ה–65, הוא השתתף בטיסה מיוחדת שבה מטוס בואינג 727 נסק וצלל כרכבת הרים כדי ליצור תחושה של אובדן כוח כבידה. זו היתה טיסה מקדימה למסע לחלל שקיווה לעשות עם חברת וירג'ין גלקטיק של ריצ'רד ברנסון, על סיפון ספינת החלל SpaceShipTwo. כשנשאל מדוע הוא נוטל סיכונים, השיב "אני רוצה להראות לאנשים שאין סיבה להיות מוגבלים מנכות פיזית כל עוד הם לא מוגבלים ברוחם".

בסרט דוקומנטרי שיצא ב-2013 אודות חייו, סיפר הוקינג כי בתקופה שכתב את "קיצור תולדות הזמן", שקלו הרופאים לכבות את מכונת ההנשמה אליה חובר בשל דלקת ריאות.  ג'יין, אשתו הראשונה, סירבה לשים קץ לחייו ודרשה מהרופאים במרפאה בשוויץ, שם אושפז בתרדמת, להחזיר אותו לקיימברידג'.

בעקבות גליליאו

סטיבן ויליאם הוקינג נולד בעיר אוקספורד באנגליה ב–8 בינואר 1942 — 300 שנה בדיוק, הקפיד לציין, אחרי מותו של גליליאו גליליי, חלוץ חוקרי כוח הכבידה. אמו, איזובל ווקר, נסעה לאוקספורד כדי לחמוק מההפצצות הליליות בימי הבליץ על לונדון. אביו, פרנק הוקינג, היה חוקר בכיר בתחום הביולוגיה. סטיבן, הבכור מארבעה ילדים, היה תלמיד בינוני בבית ספר סנט אלבנס בלונדון, אף שכמה מחבריו וממוריו זיהו מיד את גאונותו.

בשלב מאוחר יותר, כשלמד ביוניברסיטי קולג' באוקספורד, לימודי המתמטיקה והפיזיקה נראו לו קלים עד כדי כך, שבקושי עיין בספרים או כתב את דברי המורים. "לא היה נראה שיש בשביל מה להתאמץ", אמר על כך בהמשך. התחום היחיד שהלהיב אותו היה קוסמולוגיה, כי הוא עסק, לדבריו, ב"שאלה הגדולה: מהו מקור היקום"?

הוקינג בהרצאה בקייפ טאון, ב-2008
Mike Hutchings/רויטרס
סטיבן הוקינג ונלסון מנדלה בפגישה ביוהנסבורג ב-2008
DENIS FARRELL/אי־אף־פי
הוקינג במוזיאון המדע בירושלים, ב-2006
קובי גדעון / באובא
נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה מעניק לסטיבן הוקינג את מדליית החירות הנשיאותית בבית הלבן ב- 2009
JEWEL SAMAD/אי־אף־פי
האפיפיור פרנציסקוס וסטיבן הוקינג בותיקן ב- 2016
OSSERVATORE ROMANO PRESS OFFICE/

החלטתו לכתוב את הספר "קיצור תולדות הזמן", אמר, נולדה מהרצון לחלוק את התלהבותו מהגילויים על היקום עם "הציבור ששילם בעבור המחקר". הוא רצה להנגיש את רעיונותיו במידה כזו שספריו יוכלו להימכר בשדות תעופה. הוא גם קיווה להרוויח ממנו מספיק כסף למימון לימודיהם של ילדיו. הצלחתו המדהימה של הספר עשתה אותו עשיר, מפורסם עוד יותר, ומודל לחיקוי בעיניי בעלי מוגבלויות בעולם כולו.

העבודה המחקרית של הוקינג זיכתה אותו לאורך השנים בפרסים מדעיים יוקרתיים וכך גם פעילותו הציבורית. בין היתר הוענקה לו בשנת 1975 מדליית אדינגטון מטעם האגודה האסטרונומית המלכותית של בריטניה, מדליית יוז בשנת 1976 מטעם החברה הבריטית המלכותית,  פרס וולף לפיזיקה (1988) מדליית אלברט איינשטיין (1979),  מדליית זהב של החברה מלכותית לאסטרונומיה (1985) ועד מדליית החירות הנשיאותית, שהוענקה לו ב–2009 על ידי נשיא ארה"ב דאז ברק אובמה.

הפרס היחיד שעדיין לא קיבל הוא פרס נובל; ההסבר שנתן לכך היה אופייני. "פרס נובל ניתן רק לעבודה תאורטית שאוששה באמצעות ניסוי. קשה מאוד להתבונן בדברים שאני עובד עליהם", אמר.

הוקינג היה חסיד מובהק של חקר החלל ואמר שהוא חיוני לקיום ארוך הטווח של המין האנושי. "סכנת השמד לחיים על כדור הארץ בעקבות אסון כמלחמת עולם גרעינית פתאומית, נגיף מהונדס, או איומים אחרים שעוד לא חשבנו עליהם, גדולה מאי פעם", אמר ב–2007 לקהל מאזינים בהונג קונג.

דבר לא עורר עליו זעם גדול יותר מאשר דבריו הנוקבים על דת. "אין צורך לפנות לישות כלשהי מחוץ ליקום כאלוהים, כדי להסביר את מקור היקום", אמר. ב"קיצור תולדת הזמן" הוא אמנם התייחס ל"רוח אלוהים", אבל בספר "תוכנית אב" (The Grand Design), שכתב ב–2011 עם לאונרד מלודינוב, היה מסויג יותר וכתב שאין צורך לפנות לאלוהים כדי להסביר את בריאת היקום. בריאיון לגרדיאן באותה שנה הרחיק לכת ואמר "אני מתייחס למוח כאל מחשב שיפסיק לעבוד כשרכיביו יתקלקלו. אין גן עדן או חיים שלאחר־המוות לחלקי מחשב מקולקלים; זו מעשייה לאנשים שמפחדים מהחושך". 

הוקינג, שהקדיש את החלק המשמעותי ביותר בחייו לחורים שחורים, לא פחד מהחושך. "הם נקראים חורים שחורים משום שהם נקשרים לחרדות אנושיות של חורבן או היבלעות", אמר באחד הראיונות. "אני לא פוחד להיזרק לתוכם, אני מבין אותם. במובן מסוים אני מרגיש שאני שולט בהם".

הרשמה לניוזלטר

הרשמו עכשיו לדיוור הארץ מדע וסביבה

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות