בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא מאמינים למדענים

דו"ח של האו"ם מתריע, שמקבלי החלטות נוטים לא להאמין לאזהרות מדענים על פגיעה בסביבה. פרויקט ישראלי לשילוב אנשי מדע במשרדי ממשלה מנסה לגשר בין העולמות

17תגובות

קשה להגזים בתרומת המחקר המדעי להתמודדות עם בעיות סביבה כמו שינויי אקלים, מחסור במים ופיתוח אנרגיה נקייה. לכן יש דאגה רבה בארגונים בינלאומיים לשימור הסביבה מהכרסום באמון של מקבלי החלטות ושל הציבור הרחב בממצאים שמציגה הקהילה המדעית. הדוגמה הבולטת לכך היא הספקות המתרבים בנוגע למחקרים הקובעים שכדור הארץ עובר שינויי אקלים עקב פעילות האדם.

בחודש שעבר פירסמה סוכנות האו"ם להגנת הסביבה (UNEP) דו"ח מקיף, המדרג על פי סדר חשיבות את 21 הבעיות הסביבתיות העיקריות שהמין האנושי מתמודד אתן היום. במקום גבוה בחמישייה הפותחת מופיעים הקשרים הבעייתיים בין הקהילה המדעית לבין מקבלי ההחלטות והציבור הרחב. כותבי הדו"ח קובעים, שאמון הציבור במדענים העוסקים בסביבה הולך ופוחת. המצב דומה גם בקשר לאמון של מקבלי ההחלטות בפוליטיקה ובכלכלה.

לירידה באמון יש סיבות רבות, והן משתנות על פי המגזר שמדובר בו. בציבור הרחב יש נטייה שלא לבטוח במדענים כשהם מטילים אחריות כוללת על המין האנושי. אחרי הכל, צעדים לפתרון הבעיות עלולים לפגוע בנוחות וברווחה שתושבי המדינות העשירות בעיקר התרגלו להן.

זה מה שקרה לסוגיית שינויי האקלים לאחר פרסומים מחשידים כביכול על האופן שבו מדעני האקלים ערכו את המידע שאספו. תאגידים כלכליים, החוששים מההשלכות של התמודדות עם שינויי אקלים, ניצלו פרסומים אלה כדי לזרוע ספקות אשר לאמיתות הטענה שהאדם גורם להתחממות העולם. כפי שהראה סקר דעת קהל של גאלופ בארצות הברית, שנערך לפני שנתיים, הספקות זכו לאוזן קשבת בציבור הרחב. בתוך שנתיים גדל ב-13% שיעור האמריקאים הסבורים שהחשיבות המיוחסת לבעיית שינויי האקלים מוגזמת. אמריקאים רבים חוששים, שאימוץ מדיניות למניעת התחממות כדור הארץ תביא בין היתר לפגיעה בתעשיית האנרגיה ולעלייה במחירי מוצרים שונים, ובהם דלק.

הדו"ח החדש מציין, שאחת הבעיות העיקריות של מדענים היא כיצד לתרגם מידע מסובך ומורכב לשפה שמקבלי החלטות והציבור הרחב מבינים. במקרים רבים המדענים עוסקים בנושאים שאינם מעניינים כלל את מקבלי ההחלטות, ולכן עבודתם נעשית חסרת רלוונטיות.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות היישר לפייסבוק

יש בעיה נוספת, שעמדו עליה כמה מדענים: חוקרים נוטים להציף את הציבור בחדשות רעות ואינם נוטעים בו תקווה על ידי פרסום מאזן של התפתחויות חיוביות. שני חוקרים אוסטרלים, סטפן גארנט ודייוויד לינדנמאייר, כתבו לפני שנה מאמר בנושא בכתב העת Trends in Ecology and Evolution. לטענתם, מדענים אמורים לא רק לייאש את הציבור בחדשות מדכאות על הכחדת מינים, עליהם גם לעודד אותו על ידי דיווח על הצלחות בשימור הטבע.

גארנט ולינדנמאייר ציינו במאמרם, כי לצד הבעיות הקשות של הגנה על הטבע יש גם הצלחות. למשל, גידול באוכלוסיות חיות הבר בנמיביה ובפארק הגדול ביותר בדרום אפריקה; תחילת שיקום של אזור בצות ייחודי בעיראק, הישגים יפים לחוק המגן על מינים בסכנת הכחדה בארצות הברית, ולא מעט הסכמים וחוקים ברחבי העולם, שהביאו לשימור שטחי טבע בהיקף נרחב.

שני המדענים הציעו לערוך כנסים, שבהם יתארו מדענים הצלחות בשימור הטבע במקומות שונים. "הימנעות מאזכור ההישגים של הפעילות לשמירת הטבע תביא לכך שנבואות חורבן הטבע יגשימו את עצמן", הזהירו.

כדי להגביר את השפעת המחקרים המדעיים על גיבוש המדיניות הסביבתית יש צורך בשינוי תרבותי בקרב המדענים; שינוי שיכשיר אותם לתקשר טוב יותר עם הציבור הרחב. האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית מקיימת בשנים האחרונות תוכנית לשילוב מדענים בפעילות הממשל. תוכנית דומה בהיקף צנוע, המכונה "פרויקט ממשק", החלה לפעול גם בישראל, ביוזמת האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.

הפרויקט הישראלי, שנועד לקדם שימוש בידע מדעי בגופי ממשל, חותר לשלב מדענים המתמחים בתחומים שונים במדעי הסביבה בעבודה שוטפת הנוגעת למומחיותם במשרדי ממשלה, לפרק זמן של שנה. ההנחה היא, שבהמשך ישתלבו חלק מהמדענים באופן קבוע בגופי הממשלה, ובכל מקרה הם ייצרו קשרים עם מקבלי ההחלטות, ייחשפו לדרך הפעולה של השלטון, והפקידים ואנשי המקצוע במשרדי הממשלה ייחשפו לעבודתם המדעית. התוכנית כוללת גם הכשרה של המדענים בהצגת ממצאי מחקרים מדעיים בפני התקשורת.

הדו"ח של UNEP מזהיר, שאי נקיטת צעדים לגישור על הפערים בין מדעני הסביבה למקבלי ההחלטות בפוליטיקה ובכלכלה יביא לכך שלמקבלי החלטות לא יהיה די ידע כדי לקבוע מתי ואיך יש להתערב בסוגיות סביבתיות; למדענים יהיה פחות תמריץ להציג את עבודתם בפני מקבלי ההחלטות, והציבור הרחב לא יתמוך במימון פעולות להתמודדות עם בעיות סביבתיות. זהו מתכון בטוח להמשך הפגיעה במשאבי הטבע ולהידרדרות מצב הסביבה בעולם.

אלי הרשקוביץ


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו