בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה משנה גישה עם הקבלנים המזהמים: זיבלת שילמת

לא רק שהציבור בישראל סובל ממפגע אתרי הפסולת הלא חוקיים - הוא, ולא הקבלנים שזיהמו, נאלץ לשלם על פינוים. אבל הגישה הסלחנית מתחילה להשתנות

8תגובות

בשבועות האחרונים מפנים דחפורים ערימות ענק של פסולת בניין בסמוך לרחוב ראשון לציון בפתח תקוה. מדובר בפרויקט של העירייה, שמטרתו להכשיר את השטח לקראת בנייתו של מתחם מוסדות חינוך וסלילת קטע של רחוב חדש. הפעולות לניקוי וטיהור השטח, כאשר הפסולת נגרסת למחזור, ראויות לכל שבח. אבל מתברר שהעלות הכספית - יותר משישה מיליון שקלים - תיפול על כתפיהם של תושבי פתח תקוה.

קבלני פסולת זיהמו את המקום במשך שנים והרוויחו כסף, אבל איש מהם לא נדרש לשאת בעלות השיקום, וככל הידוע לא נקנס או ריצה עונש מאסר בגין הזיהום החמור שגרם. הניסיון לברר באמצעות עיריית פתח תקוה מי היה אחראי ליצירת אתר הפסולת הזה ואתר סמוך נוסף שעדיין לא פונה, לא צלח. איש לא השיב גם לשאלה אם ננקטו הליכים משפטיים כלשהם נגד עברייני הפסולת.

במקום זאת הסתפקה העירייה בתגובה כללית, שבה נאמר בין השאר: "תופעת השלכת פסולת הבנייה ברבים היא מכת מדינה, ולא פסחה גם על פתח תקוה שבה נבנו בשנים האחרונות אלפי יחידות דיור. עם זאת, חלק ניכר מהפסולת מפונה לאתרים מורשים או עובר גריסה ונעשה בו שימוש חוזר. העירייה פועלת באמצעים מגוונים כדי ללכוד את משליכי הפסולת והפעילה חברות שמירה, מצלמות וסיירת עירונית המפטרלת בכל שעות היממה. נעשית פעילות יזומה עם המשטרה והעירייה ללכידת משליכי פסולת, והציבור שותף ואף עודד לדווח על עבירות כדי שניתן יהיה להגיש תביעות משפטיות. כל יזם וקבלן נדרשים לדווח, כתנאי להיתר בנייה, על חישוב כמויות הפסולת, להתקשר עם אתר מורשה ולהציג קבלות תשלום בעבור פינוי הפסולת. התופעה צומצמה, אך לא מוגרה".

אלון רון

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

אכן, פתח תקוה אינה לבדה. בהוד השרון פינה קבלן במשך כמה שנים פסולת בניין למגרש בלב העיר, כשהוא מסכן קידוח מים. בשטח המיועד לשכונת מגורים ביבנה צמח הר פסולת בניין, שעלות פינויו מוערכת בעשרות מיליוני שקלים.

בבאר שבע נאלצה המדינה להשקיע ממון רב בפינוי ערימות פסולת בניין שהצטברו בכניסה הדרומית לעיר - אזור המיועד בין השאר לפיתוח פארק. פעולות הפינוי הנרחבות ביותר היו בנתניה ובחוף עלייה ביפו. במקרים הללו מדובר באתרי פסולת שקיימים עשרות שנים, ולא היה שום גורם שאפשר היה להטיל עליו את האחריות למימון פינוי השטח.

גם בערים אחרות נערמה פסולת במקומות אסורים, ואף הופעלה תחנת מעבר הקולטת פסולת ממקומות שונים ומעבירה אותה לאתרים בלתי חוקיים אחרים.

שינוי בגישת הרשויות ובתי המשפט לתופעה של פסולת במקומות אסורים החל להסתמן רק באחרונה. לראשונה הן הכירו בצורך לפנות את האתרים וגם לקבוע סנקציה כספית שתשמש למימון הפינוי. כך קרה, למשל, במקרה של אתר שהפעילה החברה בעלת השם היומרני "גרין מחזור" בשטח חקלאי בתחום השיפוט של ראשון לציון. "גרין מחזור" קלטה שם בניגוד לחוק פסולת בניין, שחלקה הועבר לאתרים אחרים, כל זאת תוך גרימת מפגעים סביבתיים.

המדינה ועיריית ראשון לציון הגישו כתבי אישום נגד המפעילים, ולפני כמה חודשים הוציא בית המשפט לעניינים מקומיים בעיר צו סגירה לאתר. בית המשפט קבע גם שהמפעילים יפקידו המחאה אישית בסכום של 400 אלף שקלים, וערבות בנקאית בסכום של עוד 100 אלף שקלים, שישמשו כבטוחה לפינוי האתר.

פסיקה נוספת, שנראית כנושאת אופי תקדימי, התקבלה באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב בעניינו של תושב יפו, אנואר שרקאווי. שרקאווי פנה לבית המשפט לאחר שמינהל מקרקעי ישראל ביקש לסלקו משטח בטענה שפלש אליו והפעיל בו אתר לקליטת פסולת. שרקאווי טען שהפסולת הועברה למקום על ידי גורמים אחרים, וביקש שלא לפנותו. לאחר מכן חזר בו מבקשה זו, אך ביקש להחזיר לו ערבויות (28 אלף שקלים) שהפקיד בהוראת בית המשפט.

בסופו של התהליך קבעה השופטת רחל ערקובי, שמינהל מקרקעי ישראל הוכיח שאכן נוהל במקום עסק בלתי חוקי לקליטת פסולת בניין וגרוטאות. היא ציינה ששרקאווי לא הציג כל אסמכתה לכך שהוא פעל לפינוי הפסולת, ונענתה לבקשת המינהל לחלט את כספי העירבון שהפקיד שרקאוי ולממן באמצעותם את ניקוי המקום.

החלטה זו עשויה לבשר על שינוי בגישה של שב ואל תעשה בכל הנוגע לעברייני פסולת. מי שצריך להרים את הכפפה הם גורמי האכיפה הממשלתיים והעירוניים. המשרד להגנת הסביבה כבר התחיל לעשות זאת כאשר החרים משאיות שנהגיהן הורשעו בהשלכת פסולת לאתרים בלתי חוקיים. לרשויות המקומיות הואצלו בשנים האחרונות סמכויות לאכיפת חוקים סביבתיים, וגם עליהן מוטלת כעת האחריות לנקוט סנקציות חריפות כלפי מזהמי הסביבה. הגיע הזמן שראשי ערים ישימו בראש סדר העדיפויות את מצוקות הציבור, שנגזר עליו לחיות עם המפגעים הסביבתיים ולאחר מכן הוא נאלץ לממן את הטיפול בהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו