בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קידוחי הגז שמגדילים הסיכון לאסון ימי בישראל

יוזמה חדשה מציעה להקים רשות ממשלתית עצמאית, בעלת סמכויות נרחבות, שתעסוק בפיקוח ואכיפה על מתקני הקידוח והגז המוקמים לחופי הארץ

6תגובות

היקף ניצול משאבי החוף והים של ישראל יגדל בשנים הבאות באופן משמעותי, עם הקמת מתקני התפלה והתרחבות מערך קידוחי הגז הטבעי. לצד התועלת הרבה שיש במתקנים אלה לסיפוק צורכי האנרגיה והמים של ישראל, הם גם עלולים לגרום נזק לסביבה הטבעית, עד כדי אסון אקולוגי בעל משמעות כלכלית הרסנית. האתגר שעמו יהיה על ישראל להתמודד הוא כיצד לפתח מנגנון ממשלתי יעיל, שיוכל לאסוף מידע על מצב הים, להעריך סיכונים אפשריים ולהקפיד שיינקטו צעדים למניעתם.

הפעלת מתקני גז ונפט מחייבת הקמת תשתיות קידוח וצנרת באזורים רגישים מבחינה אקולוגית בתוך הים. דליפה מצנרת או תקלה במתקן הקידוח יכולות לגרום לזיהום בהיקף נרחב, בדומה לזיהומים שהיו בשנים האחרונות במפרץ מקסיקו ומקומות נוספים.

בנוסף לאתרים שבהם כבר נמצא גז, מתוכננים 15 קידוחים נוספים לחיפוש גז ונפט. בעתיד אמורות לקום כמה אסדות גדולות לטיפול בגז מול חופי ישראל, וייתוספו שתי כניסות של צנרת מהים אל החוף. קידוחי גז יכולים לסכן את הסביבה. בשבועות האחרונים אירעה דליפה ממתקן גז שמפעילה חברת Shell בים הצפוני. דליפה כזאת עלולה לזהם את הים בפחמימנים, שהם רעילים לצומח והחי הימיים.

גם למתקני ההתפלה עלולה להיות השפעה שלילית על הסביבה הימית. ממתקנים אלה מוזרמת בצינור אל הים תמלחת (רכז מלח הנותר לאחר התפלה), העשויה לגרום להיווצרות "מדבר מלוח" ליד מוצא הצינור. בנוסף, בתהליכי ההתפלה נעשה שימוש בסוגים שונים של כימיקלים, שגם הם מוזרמים לים. באחרונה הזהירו שתי חוקרות בכירות במכון לחקר ימים ואגמים, שלא נעשות כל הבדיקות הדרושות כדי לעקוב אחרי ההשלכות הסביבתיות שיש למתקני ההתפלה.

אלבטרוס

לכך יש להוסיף את התוכניות להנחת קווי תשתית של תקשורת, היכולים לפגוע בקרקעית הים. כבר עתה יש בעיה חמורה של דלדול בדגה הטבעית בעקבות פעילות נרחבת של ספינות דיג ותוכניות לכרות חול מהים במסגרת פרויקטים להרחבת נמלים.

המשרד להגנת הסביבה הוא האמור לפעול לשמירת הסביבה הימית. במשרד יש אגף ים וחופים, אך כוח האדם העומד לרשותו והיקף סמכויותיו מקשים עליו לנהל מעקב אחרי שטחי ים גדולים ולפקח ביעילות על מתקני התשתית הרבים. משרד האנרגיה והמים החל להפעיל מומחים מטעמו, האמורים לגבש עם משרד הגנת הסביבה הנחיות לשמירת הסביבה הימית, שיחייבו את חברות הגז ואת יתר הגורמים הפועלים באזור.

בנוסף מתכננים שני המשרדים להרחיב את תוכנית המעקב הלאומית אחרי הים, שמנהל המכון לחקר ימים ואגמים, גם לאזורים של מים עמוקים יותר ולא רק לסביבה הקרובה אל החוף.

בכל זה אין די, בעיני אנשי העמותה הסביבתית "צלול", שבאחרונה מגבשים עם המוקד למחקר יישומי של משאבי הסביבה הימית באוניברסיטת חיפה הצעה להקמת רשות ממשלתית לים וחופים. רשות, שתרכז סמכויות של משרדי הממשלה למעקב אחרי הפעילות הימית, בחינת ההשלכות הסביבתיות שלה וקביעת מדיניות להגנה על משאבי הטבע. יש לציין, שכיום כבר יש בישראל רשות האחראית לניהול משאבי המים.

"אנחנו עוסקים כיום במיפוי הסמכויות שעליהן צריכה להתבסס פעילות של רשות ים וחופים", אומרת המשפטנית נדיה מוגילובסקי מאוניברסיטת חיפה; "כיום מסגרת הסמכויות שבה פועל אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה היא מאוד מצומצמת. יש לו סמכויות אכיפה ופיקוח למניעת זיהום ים, אבל אין לו, למשל, סמכויות לקבוע מדיניות". ברשות החדשה ירוכזו, על פי ההצעה, סמכויות הנמצאות כיום בין היתר בידי המשרד להגנת הסביבה (מניעת זיהום), משרד החקלאות (פיקוח על הדיג) ומשרד הבריאות (איכות המים). "זה לא אומר בהכרח שהגופים במשרדים אלה יועברו לרשות, אבל היא תפקח עליהם", אומרת מוגילובסקי.

אנשי אוניברסיטת חיפה ועמותת "צלול" טוענים, שהואיל ורשות כזאת תיהנה ממעמד עצמאי, יקטן החשש שהיא תהיה נתונה להשפעות של גורמים בעלי אינטרסים כלכליים או פוליטיים, העלולים לפגוע בשיקול הדעת המקצועי והתכנוני. לדבריהם, כך גם יהיה אפשר להביא לידי ביטוי אינטרסים של גורמים נוספים, ובהם נציגי ציבור, גופים סביבתיים ורשויות מקומיות.

כדי לקדם את הרעיון מתכוונים יוזמיו לגייס תמיכה של חברי כנסת ולהגיש הצעת חוק שתגדיר את מעמד הרשות החדשה. הם צפויים להיתקל בקושי פוליטי לא מבוטל מאחר שמדובר בהקמת גוף שייקח ממשרדי הממשלה סמכויות בעלות משמעות כלכלית רבה. עם זאת ברור, שבגלל התלות הרבה של ישראל בים כמשאב כלכלי וכנתיב גישה ליתר חלקי העולם, היא נדרשת לניהול אחראי במיוחד של הסביבה הימית. השאלה היא, האם ניתן להגיע לניהול אחראי כזה קודם שיקרה אסון סביבתי וכלכלי, או רק אחרי שהוא יתרחש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו