בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כישלון האופציה הצבאית שהוביל לעסקת שליט

המחדל המודיעיני המדאיג שהביא לכך שבפני הדרג המדיני לא הובאה אף תוכנית מבצעית רלוונטית לחילוץ שליט הביאה את ישראל לשלם את המחי הכבד שדרש חמאס

60תגובות

ישראל נאלצה להתפשר ולחתום על עסקת שליט גם משום שלא עמדה בפניה אלטרנטיבה חלופית לפתרון הפרשה. ייתכן, כמובן, שראשי הממשלה שכיהנו בזמן המגעים, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו, לא היו מאשרים מבצע לחילוצו של גלעד שליט מחשש שיסתיים כמו ניסיון החילוץ הטראומטי של נחשון וקסמן ב-1994, במות החטוף ובאבידות לכוח המחלץ. אולם, העובדה היא שאולמרט ונתניהו לא הועמדו כלל בפני הדילמה, משום שבאף שלב משלבי הפרשה לא הועלתה לאישורם תוכנית מבצעית רלוונטית, שהיתה ניתנת לביצוע באופן מיידי.

במובן זה, מדובר כאן במחדל מדאיג של זרועות הביטחון. מי שסופג את מרב החבטות בעניין זה הוא השב"כ, שראשיו הודו בכישלונם באיתור המודיעין הרלוונטי. אולם, בחינה מפוכחת של אירועי חמש השנים האחרונות תלמד שגם לצה"ל היה חלק מהותי בתקלה. "סיום פרשת שליט בצורה הזו הוא יום עצוב לצה"ל", אמר השבוע ל"הארץ" אל"מ (מיל') רונן כהן, שמילא תפקידים בכירים באמ"ן עד לאחרונה. כהן מתאר את חוסר היכולת של הצבא להציג אלטרנטיבה מבצעית לחילוץ שליט כ"כישלון מהדהד. צה"ל מעולם לא לקח אחריות על החייל. פשוט זרקו את זה על השב"כ. הזדכו אצלנו על שליט".

עסקת שליט: כל הכותרות והפרשנויות

מה צריך לעשות כדי למנוע את החטיפה הבאה? דברו על זה בפייסבוק

ראשי השב"כ הודו במחדל מצדם. בסיום כהונתו תיאר יובל דיסקין את אי החזרת שליט כ"כישלון אישי", חרף המאמצים שהשקיע ארגונו. יורשו, יורם כהן, הודה שהעדר המודיעין דחק את ישראל להסכים לעסקה במתכונתה הנוכחית. חוסר היכולת של השב"כ לומר בוודאות היכן מוחזק שליט, בעודו מצליח לספק פעם אחר פעם מידע מדויק על מקום הימצאם של פעילי טרור שחוסלו בידי צה"ל, שיקף פער מודיעיני מטריד, קילומטרים ספורים מגבול ישראל.

אולם, במבט לאחור טוענים אנשי מודיעין המעורים בסוגיה שהטלת האחריות לפתחו של השב"כ בלבד חוטאת לאמת. דווקא מבצע "עופרת יצוקה" בדצמבר 2008 לא נוצל להתקדמות באשר לחייל החטוף. האלוף (מיל') גיורא איילנד, ראש צוות התחקיר הצבאי בפרשת החטיפה, כתב שלשום ב"ידיעות אחרונות" שאינו מבין מדוע לא הוקמה לקראת המבצע מפקדה ייעודית "שכל תכליתה לנצל את הרעש (בזמן הלחימה) כדי לאתר את גלעד ולהביא לחילוצו... זו שגיאה מודיעינית ומבצעית".

מילרוד מוטי

קצינים שהיו בסוד ההכנות למבצע אומרים שהן הדרג המדיני והן צמרת צה"ל חששו להציב את החזרתו של שליט כיעד ברור של "עופרת יצוקה". נראה שהחשש נבע מהפער בין ההצהרות היהירות שפיזרה ממשלת אולמרט בפרוץ מלחמת לבנון השנייה, לבין העובדה שרק שנתיים לאחר סיום המלחמה הוחזרו גופות שני חיילי המילואים החטופים. גורם ביטחוני בכיר אומר כי "גם רונן (כהן) וגם גיורא (איילנד) צודקים. צה"ל לא לקח על עצמו את החזרת שליט כפרויקט צבאי ולאורך רוב התקופה גם לא מינה צוות שיעסוק בכך בכלל".

דן חלוץ, שהיה הרמטכ"ל בעת החטיפה, לא התפנה לעסוק בכך אחרי ששקע בתסבוכת הלבנונית ותוצאותיה. אולם גם יורשו, גבי אשכנזי, לא הראה פעלתנות יתרה בתחום והסתפק בלחץ על הממשלה להתפשר ולהסכים על העסקה. זו עמדה שגררה התקפה חריגה מצד עוזי ארד, יועצו המדיני של נתניהו, שתיאר את אשכנזי כמי שמתנהג כ"ראש ועד הורי החיילים" ואחר כך אולץ להתנצל.

אפלבאום תומר

מפתיעה במיוחד העובדה שלאורך חמש שנות המו"מ ישראל כמעט שלא חטפה "קלפי מיקוח" מקרב אנשי החמאס המעורבים בחטיפה או מקורבים לחוטפים. מוהאווש אל-קאדי, איש חמאס מרפיח, נחטף ב-2007 והמהנדס דיראר אבו-סיסי נחטף השנה באוקראינה בנסיבות מסתוריות והובא לישראל. בשני המקרים, נדמה שהחטיפות לא הניבו דבר - ומכל מקום מדובר בפעילות מבצעית דלה יחסית בהשוואה לרצף החטיפות בשנים שלאחר היעלמו של הנווט רון ארד בלבנון.

השר מתן וילנאי התגאה לפני כמה חודשים, בהרצאה בפני תלמידי תיכון, כי "חוטפי שליט מסכנים. קרו להם כמה תאונות. כל מי שהיה מעורב בחטיפה לא יגיע לבית זקנים". בפועל, זו נראית כהתרברבות סרק. רק מעטים מהחוטפים שילמו מחיר על המעשה, וגם זה קרה לרוב על סמך ניצול הזדמנויות מקרי.

ביולי השנה ניסה הצבא לפצות באיחור על הזנחה של חמש שנים. הרמטכ"ל, בני גנץ, מינה צוות לבחינה מחודשת של הטיפול בפרשת שליט. בראש הצוות הועמד האדם המתאים למשימה - אל"מ (מיל') ליאור לוטן, לשעבר ראש מחלקת השבויים והנעדרים באמ"ן שנפצע וזכה בצל"ש על חלקו בניסיון החילוץ של נחשון וקסמן - אבל זה היה כבר בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. ההודעה על מינוי צוות לוטן פורסמה ב-13 ביולי. למחרת, בלי כל קשר, קיבל השליח דוד מידן את מסמך העקרונות של החמאס שבישר על הגמשה בעמדות הארגון, ופרץ לדעת מידן את הדרך לסיכום העסקה בתחילת אוקטובר. המסקנות של צוות לוטן, אם בכלל, יהיו רלוונטיות רק למקרה החטיפה הבא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו