בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מעוף המל"טים - עתיד הכוח האווירי

מרובוט אוטונומי בגודל של דבורה לפלטפורמות ענק שיעמידו תחרות למטוס העתיד של חיל האוויר האמריקאי, ויפתחו באש באופן עצמאי: המל"טים עושים מהפכה בלוחמה, ומעוררים שאלות אתיות חדשות

9תגובות

ב-30 בספטמבר עצרו אנואר אל-עוולאקי ועמיתיו מאל-קאעדה את המשאית בה נסעו על דרך עפר מאובקת, אי שם בתימן. לעוולאקי היה שבריר שנייה להבין מה עומד לקרות, לפני שנהרג. אולם התקיפה שחיסלה את התועמלן היעיל ביותר של אל-קאעדה לא היתה הפתעה גדולה. זו היתה הדוגמה העדכנית ביותר לאופן שבו המל"טים האמריקאיים החמושים משנים את דרכה של ארה"ב להילחם באויביה. כלומר, הם יכולים לברוח, אבל אין להם היכן להסתתר.

מל"טים כפרדטור 1-MQ או ריפר 9-MQ, המצוידים בחיישנים מתוחכמים וחמושים בטילי הלפייר ופצצות מונחות לייזר, מפטרלים בשמי אפגניסטאן, תוקפים בדייקנות קטלנית טרוריסטים באזורים השבטיים בפקיסטאן, בתימן ובסומליה, וסייעו לנאט"ו בפעולות נגד כוחותיו של מועמר קדאפי בלוב. הכינויים שקיבלו, כ"מטוס ללא טייס" או "כלי טייס בלתי מאויש" (כטב"מ), קצת מטעים. ייתכן שאין איש בתא הטייס, אולם כדי שהריפר (גרסה גדולה וקטלנית יותר של הפרדטור) יטוס, יש צורך ביותר מ-180 אנשי צוות. תמיד יהיה מפעיל ליד ההגאים, גם אם הוא יימצא במרחק של 12 אלף קילומטרים. קצין נוסף יהיה אחראי לתפעול החיישנים והמצלמות.

מלחמות בשלט רחוק: פרויקט מיוחד

בעשור האחרון הפכו המל"טים לכלי המועדף אל האמריקאים במלחמה בטרור. מאז 2005 חלה עלייה של פי 12 בסיורי המל"טים. לא עובר חודש מבלי שידווח על בכיר אל-קאעדה או טליבאן שחוסלו בטילים ששוגרו ממל"ט. כיום מדווחים האמריקאים על יותר שעות טיסה לא מאוישת מאשר שעות טיסה מאוישת של הכוחות האמריקאים, ויותר מפעילים מוכשרים להטיס מל"טים מאשר מטוסים ומסוקים. על אף קיצוצים משמעותיים בתקציב הביטחון האמריקאי בשנה שעברה, שר ההגנה לשעבר רוברט גייטס יצא מגדרו כדי למנוע קיצוצים נוספים בתחום המל"טים.

מאז כניסתו של ברק אובמה לתפקיד הנשיא עלתה פי עשרה תכיפותן של תקיפות המל"טים באזור השבטי בפקיסטאן, מאחת בכל 40 יום בתקופת ג'ורג' בוש, לאחת בכל ארבעה ימים. ג'ון ברנאן, יועצו של אובמה למלחמה בטרור, הבהיר כי כשארה"ב תסיג את כוחותיה מאפגניסטאן במהלך שלוש השנים הבאות, לא יפחת מספר תקיפות המל"טים, שלטענתו, אחראים במידה מסוימת לכך שאל-קאעדה "על הקרשים". יכולתו של הריפר לעוף 24 שעות ברציפות, לעקוב בדקדקנות אחר פעילות אנושית מגובה של כשמונה קילומטרים, לשדר סרטי וידיאו למפעיליו ולתקוף בדייקנות נקודתית, הפכה אותו לנשק חיוני במלחמה הארוכה בטרור שמנהלת ארה"ב.

אולם, האם פירוש הדבר הוא שהעתיד שייך למל"טים? שעה שהצבא האמריקאי מפנה את תשומת לבו ליריבים פוטנציאליים משמעותיים יותר מלוחמי הג'יהאד, כגון סין המתעצמת או איראן המתגרענת. האם ההתלהבות ממל"טים תימשך ללא הפוגה? או שטייס, שאמור לקבל החלטות של חיים ומוות, ימשיך להיות האופציה הבטוחה מכל לרוב המשימות, כפי שטוענים המצדדים בפיתוח האף-35, מטוס התקיפה היקר שאמור להיכנס לשירות ב-2016? אם התשובה היא המל"טים, הרי שהעולם ניצב בפתחה של מהפכת לוחמה אמיתית. זו תהיה מהפכה אותה יובילו, לפחות בתחילתה, האמריקאים, שמחזיקים ברוב המוחץ של המל"טים. מדינות אחרות כבריטניה ואיטליה ממהרות גם הן להכניס מל"טים לשימוש, וגם בישראל קיימת תעשיית מל"טים משגשגת.

המל"טים קיימים בצורות וגדלים שונים. אף שהפרדטור והריפר זוכים למרב תשומת הלב, הם אינם אלא חלק מצי גדול ומגוון של כלים. מה שמשותף לכולם היא היכולת להעניק מימד חדש בתחומי המודיעין, הביון והמעקב - מידע על מקום הימצאו של האויב ועל מעשיו.

אחדים מהם גדולים, בדומה לגלובל הוק RQ-4A, מטוס ריגול סילוני לכל מזג אוויר שמצויד במכ"ם מתקדם ומחירו גבוה ממחיר אף-18. מטוס זה מסוגל לכסות שטח של יותר מ-137 אלף קמ"ר ביום ואשר טס מארה"ב לאוסטרליה בלי תדלוק. יש מל"טים אחרים, קטנים, ובעתיד אף זעירים, שידמו לציפור או לחרק, יזחלו לתוך בית או ישבו על אדן החלון וישדרו מידע לשולחיהם. בין לבין יש שפע מטוסים, החל באלה המשוגרים ידנית, נראים כמטוסי צעצוע ואמורים לדווח לחיילים המשגרים אותם מה קורה מעבר לגבעה, וכלה במל"טים בגודל בינוני המשוגרים ממשגר נייד, כגון השאדו RQ-7B, שכיסה עד כה יותר שטחים וחשף יותר יעדים ומטרות מכל מל"ט אמריקאי אחר.

בתוך הכוורת

לפני כשנתיים פרסם חיל האוויר האמריקאי את תפישתו לגבי פיתוח מל"טים לשנים 2009 עד 2047. הדבר הבולט ביותר במסמך היה חזון על יצירת רשת של מל"טים "קרובי משפחה": המל"טים ייוצרו על בסיס שלדות מודולריות בגדלים שונים בגישת "ארכיטקטורה פתוחה", המאפשרת גמישות מרבית. יורשיו הבינוניים של הריפר העכשווי יוכלו לעשות יותר, החל מהגנה על מרחב אווירי מפני חדירת אויב, ועד לתקיפת מערכות נ"מ - קרי, כל הפעולות שעל פי התכנון אמור לבצע האף-35. המל"טים הגדולים ביותר ישמשו כמטוסי התרעה ופיקוח (AWACS), מכליות תדלוק אוויריות, מובילים אסטרטגיים ומפציצים לטווח ארוך. למרות מחלוקות בנושא, התוכנית מעריכה שלדור המל"טים הבא תהיה בינה מלאכותית שתאפשר אוטונומיה מבצעית, הכוללת יכולת מתן מענה לסוגיות אתיות ואפילו קבלת החלטות של פתיחה באש כדי להרוג.

יש התוהים אם בינה מלאכותית, שזה זמן רב נראה כאילו תהיה ישימה בקרוב, אכן תפעל היטב. אולם אם לפי הערכות התוכנית של חיל האוויר האמריקאי, אפשר יהיה להתגבר על הבעיות הטכניות. תוך 30 שנה אפשר יהיה להטביע במל"טים את כל היכולות שקיימות במטוס מאויש, בתוספת יכולות משלהם. אולם, רק משום שמשהו אפשרי, אין להסיק שהוא גם רצוי. כשהופיעו המל"טים הראשונים, התובנה המקובלת היתה שהם יהיו טובים לביצוע משימות משעממות, מלוכלכות, קשות או שונות.

בקטגוריית המשעממות והקשות נכללו משימות סיור שדרשו זמן והתמדה, שחסרו אצל צוותי האוויר האנושיים. בעזרת מה שהגדיר בעבר בכיר בסי-איי-אי כ"מבט ללא מצמוץ" לעבר מטרה במשך 18 שעות, המפעיל, או המפעילים בתורנויות, יכולים לזהות מודלים של פעילות על הקרקע, ולבחור את הרגע המתאים לשיגור הטילים. משימה מלוכלכת למערכת לא מאוישת תהיה טיסה לצורך מעקב או איסוף דגימות לאחר מתקפה כימית או ביולוגית. משימות מסוכנות מדי למטוס מאויש כוללות הכל: החל מבחינות יכולות ההגנה האווירית של האויב וכלה בסיורים אוויריים מעל שטחים שבהם טייס שמטוסו הופל עלול להפוך לבן ערובה. קטגוריית המשימות השונות כוללת סיורים טקטיים שונים שמל"טים קטנים יכולים לבצע, ואשר יהיו מעבר ליכולתו של מטוס מאויש.

לצד כוח ההתמדה, יש למל"טים יתרונות נוספים על פני המטוסים המאוישים. כיוון שהם מספקים מידע מפורט יותר על מטרות, פגיעותיהם מדויקות יותר והם גורמים פחות אבידות באוכלוסיה האזרחית (התפישה שלפיה המל"טים מפוצצים דרך קבע חתונות אפגניות היא שגויה). הם עשויים להיות זולים יותר, כיוון שללא המערכות והמרחב הנדרשים לביטחון צוות האוויר, הם קטנים יותר. זה נכון במיוחד לגבי מל"טים המשמשים לסיור, אם כי ישנה מגמה לייצור מטוסים גדולים ויקרים יותר. המקום הרב יותר לדלק, והיעדר בעיית העייפות של צוות אנושי, מאפשרים למל"טים לטוס זמן רב יותר מאשר מטוס קונוונציונלי. בפעולה נגד הטרור קל יותר להפעיל מל"טים מאשר מטוסים מאוישים, כיוון שרוב הצוות שנדרש להפעילם נמצא הרחק מאזור הלחימה. בנוסף, המל"טים אינם נדרשים להיכנס ולצאת מאזור לחימה כמטוס מאויש. ולבסוף, הכשרת טייסי מל"טים, גם כאלה שאינם בעלי ניסיון טיסה קודם, עולה פחות מעשירית מאשר הכשרת טייסים מטוסי סילון.

שעה שסין ומדינות אחרות מפתחות טילים בליסטיים וטילי שיוט מדויקים יותר, שמסוגלים לפגוע במטרה נעה במרחק של 1,600 קילומטרים, בארה"ב ובקרב בעלות בריתה גובר החשש לגורל נושאות המטוסים, שעליהן הסתמכו כדי להפעיל כוח ברחבי העולם מאז 1945. לחששות אלה לא מסייעת גרסת נושאת המטוסים של האף-35, אשר, ללא מכלי דלק חיצוניים, יש לו רדיוס לחימה של כ-1,100 קילומטרים. בתגובה הציע הצי האמריקאי את מה שקיבל את השם המפואר, "מטוס סיור-מעקב ותקיפה אווירי משוגר מנושאת מטוסים". הבקשה למימון כבר הוגשה, והצי מקווה שהכניסה לשירות תהיה ב-2018. אם מל"ט גדול לטווח ארוך יוכל לפעול בבטחה מסיפונה של נושאת מטוסים בלב ים, זה יפתור חלק מהחששות לעתידן של נושאות המטוסים.

יתרון אפשרי אחר למערכת הוא העובדה שהעיצובים העתידיים עשויים לשרוד טוב יותר במרחב אווירי עוין, מאשר מטוסים מאוישים. ללא הצורך לדאוג לצוות, אפשר להעניק למל"טים צורות חומקות מכ"ם טובות יותר ויכולת תמרון גבוהה יותר. חומרים חדשים ופריצות דרך באווירונאוטיקה יאפשרו למטוסים החדשים ביותר לעמוד בכוחות ג'י, בעיקר בהאצה צדית קיצונית, שטייס לא יעמוד בהם.

ישנם גם טיעונים נגד המל"טים. התומכים בהשקעה במטוסים מאוישים מציינים כי המל"טים הקיימים תלויים בתקשורת לוויינים דו-סטרית. אם הקשר מתנתק, הטייס המרוחק מאבד את השליטה במטוס, שאמור כעת לפעול על פי תוכנות שהוטענו בו קודם לכן והוראות ג'י-פי-אס. מצב זה יספיק למקרים של משימות שגרתיות, אולם כשנדרש פיקוח רצוף, פגיעותה של מערכת התקשורת או פגיעה בלוויין התקשורת הם עקב אכילס. מרכז מידע וקשר עלול גם להפסיק לפעול ללא מעורבות או פעולת אויב.

נקודות תורפה

בעיה הקשורה לכך, שפוגעת כיום במל"טים, היא העיכוב הקל בין המפעיל המרוחק השולח הוראה למטוס, לבין התגובה (עיכוב הידוע בשם השהיה - latency) של הכלי. בניגוד לכך, טייס שיושב במטוס יכול להגיב מיד לסכנה ולבצע תמרוני התחמקות. מל"טים הפועלים מעל עיראק, אפגניסטאן, תימן וסומליה אינם בסכנה בדרך כלל, כי האויב אינו מסוגל לפגוע בהם. אך ארה"ב איבדה מל"טים רבים שפעלו בשמי בוסניה, כי לסרבים היה שפע של טילי קרקע-אוויר סובייטיים לשימושם.

בעיה נוספת היא שלמל"טים אין אישור של פקחי האוויר לפעול בתחום האווירי האזרחי מעל אמריקה ואירופה. רשות התעופה הפדרלית החלה לבצע ניסויים ב-2010, אך לא יהיה קל להפיג את החשש שמא מפעיל יאבד את השליטה על מל"ט, והוא יתנגש במטוס נוסעים אזרחי בתחום האווירי שבו שניהם טסים.

לרוב נקודות תורפה אלה יש תשובות. כדי לצמצם את אורך ההשהיה אפשר להציב בשמים שרשרת של מל"טים המופעלים על ידי אנרגיית השמש ומסוגלים להישאר באוויר זמן רב, והם יעבירו מיידית את אותות הלוויין. ואולם, עמידות אמיתית, ואיתה התפתחות אדירה ביכולת הפעולה של מל"טים, תדרוש עצמאות רבה בהרבה מהמפעילים האנושיים שלהם. ועניין זה נותר שנוי מאוד במחלוקת.

כדי לצמצם את עומס העבודה של המפעילים, מל"ט גדול יכול כבר עכשיו להמריא ולנחות באופן אוטומטי. מל"טים יכולים לטוס ללא עזרה אל המטרה, ולפקח על חלק גדול ממה שמתרחש בשטח בלי עזרה ממפעיליהם. כיום יש לכל מל"ט מפעיל משלו, אך לחיל האוויר האמריקאי יש תוכנית שלפיה מפעיל אחד יוכל להטיס עד ארבעה מל"טים בו-זמנית. המטרה היא להרחיק לכת עוד יותר, עם מל"טים עצמאיים שטסים בלהקות ומתוכנתים לקבל החלטות שיהיו חיוניות לביצוע משימה, כגון חיסול ההגנה האווירית של האויב. ייתכן אפילו שיהיה אפשרי, לטענת בעלי חזון, לתת למל"טים יכולת לחשיבה אתית, באמצעות בינה מלאכותית.

ארגוני זכויות האזרח מתחו ביקורת על הרג ללא משפט של חשודים בטרור בידי מל"טים, כמו למשל במקרה של עוולאקי, שהיה אזרח אמריקאי. ואולם, עד כה, השימוש במל"טים לא היה מנוגד ביסודו לאמנת ז'נבה. לפיה נחוץ, לפני התקפה, שכל מערכת נשק (בין אם היא מאוישת או לא) תוכל לוודא שהמטרות הן אכן מטרות צבאיות לגיטימיות, לנקוט את כל אמצעי הזהירות כדי לצמצם במידה המרבית פגיעות בקרב אזרחים, ולמנוע נזק נלווה לא פרופורציונלי.

כל עוד מפעיל מל"ט יכול לסמוך על הנתונים המתקבלים מחיישנים רחוקים וממידע מהרשת, הוא או היא יוכלו לבצע הערכה הולמת שתתבסס על כללי הלחימה, בדיוק כפי שעושה זאת טייס של מטוס מאויש. ואכן, בגלל תכונותיו הייחודיות של המל"ט, הוא עשוי להיות בעמדה שבה יוכל להעריך את המצב בצורה טובה יותר. יהיה לו זמן רב יותר להעריך את המצב בדייקנות, הוא לא יהיה מותש מהקשיים הנובעים מהטסת מטוס קרב, והוא לא יושפע מפרץ האדרנלין בסערת הקרב, כפי שמושפע טייס אנושי.

חיסול אוטומטי

אבל מה לגבי השלב הבא? האם כללי אמנת ז'נבה יישמרו אם כלי טייס יוכל לירות על סמך ניתוח אוטומטי של המידע שברשותו?

לפי משרד ההגנה הבריטי, ייתכן שהתשובה היא כן. לפי מסמך מקיף המנתח את הגישה הבריטית לשימוש במל"טים, שחובר במשרד ההגנה, אם המל"ט יפעל לפי כללי הלחימה המקובלים, התקיפה תענה לדרישות החוק. אולם השאלה מה הוא נזק פרופורציונלי היא מורכבת, גם לבן אדם, ובטח לתוכנה. מחברי הדו"ח מסכמים: "כשהטכנולוגיה תתפתח ויכולות חדשות יופיעו, קובעי המדיניות יידרשו להתייחס לנושא החוקי ולבקש ייעוץ בשלב מוקדם של תכנון המערכת".

ישנן בעיות אתיות נוספות. אין שום דבר בחוקי המלחמה המחייב לוחמים להעמיד עצמם בסכנה, אבל יש הרואים משהו מטריד בכך שמפעיל מל"ט המוצב בנבאדה נוסע לאכול ארוחת ערב עם משפחתו, זמן קצר אחרי שהרג עשרות בני אדם בפקיסטאן. הניתוק הייחודי של לוחמת המל"טים גרם לנמצאים בצד שנפגע מהמל"טים לתאר את השימוש האמריקאי בהם כפעולה פחדנית של בריון המסתתר מאחורי יתרון טכנולוגי. במבט רחוק יותר קדימה, ישנו חשש שהמל"טים ומכונות הרג אחרות ינמיכו את העלות הפוליטית של יציאה למלחמה לרמה שכל המגבלות ייעלמו. היה זה גיבור מלחמת האזרחים, הגנרל רוברט אי. לי, שאמר פעם: "טוב שהמלחמה היא דבר כה נורא, אחרת נלמד לחבב אותה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו