בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מזל"טים ישראליים בשמי אפריקה

מאחורי עסקת נשק בשווי 260 מיליון דולר בין ישראל לניגריה עומדת אירונאוטיקס - חברה מיבנה המוכרת מזל"טים בכל העולם. ממשלת ניגריה מתכננת להשתמש בציוד כדי להגן על תעשיית הנפט מפני חבלת המורדים. האמריקאים זועמים. גם הם רוצים למכור נשק לניגרים

תגובות

לפני ימים אחדים נועד שגריר ארצות הברית בניגריה עם ד"ר מוסה רביו קבנקבסו, שר ההגנה הניגרי. השגריר התלונן על עסקת נשק גדולה שנחתמה לאחרונה בין החברה הישראלית אירונאוטיקס למשרד ההגנה הניגרי. הוא קבל על כך שהעסקה ניתנה לחברה מישראל ללא מכרז בינלאומי, ובכך נשללה מחברות אמריקאיות האפשרות להציע את מרכולתן. קבנקבסו הבטיח לברר את העניין ולשוב אליו. אבל למרות הדאגה בחברה ובמשרד הביטחון מההתערבות האמריקאית, הם משוכנעים שהעסקה תצא אל הפועל.

העסקה מציגה טפח מפעילותה של אירונאוטיקס, חברה לייצור מזל"טים מיבנה שעושה כל מאמץ להתרחק מהתקשורת.

מלחמות בשלט רחוק: פרויקט מיוחד

מדובר בעסקת הנשק הגדולה ביותר שנחתמה בין ישראל לניגריה. היא נחתמה במארס באבוג'ה הבירה בין חברה מקומית - חברה-בת של אירונאוטיקס - לבין משרד ההגנה הניגרי. על פי החוזה, החברה מישראל תתכנן, תפתח, תייצר, תתקין ותכשיר להפעלה מערכות מודיעין אוויריות וימיות בלתי מאוישות. מדובר בשלוש מערכות אוויריות מדגם "אירוסטר". בכל אחת מהן יש בין שלושה לשישה מטוסים זעירים ללא טייס וכל מטוס מצויד בחיישנים ובמצלמות לראיית יום ולילה. המטוסים מסוגלים לשהות באוויר עד 14 שעות. כן יותקנו שלוש מערכות מדגם "סיסטאר" - מזל"טיים הפועלים מספינות.

המערכות יסופקו לחיל הים הניגרי, וזה יפעיל אותן באזור הדלתה של נהר הניגר, אזור עשיר בנפט שבחודשים האחרונים נהפך לשדה קרב בין מיליציות וארגוני גרילה לבין כוחות הממשלה הפדרלית. בגלל הביקוש הגובר לנפט והעלייה במחירו, האזור הוא עתה בעל חשיבות אסטרטגית ומשמש מוקד פעולה לחברות נפט אמריקאיות, בריטיות, צרפתיות, ולאחרונה גם סיניות, רוסיות וקוריאניות.

אתר אירונאוטיקס

העסקה עם אירונאוטיקס חריגה בהיקפה גם מבחינת ניגריה. לשם המחשה: לאחרונה חתמה ממשלת ניגריה על עסקה לרכישת 15 מטוסי קרב ואימון מסין בשווי של רבע מיליארד דולר - בעשרה מיליון פחות מהעסקה הישראלית.

התרעות צרפתיות

"אירונאוטיקס דיפנס סיסטמס" היא חברה חדשה יחסית, שנוסדה ב-1997. בגלל שיטות הפעולה והשיווק האגרסיוויות שלה, שאינן בוררות בלקוחות, היא נקלעה בשנתיים האחרונות לשערוריות בינלאומיות ולחקירת משטרה.

החברה הפרטית הוקמה במקורה בידי אל"מ (מיל') חיים מנדל-שקד, שהיה נספח צבאי באירופה וראש לשכתו של ראש הממשלה אהוד ברק, ובידי אבי לאומי, יוצא יחידת מודיעין. השניים שיכנעו כמה גינקולוגים מצליחים להשקיע מהונם בחברה. (שקד פרש בינתיים מהחברה והרוח החיה בה עתה הוא לאומי, שלבד מהיותו בעל מניות הוא גם המנכ"ל. עם בעלי המניות נמנים גם דוד רבינוביץ, זאב הולנדר ומשה כספי).

עיקר התמחותה של החברה הוא בתחום אספקת מערכות מודיעין, בעיקר באמצעות מזל"טים. בתחילת דרכה הצליחה לזכות במכרז לאספקת שירותי מזל"ט לצה"ל, לפעילות מבצעית באזור עזה. החברה זכתה במכרז לאחר שהציעה את שירותיה במחירים נמוכים וגברה על התעשייה האווירית. עם חוזה עם צה"ל בכיסה יכלה להתגאות, כפי שעושים יצרנים אחרים, כי המערכת "הוכיחה את עצמה בקרב".

בעקבות זאת גדל תאבונה של החברה הקטנה מיבנה, שלטשה עיניים לשווקים הבינלאומיים. היא החלה לפעול גם באפריקה, במדינות שבהן מתחוללת מלחמת אזרחים ושלמשטריהן המושחתים עבר עשיר של הפרת זכויות אדם - למשל בגיניאה המשוונית. באתר האינטרנט של אירונאוטיקס כתוב שהיא פעלה במדינות הבאות: הודו, ארצות הברית, אנגולה, אתיופיה, רוסיה, נפאל וטייוואן.

ב-2005 מכרה אירונאוטיקס מזל"טים לצבא חוף השנהב, מדינה שבה מתנהלת מלחמת אזרחים וחיל שלום צרפתי נוכח בה. יחידה צרפתית השתלטה על הציוד של אירונאוטיקס והשמידה אותו. המעורבות הישראלית עוררה זעם בצרפת, שתבעה ממשרד הביטחון להורות לחברה ולחברות ישראליות נוספות להפסיק לאלתר כל קשר עם חוף השנהב ולציית לעיצומי האו"ם. באיחור של כמה חודשים נאלצה ישראל להצטרף לעיצומים הבינלאומיים ולהפסיק את יצוא הנשק למדינה זו.

מעורבות אחרת של החברה הביאה לפתיחתה של חקירת משטרה. החקירה התמקדה בחשד כי אירונאוטיקס העבירה, ללא אישור, ידע לחברה ברוסיה. בעבר יכול היה הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (מלמ"ב), יחיאל חורב, לתבוע שבגין עבירות כאלה יוגשו כתבי אישום חמורים. במקרה זה משום מה נסגר תיק החקירה, בנימוק שמדובר היה "בעבירות טכניות".

היחס הזה כלפי החברה יצר את רושם אצל המעורבים בענף היצוא הביטחוני כי לאירונאוטיקס יש פטרונים בחלונות הגבוהים. עם חברי מועצת המנהלים שלה ויועציה נמנים האלוף במיל' אביגדור (יאנוש) בן גל, הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין-שחק, ובעבר נמנה גם ראש השב"כ שלעבר יעקב פרי. (פרי מסר בתגובה, כי פרש מהחברה כבר לפני יותר משנה ולא היה קשור לעסקה בניגריה. בן גל לא ענה על פניית "הארץ" אליו).

השגרירות בסוד העניינים

לאירונאוטיקס קשור גם סוחר הנשק ההודי בנו צ'דורי, המכונה "הארנב". צ'דורי הוא אחד מאנשי המסתורין שמסייעים למערכת הביטחון הישראלית. הוא מקדם בהודו את מאמצי היצוא הביטחוני של התעשייה האווירית, אל-אופ, התעשייה הצבאית (תעש), ועוד. יש לו גם קשרים הדוקים עם גורמים ברוסיה ושותפות במפעל לייצור מטוסי סוחוי במדינה.

בשנים האחרונות הרחיב צ'דורי את פעילותו בישראל, ומלבד קשריו עם אירונאוטיקס טיפח קשרים הדוקים עם החברות אזימוט, קונטרופ וסולתם. (אבי לאומי מסר בתגובה כי צ'דורי אכן מוכר לו, אך למיטב ידיעתו אינו משקיע בחברה, ו"הלוואי שהוא היה עובד אתנו". פניות לצ'דורי ולאורי מנור, איש תעש שנחשב לנציגו בישראל, נתקלו בסירוב).

בעסקת אירונאוטיקס עם ניגריה תיווכו שני אנשי עסקים ישראלים - אלון נלקן מסביון ועמית שדה, המייצג אותו בניגריה. השניים מחוברים היטב לבכירי השלטון שם. לביצוע העסקה הם נעזרו בנשיא לשעבר, הגנרל איברהים בבאניגדה. בבאניגדה שיכנע בחשיבות העסקה את הגנרל אליו מוחמד גאסמו, היועץ לביטחון לאומי ואיש רב עוצמה במדינה. נלקן, בן 52, הגיע לניגריה לפני כ-25 שנה מטעם חברת סולל בונה, נשאר בה ופעל בה כיזם נדל"ן ובעל חברה לייעוץ ביטחוני. בין השאר, בבעלותו קניון מגה-פלזה בעיר לגוס. ממשלת ניגריה כבר שילמה מקדמה של 10% (26 מיליון דולר) על העסקה ומסכום זה הופרשו כ-5 מיליון למתווכים השונים.

נלקן ושדה אינם רשומים באגף לסיוע ביטחוני (סיב"ט) במשרד הביטחון, ולכן לכאורה אינם מורשים לעסוק ביצוא ביטחוני מישראל או אפילו לנהל משא ומתן על יצוא כזה. בתשובה לפנייה בעניין לאירונאוטיקס נאמר כי "זו שאלה שצריך להפנות לנלקן". נלקן הודה שהיה מעורב בעסקה, אך סירב למסור פרטים על מהות מעורבותו. ממשרד הביטחון נמסר, כי נלקן - אף שהוא אזרח ישראלי - אינו זקוק להיתר לעסוק בסחר נשק משום שהוא מתגורר רוב הזמן בניגריה.

לישראל ולניגריה - המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה - עבר של קשרים קרובים. בניגריה פועלות חברות ישראליות בתחומי התשתית, התקשורת והחקלאות. את נמליה פוקדות ספינות של צים וחיים בה מאות ישראלים. לשתי המדינות היו תמיד גם קשרים ביטחוניים, וחברות מישראל מכרו בעבר נשק לכוחות המשטרה והצבא ולשירותי הביון הניגריים. עד לפני שנים אחדות היה תת-אלוף (מיל') שלמה איליה אחד הפעילים הבולטים באספקת הנשק והציוד הביטחוני למדינה זו. אליו חברו אז גם בן גל ומאיר דגן, כיום ראש המוסד.

שגרירות ישראל באבוג'ה היתה בסוד המגעים. השגריר נעם כץ סירב להתייחס לנושא ואולם גורם רשמי ישראלי אמר כי "מדובר בציוד שאינו יורה", וכי העסקה טובה למדינת ישראל ובפרט לנוכח התחזקות מעמדה של ניגירה כאחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם. אך יש גם גורמים ישראלים המותחים ביקורת, ומדובר לא רק במתחרים עסקיים. אותם גורמים חוששים כי להופעת נשק ישראלי בניגריה, ובמיוחד בזירת הדלתה, עלולה להיות השפעה שלילית. בדלתה של הניגר פועלות כמה חברות מישראל ובהן ג'יי-די-פי, בבעלות חברת הבנייה "אשטרום", חברת אס-סי-סי בבעלות יוסף קליש מחיפה (שלו גם חברה בישראל - "שרביב"), ואחרות. הן מעורבות במיזמי תשתיות וחקלאות אזרחיים ומעסיקות מאות עובדים. איש עסקים ישראלי מתריע, כי נשקף חשש "שהאוכלוסייה המקומית, שיש לנו עמה קשרים מצוינים, תזהה בגלל העסקה את ישראל ואת הישראלים עם אויביה".

על פי התגובה הרשמית שהתקבלה מאירונאוטיקס ונלקן, החברה זכתה במכרז לעסקה כדין (מכרז שלטענתה ניגשה אליו גם חברה אמריקאית), והיא פועלת בתיאום ובאישור של משרד הביטחון.

מלחמת "מיעוטי הדרום"

הדלתה של נהר הניגר, הנשפך למפרץ גיניאה באוקיינוס האטלנטי, היא אזור נרחב - כ-70 אלף קמ"ר - עשיר בנפט וגז. ניגריה, על 130 מיליון תושביה שמרכיבים פסיפס אתני של יותר מ-300 קבוצות אתניות ושבטים, היא יצואנית הנפט הגדולה ביותר ביבשת והשמינית בגודלה בעולם.

לאחר שנים של הפיכות ומשטרים צבאיים, מ-1999 המשטר בה דמוקרטי; אבל רבות מבעיותיה של המדינה הענקית, כמו שחיתות, פשיעה אלימה ויריבויות אתניות ודתיות, לא נפתרו. הופעת תאגידי ענק באזור הדלתה, בחסותה ובעידודה של הממשלה הפדרלית, לוותה בפיתוח מואץ, השתלטות על אדמות באזור ומפגעים סביבתיים חמורים. התוצאה היא פגיעה קשה בתושבים, שעיקר פרנסתם על דיג וחקלאות.

באזור הדלתה חיים כ-13 מיליון בני קבוצות אתניות, שהגדולה שבהם היא איג'ו. התושבים, שחיים בתנאים מחפירים, ללא מים, ללא חשמל או כבישים, זכו לכינוי "מיעוטי הדרום". קובלנותיהם כלפי השלטון המרכזי לא טופלו. בהדרגה החלו לפעול באזור קבוצות חמושות. הממשלה המרכזית רואה בחבריהן שודדים שמתפנסים מרצח, ביזה והברחת נפט, שהיא הענף השני ברווחיותו במדינה. התושבים המקומיים רואים בהם גיבורים הלוחמים למען זכויותיהם.

"התנועה לשחרור דלתת הניגר", המאגדת כמה מן הקבוצות האלה, הכריזה בפברואר השנה מלחמה כוללת על תעשיית הנפט הזרה. מתקני צבא ומשטרה, ובעיקר מתקני קידוח ושני צינורות נפט גדולים, חובלו ועובדי חברות זרות נחטפו. מנהיג התנועה, הגנרל גודסוויל (רצון האל) טאמונו, הצהיר בהודעה לבי-בי-סי כי לתושבים המקומיים נמאס מהניצול הזר של משאבי הטבע באזורם והם חותרים להשיג שליטה מלאה על השטח.

עם זאת, לא מדובר במלחמת עצמאות והתנתקות מהשלטון המרכזי, בדומה למרד בחבל ביאפרה בשנות ה-60, שכן המטרה כאן היא חלוקה אחרת, צודקת יותר, של המשאבים. השלטון המרכזי קשוב לתביעות המורדים ומנסה להגיע עמם להסדר בדרכי שלום, אך מפעם לפעם גם מתבצעות באזור פעולות דיכוי של הצבא המלוות באלימות קשה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו