בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אוכלוסיית הכלבים המשוטטים גדלה, התקציבים לטיפול בכך קטנים

הכלבים המגיעים לטבע לאחר שננטשו או לאחר שחצו את הגבול מתחומי הרשות הפלסטינית הם גורם משמעותי בהפצת כלבת ואף מסכנים חיות משק, אך החזיתות לטיפול בתופעה הופקרו

10תגובות

מדי יום מקדיש הווטרינר ד"ר יוני ליטווין שעה ארוכה לטיפול בחבל - כלבה שנמצאה משוטטת באזור המועצה האזורית מטה יהודה, כשחבל כרוך לרגליה והיא נתונה במצב גופני ונפשי קשה. לאחר שטיפל בפצעיה, מנסה ליטווין להרגיל אותה למגע עם בני אדם, כך שאפשר יהיה אולי למצוא לה בעתיד משפחה מאמצת.

בחודשים האחרונים מפנים ליטווין ובת זוגו לשעבר, הווטרינרית ד"ר ויוי הררי, חלק ניכר מזמנם כדי לטפל בכלבים משוטטים שנמצאו באזור מטה יהודה ובית שמש, שם יש להם מרפאות פרטיות. האתגרים שעומדים לפניהם ממחישים את הדילמות הקשות שעולות כשמנסים להתמודד עם בעיה רחבת היקף כזאת.

בישראל יש כיום אוכלוסייה גדולה של כלבים משוטטים, שהגיעו לטבע לאחר שננטשו או לאחר שחצו את הגבול מתחומי הרשות הפלסטינית ורצועת עזה. הכלבים הללו טורפים חיות בר ומהווים גורם משמעותי בהפצת מחלת הכלבת. הם גם מסכנים חיות משק, כפי שניתן ללמוד מסיפורו של מושב שדה אליעזר בגליל. לפני שלושה חודשים הודיע ועד המושב לתושבים ששכר לוכד כלבים שיפעל בשטח היישוב, לאחר ש–50 כבשים באחד המשקים נטרפו על ידי להקת כלבים.

אילן אסייג

ליטווין והררי מתקשים לעמוד מנגד כאשר כלבים משוטטים, שנמצאו פצועים, מגיעים אליהם. ליטווין, לשעבר יו"ר ארגון הרופאים הווטרינריים לחיות בית, אומר שזו רק אחת מהפעילויות שווטרינרים פרטיים עושים שלא על מנת להרוויח כסף, ומדובר בטיפול מורכב ויקר. "אני יכול לטפל בכמה כלבים כאלה, אבל ברוב המקרים צריך להעביר אותם לפנסיון שבו משקמים אותם", הוא מסביר; "העלות החודשית של טיפול כזה היא אלפי שקלים".

לדבריו, אחרי שהכלבים מגיעים אליו הוא רואה בהם חולים הזקוקים לטיפול והצלה, אבל בשל מספרם הרב של הכלבים המשוטטים והעלות הגדולה של הטיפול הוא סבור שיש הכרח גם בפעילות של רשות הטבע והגנים לדילול אוכלוסיות כלבים באמצעות ירי. הוא מזכיר שחייהם של הכלבים המשוטטים מלאי סבל ממילא. סיבה נוספת לכך שאינו מתנגד להרג כלבים היא גורלן העגום של חיות הבר: "אני רואה איך חיות בר כמו צבאים הולכות ונעלמות לי מהעיניים ליד היישוב שבו אני גר, כי הכלבים טורפים אותן".

הררי, הפעילה בעמותה הנקראת "מטה יהודה אוהבת חיות", שמנסה לסייע בשיקום כלבים משוטטים, סבורה אחרת. לדעתה אין לירות בכלבים, שכן עיקור וסירוס נרחבים יביאו בהדרגה לכך שאוכלוסייה זו תפסיק להתרבות. "זה נראה לי הגיוני ונכון. יש דברים שהממסד לא קיבל ואחר כך התבררו כיעילים, למשל פיזור חיסון אוראלי נגד כלבת, שצימצם את התפשטות המחלה בחיות בר", היא אומרת. לדבריה, יש אנשים שמתעניינים בסוג כזה של עזרה לכלבים ומוכנים לתרום לשם כך כסף, ויש לאפשר להם לעשות זאת.

הררי מזכירה שאחריות רבה מוטלת גם על כתפיהם של בעלי כלבים. היא מספרת על תופעה רחבת היקף של כלבים עם בעלים, המסתובבים במושבים לא מעוקרים ולא מסורסים. הכלבים הללו מתרבים, והגורים שלהם הופכים למשוטטים. גם רועים בדואים נוהגים לנטוש את כלביהם לתקופות ארוכות.

אייל טואג

במשך השנים רבות רשות הטבע והגנים היתה האחראית הבלעדית לדילול אוכלוסיית הכלבים המשוטטים באמצעות ירי. המטרה היתה למנוע את התפשטות הכלבת, והדבר גם סייע לצמצום הנזקים לחיות הבר. לפני כשנתיים גובש נוהל המגביל את פעילות הירי של פקחי הרשות, הקובע שבחלק מהאזורים האחריות על טיפול בכלבים תועבר לפקחי משרד החקלאות. אבל אישור המשרד לנוהל התקבל רק באחרונה, ועדיין לא ברור מה יהיה היקף הפעילות וכמה משאבים יוקצו לה.

מנהל חטיבת המדע ברשות הטבע והגנים, ד"ר יהושע שקדי, סבור שהמדינה כשלה לחלוטין בטיפולה בבעיית הכלבים המשוטטים: "מה שמאפשרים לנו כיום הוא לבצע דילול באמצעות ירי בשמורות וגנים לאומיים, או בטווח של 500 מטרים מחוץ להם, אבל בנגב המערבי למשל, שבו יש בעיה חמורה, השמורות הן נקודתיות ולכן שטחים גדולים נשארים לא מטופלים". הוא מדגיש שהטיפול בבעיה חייב להיות משולב, ולכלול לצד עיקור וסירוס גם טיפול באתרי הפסולת, המשמשים מקורות מזון לכלבים. מצד שני, לדעתו, ללא ירי בהיקף יעיל הבעיה תימשך מאחר שכלבים ממשיכים להגיע לטבע, גם משטח ישראל וגם משטחי הרשות, שם אין כיום כל פעילות לעיקור וסירוס.

ניתן לומר שכיום כל החזיתות במאבק למניעת התפשטות הכלבים המשוטטים הופקרו כמעט לחלוטין. הטיפול באתרי פסולת חלקי ביותר, והתקציבים למימון פעולות עיקור וסירוס הולכים ומצטמצמים. פקחי הרשות ממשיכים לירות במאות כלבים מדי שנה, אבל הדור הבא של הכלבים שייאלצו לחיות בתנאי מצוקה קשים כבר מחכה בפתח השמורה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו