טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך סיפק בית המשפט הגנה לפעילי הסביבה נגד תאגידים חזקים

תאגיד אל"ה תבע פיצויים מפעיל סביבה שביקר אותו וזכה. בית משפט מחוזי הפך את ההחלטה וקבע - זה ניסיון השתקה של מאבק לגיטימי

תגובות

בין שלל עיסוקיו מצא בשנים האחרונות תאגיד המִחזור ‏אל”ה‏ זמן ומשאבים כספיים להתמודד עם התבטאויות של הפעיל הסביבתי דניאל מורגנשטרן (שמפרסם מאמרים, בין היתר, גם ב"הארץ"). התאגיד שלח לו מכתבי אזהרה בגין דברי ביקורת שהשמיע והגיש נגדו שתי תביעות לשון הרע. בשבוע שעבר הוא קיבל מסר ברור מבית משפט המחוזי בירושלים, שהגיע למסקנה שמדובר בניסיון השתקה של דברי ביקורת ושיבח את מורגנשטרן על מאבקו הציבורי.

המחוזי דן בערעור שהגיש מורגנשטרן על פסק דין של בית משפט השלום בירושלים, בעקבות תביעת לשון הרע שהגיש נגדו אל”ה. בפסק דין זה נקבע, שבשני מקרים שבהם התבטא מורגנשטרן נגד התאגיד ‏(מתוך חמישה שהוזכרו בכתב התביעה‏) היה משום לשון הרע, וכי עליו לשלם לתאגיד פיצוי של כ–100 אלף שקל. אל”ה אחראי לאיסוף מכלי משקה שעליהם הצרכנים משלמים דמי פיקדון והעברתם למפעלי מחזור. מורגנשטרן טען, שהתאגיד אינו פועל ליצירת תשתית לאיסוף מכלי המשקה וכי ניצל לרעה את דמי הפיקדון.

הערעור של מורגנשטרן הוגש באמצעות עורכת הדין נירית לוטן מהקליניקה לצדק סביבתי באוניברסיטת תל אביב. נטען בו, שדבריו נאמרו במסגרת דיון ציבורי וכי פסיקת בית המשפט תביא להשתקת פעילים למען הסביבה. גם התאגיד הגיש ערעור על פסיקת בית משפט השלום וטען, שיש לקבוע שגם התבטאויות נוספות שנזכרו בכתב התביעה היו בגדר לשון הרע.

אלון רון

בית המשפט המחוזי בירושלים דן בשני הערעורים יחדיו. בפסק דין שפירסם בשבוע שעבר קבע, שבמקרה אחד אכן מדובר בלשון הרע - התבטאות שבה טען מורגנשטרן שהתאגיד שילם סכום כסף לגוף בלתי תלוי על מנת שיפרסם חוות דעת הנחזית לאובייקטיבית. לעומת זאת, בנוגע לשלוש התבטאויות אחרות קבע, כי מורגנשטרן לא עבר על החוק, ובמקרה נוסף כי שגה בית המשפט השלום בכך שקבע שמדובר בלשון הרע - התבטאות שבה הגדיר מורגנשטרן את התאגיד כעושה “מעשה נבלה” בכך שהוא גוזל את כספי הצרכן. בעוד בית משפט השלום הגיע למסקנה שבכך ייחס מורגנשטרן לתאגיד מעשים לא חוקיים של גזל ושחיתות, בית המשפט המחוזי קבע שמדובר בהבעת “דעה נוקבת” ולא בלשון הרע.

החלק המעניין בפסק הדין הוא סכום הפיצויים שקבע בית המשפט וההתייחסות העקרונית לאופן שבו פעלו מורגנשטרן והתאגיד. ניתן לראות בו מסר כללי לגופים המתעקשים להביא פעילי סביבה אל בתי המשפט בגלל דברים שאמרו בכלי התקשורת.

בית המשפט מציין, שלמרות קביעתו שבאחד הפרסומים הקשורים במורגנשטרן היה לשון הרע, יש מקום להפחתה משמעותית מסכום הפיצויים ‏(הסכום הופחת לכדי 10,000 שקל‏). אחת הסיבות לכך היא, שמדובר במאבק לגיטימי בעל חשיבות ציבורית שמורגנשטרן מנהל ובמהלכו השמיע לא פעם דברי טעם וצדק. סיבה נוספת היתה, שהוא לא התכוון לפגוע בתאגיד אלא רצה שישנה את מדיניותו.

דודו בכר

פסק הדין קובע, שלא ניתן להתעלם מן הרושם, שהתאגיד סימן לו למטרה להשתיק את הפעיל. הוא מזכיר מקרים קודמים שבהם איים התאגיד לתבוע עיתון בגין כתבה שפירסם ואת ארגון הגג של הירוקים “חיים וסביבה” משום שהעניק לו את אות הקלון של התנועה הסביבתית, הנקרא “הגלובוס השחור”. במקרים הללו לא מימש התאגיד את איומיו.
בית המשפט לא הסתפק בקביעות אלו. הוא קבע, שמורגנשטרן נגרר לניהול משפט ארוך וממושך בשל “היקף התביעה הבלתי מוצדק”. לכן הוחלט לחייב את התאגיד לשלם את הוצאות המשפט ושכר הטרחה של עורכי הדין.

תאגיד המחזור, המנהל עדיין כתב תביעה נוסף בגין לשון הרע נגד מורגנשטרן, מסר בתגובה על פסק הדין: “גם פעילי איכות סביבה אינם יכולים להסתתר תחת חיסיון של השמעת דברי ביקורת ציבורית, כאשר הם מבוססים על השמעת דיבה ולשון הרע ונאמרים בחוסר תום לב. אנו שמחים שפסיקת בית המשפט קובעת זו בצורה חד משמעית ואף חייבה את מורגנשטרן בלשון הרע ובפיצויים”.

המסקנה של עורכת הדין לוטן לאחר פסיקת בית המשפט המחוזי היא, שכיום חוק איסור לשון הרע “מאפשר לתאגידים לגרור אזרחים המבקרים אותם על פני הליכים ארוכים ויקרים. מרבית האנשים לא היו עומדים בעלויות הכלכליות ובמחיר הרגשי של תביעות כאלו, וקיים חשש שזה יגרום לאנשים להימנע מראש מהשמעת ביקורת. חשוב לזכור, שגם אחרי ההוצאות המשמעותיות שבית המשפט פסק לטובת מורגנשטרן, הוא יצא מופסד כלכלית מההליך כולו, שלא לדבר על הזמן האבוד והעומס הרגשי. צריך תיקון לחוק, שיאפשר לדחות על הסף תביעות שהן במהותן תביעות שנועדו להשתיק, והמאופיינות בכך שהן עוסקות בנושא מהותי במסגרת דיון ציבורי, כמו במקרה של מחזור פסולת ותפקוד תאגיד האחראי על כך”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות