בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המדינה הכירה ב-11 כפרים בדואיים בנגב, אבל זה לא אומר שהם זוכים לשירותים

בעוד היישובים היהודיים החדשים באזור מקבלים מגוון שירותים ותשתיות, הבדואים נאלצים להתמודד ללא היתרי בנייה, שירותי ניקיון וחיבור לחשמל ולמים

13תגובות

לפני חודשיים אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה תוכנית להקמת עיר חרדית ששמה כסיף באזור ערד. בעת הדיון בתוכנית ציין נציג ארגוני הסביבה, שהמדינה מקצה משאבים ומקדמת במהירות תוכניות להקמת יישובים לאוכלוסייה היהודית, ואילו התוכניות לאוכלוסייה הבדואית אינן מגיעות לכלל הכרעה. נציגי משרדי הממשלה טענו בתגובה, שהוקצו משאבים רבים לתכנון יישובים לבדואים.

באחרונה פירסמו קולקטיב הצלמים "אקטיבסטילס" והארגון היהודי־הערבי "פורום דו קיום בנגב" דו"ח קצר, שכותרתו "בין אפליה להפקרה: הכפרים הבדואיים המוכרים והיישובים היהודיים החדשים בנגב". מסמך זה ממחיש בנתונים ובתמונות את הפער הגדול בפיתוח תשתיות חיוניות ב–11 יישובים בדואיים שקיבלו הכרה רשמית של המדינה, לעומת הפיתוח ביישובים יהודיים.

אליהו הרשקוביץ

ההכרה הממשלתית בכפרים הבדואיים החלה לפני עשור, ונועדה לאפשר מתן שירותים ותשתיות ותכנון מפורט של בתי מגורים. המצב בפועל הוא, שברוב הכפרים לא הוקמו התשתיות הנדרשות, והמעמד התכנוני של בתי מגורים טרם הוסדר ותושביהם מקבלים צווי הריסה. המצב שונה לגמרי כשמדובר ביישובים יהודיים. בשנים האחרונות הוקמו שלושה יישובים חדשים, שניים יושבו מחדש ושלושה נמצאים בשלבי תכנון והקמה. כולם מקבלים מגוון שירותים ותשתיות, וכמובן היתרי בנייה. לכך נוספות החלטת המועצה הארצית על הקמת העיר החרדית ותוכניות להקמת עוד יישובים חדשים בשנים הבאות, בהם עשרה באזור ערד.

בשמונה מהכפרים הבדואיים המוכרים לא ניתנו היתרי בנייה כי אין להם תוכניות מתאר. העדר תוכניות מתאר קשור לסוגיה של תביעות לבעלות על הקרקע מצד הבדואים: כל עוד לא הוסדרה סוגיה זו, לא ניתן לאשר תוכניות, ובלא תוכניות לא ניתן לתת היתרי בנייה. ביישובים היהודיים שהוקמו על קרקע של המדינה אין בעיות כאלו.

אקטיבסטילס

הכפרים המוכרים משתייכים כיום לשתי מועצות אזוריות, והן אינן מצליחות לספק שירותי איסוף פסולת מסודרים: על פי ראשי המועצות, בלא היתרי בנייה לבתים, הם אינם יכולים לגבות ארנונה, ולכן גם אינם יכולים לגייס תקציב למימון פעולות לפינוי פסולת. רק בארבעה כפרים יש כיום פינוי מסודר, ובאחד פינוי חלקי. בשלושה כפרים יש פינוי פסולת מבית הספר, ובשלושה אין פינוי כלל. ביישובים היהודיים יש כמובן פינוי מסודר של פסולת במשך כל השנה. באחרונה, בעקבות יוזמה של השר של להגנת הסביבה, עמיר פרץ, אישרה הממשלה תוכנית לאיסוף הפסולת בכפרים הבדואיים. בעשרה מהכפרים הבדואיים המוכרים אין חיבור למערכת איסוף שפכים. המצב חמור במיוחד באום בטין, שבמרכזו זורמים גם השפכים המזוהמים מנחל חברון. ביישובים היהודיים מערכות הביוב מתוכננות מראש, ובתים לא יאוכלסו אם לא יהיה להם חיבור לביוב.

אקטיבסטילס

המועצות האזוריות האחראיות לכפרים הבדואיים הצליחו להקים בהם כמה בתי ספר ולחבר תשתיות חשמל למבני חינוך ומרפאות, אבל בעשרה מהכפרים התושבים אינם מחוברים לחשמל, ומקצתם משתמשים בלוחות סולאריים על גבי מתקנים מאולתרים. בעשרה כפרים יש נקודות חיבור מרכזיות למים, אבל אין צנרת המגיעה לבתים, והתושבים נדרשים להתחבר בעצמם ועל חשבונם לנקודות המרכזיות. מקצתם נאלצים לאגור מים במכליות. מובן שבכל היישובים היהודיים החדשים יש חשמל ומים המגיעים לבתי התושבים.

בעבר היתה הסדרת התיישבות הבדואים בנגב באחריות משרד ראש הממשלה, אך לפני כארבעה חודשים הועברה האחריות למשרד החקלאות ופיתוח הכפר, שאין לו השפעה של ממש בנושאי תכנון ובנייה. הדבר ממחיש את שוליות הנושא בעיני בנימין נתניהו.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה, כי הוא פועל למתן היתרי בנייה בכל שטח שבו אין בעיה של תביעת בעלות, וכי במטרה לצמצם את הפערים בין האוכלוסייה הבדואית לכלל האוכלוסייה תקצה הממשלה בחמש השנים הקרובות 1.2 מיליארד שקלים, שיושקעו בתעסוקה, ברווחה, בבריאות ובשדרוג תשתיות. עוד נמסר, שעבודות לפיתוח תשתיות מים, ביוב וכבישים כבר נעשות בעיירות הבדואיות הוותיקות, כמו לקייה, רהט ושגב שלום, 80 מיליון שקלים הוקצו בשנה שעברה לפעולות ניקוי ופינוי אשפה, וגם הועבר כסף לטובת פיתוח אזור תעשייה ואזור סחר תיירותי בקרבת היישובים הבדואיים.

אקטיבסטילס

בהישענו על נתונים אלה טוען משרד החקלאות, שאין בסיס לטענה בדבר מדיניות מפלה כלפי הבדואים. ברור, שהמשרד נמנע בינתיים מהמטלה הפוליטית הכבדה של קידום הצעת החקיקה, האמורה להסדיר את נושא הבעלות על הקרקע. הצעת החוק הזאת שנויה במחלוקת, והבדואים טוענים שהיא פוגעת בזכויותיהם, אך בלא קידוּמה, ובהעדר חלופה אחרת, יונצח המצב הקיים, שבו הבדואים סובלים מאיכות חיים ירודה, בסביבה עתירת מפגעים. גורם המעורב במדיניות הממשלה ביחס לבדואים אמר השבוע בעצב: "מה שמעניין היום את המדינה זה אכיפה הכוללת הריסת בתים, ולא חוק מתאים שיסדיר את המצב".

אקטיבסטילס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו