בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קמפיין עממי ענק לשחרור חייל חטוף? לא באמריקה

האמריקאים הזדהו עם הקמפיין לשחרור שליט, אבל מי שמע שם על החייל בו ברגדאל, שמוחזק עדיין בשבי הטליבאן באפגניסטאן

41תגובות

בהפגנות המחאה שנפוצו בארצות הברית והגיעו השבוע עד וושינגטון, בלטו קבוצות של פעילי שלום אמריקאים שלבשו חולצות עם תמונתו של בראדלי מאנינג, האנליסט הצבאי שהדליף מסמכים חסויים לאתר "ויקיליקס", ומוחזק מאז תחת השגחה צמודה בכלא צבאי. אך איש לא נשא את תמונתו של בו ברגדאל, חייל אמריקאי שמוחזק מאז יוני 2009 בשבי הטליבאן; גם לא את תמונת אחמד קוסאי אל-טאי, בלשן צבאי אמריקאי יליד עיראק, שנחטף בעת ביקור פרטי בבגדאד באוקטובר 2006. אל-טאי הוא החייל האמריקאי היחיד בעיראק שמוגדר עדיין נעדר.

לברגדאל, צעיר נאה יליד איידהו, היה יותר סיכוי להסעיר את אמריקה, אבל זה לא קרה. אמנם הוקמה קבוצת פייסבוק הקוראת להשבתו, עם יותר מ-18 אלף תומכים, אך יש גם מי שמאשימים אותו ש"נטש את חבריו באפגניסטאן".

יש יותר מגרסה אחת על נפילתו של ברגדאל בשבי. בדיווחים הראשונים סופר שנטש את עמדתו ונתפס כשהסתובב שיכור מחוץ לבסיס. בגרסה שהסתמכה על מקור בפנטגון נאמר שברגדאל פותה לעזוב את עמדתו ונחטף בידי אנשי הטליבאן. על פי הערכות, הוא הוברח בהמשך לפקיסטאן. הצבא האמריקאי חיפש אותו ואף הציע 25 אלף דולר תמורת מידע שיוביל לאיתורו, אבל הוא עדיין בשבי. לפי פרסומים בגרמניה ובקטאר, נוהל משא ומתן עם הטליבאן, שהיו מוכנים לשחררו תמורת שחרור 21 שבויים מאנשיהם, אבל זה לא קרה.

הטליבאן פירסם חמישה סרטים שברגדאל צולם בהם. באחד הוא קורא לשחרור אסירים אפגאנים ובאחר הוא מדבר על היחס האנושי שהוא מקבל ומזהיר כי אפגניסטאן היא עוד וייטנאם ושאמריקה לא צריכה להיות שם.

תצלום: רויטרס

רק בישראל? חוו דעתכם/ן בפייסבוק

משפחתו שמרה על פרופיל נמוך רוב הזמן, אך בחודש מאי הקליט אביו של החייל החטוף, רוברט ברגדאל, פנייה ישירה בווידיאו לחוטפי בנו ולצבא הפקיסטאני, וביקש את עזרתם בשחרור בנו. הוא סיים בפנייה ישירה לבנו: "לא שכחו אותך".

נציגי הקהילות היהודיות בארה"ב אירגנו במשך השנים אלפי אירועים להעלאת המודעות לחייל הישראלי החטוף גלעד שליט. תלמידים בבתי ספר יהודיים כתבו עליו חיבורים, בבתי הכנסת נשאו תפילות לשחרורו, יהודים רכבו על אופנועים ורצו מרתונים כדי לגייס כסף לקמפיין. אבל התברר שרבים לא ידעו כלל על החייל האמריקאי החטוף.

מייקל אדלר, חוקר במרכז הבינלאומי על שם וודרו וילסון, סבור שהתגובה בארה"ב יכולה להיות חמה ואכפתית כמו הקמפיין שהתנהל לשחרור שלושה מטיילים אמריקאים שנעצרו בגבול איראן, או לשחרור האמריקאים שנפלו בשבי במלחמת וייטנאם. לדבריו, "בהתחלה היה קצת קמפיין למען בו ברגדאל, אבל הוא לא הפך לסוגיה לאומית, כמו שליט. ייתכן שהסיבה היא שחלק מהעיתונאים דיווחו שהוא נטש את העמדה שלו, או שהיתה הנחה שהדיבורים בתקשורת יפגעו במאמצים לחילוצו מהשבי. בכל מקרה, ברגדאל נתפש כמי שנפגע במלחמה - דבר שיכול לקרות לחייל - ואילו המקרה של שליט נתפש כעוול".

יש הבדל עקרוני בין צה"ל לצבא ארה"ב, שהוא צבא מקצועי שהמתגייסים אליו בוחרים בקריירה צבאית ומביאים בחשבון סיכונים. הפוליטיקאים בארה"ב אמנם מתייחסים לחיילים כאל "הבנים שלנו" או "הגברים והנשים האמיצים שלנו במדים", אבל במדינה בגודל כזה, יש לא מעט אמריקאים שאינם מכירים חיילים. זה בפירוש לא צבא עם.

סיבה נוספת שקמפיין כמו זה שנוהל לשחרור שליט לא היה ממריא בארה"ב היא המוסכמה, שאין מנהלים משא ומתן עם טרוריסטים (למרות הדיווחים מלפני כמה חודשים, ולפיהם ניהלה ארה"ב מגעים עם הטליבאן לשחרורו של ברגדאל). גם פיגועי 11 בספטמבר 2001 חידדו את התפישה שביטחון מחייב הקרבה.

במשחק הזה, ברגדאל הוא בורג קטן. יו"ר בית הנבחרים לשעבר, ננסי פלוסי, היום מנהיגת המיעוט, מסתובבת שנים עם דיסקיות של חיילים ישראלים חטופים, ומדברת עליהם במפגשים עם פוליטיקאים ישראלים ולפני הקהילות היהודיות. האם ייתכן שברגדאל הוא פחות קונסנסוס בפוליטיקה האמריקאית מאהוד גולדווסר, אלדד רגב וגלעד שליט?

פעיל בקהילה היהודית הירהר בקול ואמר, ששליט אולי אומץ בחום מפני שבקהילות היהודיות, המודאגות מעזיבת הצעירים, חשבו שסיפורו עשוי לעורר הזדהות עם ישראל. "בסופו של דבר, בקמפיינים למענו לא ממש הדגישו את העובדה שאין שלום בין החמאס לישראל ושגלעד שליט היה חייל במדים, בדיוק כמו ברגדאל. זה ציני, אני יודע. בסופו של דבר, גם לי יש רגשות בנושא שליט", הודה.

על גישת האמריקאים כלפי חילופי שבויים מעידה גם תגובתה של דוברת משרד החוץ האמריקאי, ויקטוריה נולנד. כשנשאלה היום (שישי) מדוע ארה"ב לא מנהלת מו"מ עם קובה על שחרורו של היהודי האמריקאי אלן גרוס הכלוא שם, תמורת שחרורם של אחד המרגלים מ"החמישיה הקובנית", אנשי המודיעין של קובה שהורשעו בריגול, חתכה: "אלן גרוס לא מרגל".

לדבריה, "הוא לא היה צריך לשבת בכלא, וגם גלעד שליט לא היה צריך לשבת בכלא. זה מה שמשותף ביניהם. חומרת העבירות שביצעה 'החמישיה הקובנית' לא עולה בקנה אחד עם זו של גרוס בשום אופן. אנו מודאגים ממצב בריאותו של גרוס, אך לא מנהלים משא ומתן לחילופי גרוס תמורת אחד מהחמישיה הקובנית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו