בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך הופכים את הקולות למנדטים; ומה זה בכלל חוק בדר-עופר?

שיעור ההצבעה יקבע מה גודלו של מנדט; קול למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה יושלך לפח; מהסכמי העודפים ירוויחו בעיקר המפלגות הגדולות - המדריך המלא לספירת הקולות

21תגובות

רגע אחרי שיסגרו מחר (שלישי) הקלפיות ברחבי הארץ, תחל ועדת הבחירות המרכזית בספירתם ובתרגומם למנדטים. השיטה, הדי מסובכת יש לומר, שעל פיה הופכות ההצבעות לתוצאות הסופיות, תשפיע באופן לא מבוטל על הרכבה של הכנסת ה-19.

סופרים ומחלקים ב-120

לאחר שמתסיימת ספירת הקולות ומנוּפּים הקולות הפסולים, ניתן לחשב את אחוז החסימה בבחירות הקרובות, כלומר - מהו רף הקולות שיאפשר למפלגה להיכנס לכנסת. רף החסימה עומד על שני אחוזים מקרב הקולות הכשרים.

בשלב הבא, "נמחקים" הקולות הכשרים שניתנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה והם לא נחשבים במניין הקולות לצורך קביעת מספר המנדטים.

אחרי שנקבע אחוז החסימה והושלמה ספירת תוצאות ההצבעה שקיבלה כל אחת מהרשימות שעברו אותו, מחלקים את סך הקולות הכשרים ב-120. הנתון המתקבל מכונה "המודד". אחר כך מחלקים את מספר הקולות הכשרים ב"מודד" כדי לקבוע את מספר המנדטים שקיבלה כל אחת מהמפלגות. אלא שהנתון המתקבל איננו שווה ל-120 מנדטים. לצד המנדטים המלאים, המפלגות זוכות גם בקולות עודפים, אותם אוספים ומחלקים כמנדטים נוספים למפלגות השונות, על פי המפתח שנקבע בחוק "בדר-עופר" ובהתאם להסכמי העודפים שחתמו ביניהן המפלגות ערב הבחירות.

אי–פי

בדר-עופר מסבך את העניינים

חוק בדר-עופר מציג נוסחה לשקלול עודפי הקולות בהן זכו המפלגות השונות וחלוקתם מחדש כמנדטים על פי מפתח מוסכם. החישוב לוקח בחשבון את גודלה היחסי של הרשימה, כולל עודפי הקולות שלה ואת הסכם העודפים שעליו חתמה.

בפועל, החוק מיטיב בעיקר עם המפלגות הגדולות ומעניק להן לרוב את המנדט הנוסף על חשבונן של מפלגות קטנות יותר. הנוסחה המתמטית המופיעה בחוק מתבססת על חישוב היחס שבין מספר הקולות הכולל שקיבלה מפלגה מסוימת בבחירות לבין מספר המנדטים שבהם זכתה ועוד 1 (הספרה 1). המפלגות שהתוצאה שלהן היא הגבוהה ביותר מקבלות את המנדטים שנותרו לחלוקה.

חוק בדר-עופר קרוי על שם שני יוזמיו, חברי הכנסת לשעבר יוחנן בדר (גח"ל) ואברהם עופר (מערך). החוק התקבל בכנסת באפריל 1973, ויושם לראשונה בבחירות לכנסת השמינית.

מעבירים עודפים  

כל אחת מהרשימות המתמודדות לכנסת רשאית לחתום ערב הבחירות על הסכם עודפים עם מפלגה אחת נוספת המתמודדת מולה. חתימה על הסכם כזה מגבירה את סיכוייה של המפלגה לזכות במנדטים נוספים. על פי חוק בדר-עופר, שתי רשימות שחתמו ביניהן על הסכם עודפים ייחשבו כרשימה אחת במהלך בחינת חלוקת הקולות העודפים. כך למשל, סך הקולות הכללי שיקבלו הליכוד-ביתנו והבית היהודי - שתי מפלגות שחתמו על הסכם עודפים משותף - יחוברו יחדיו ובכך הן יגדילו את כוחן ב"תור" לחלוקת המנדטים המתבססים על הקולות העודפים. חלוקת המנדטים בין שתי הרשימות שחברו יחד תתבצע על פי גודלן היחסי.

בבחירות הנוכחיות חתמה העבודה על הסכם עודפים עם יש עתיד; התנועה של ציפי לבני חתמה על הסכם עודפים עם מרצ; הליכוד ביתנו חתמה על הסכם עם הבית היהודי; עם שלם של הרב אמסלם חתמה על הסכם עודפים עם קדימה; ש"ס חתמה על הסכם עם יהדות התורה; חד"ש חתמה עם בל"ד ומפלגת דור בוני הארץ חתמה על הסכם עודפים עם מפלגת צדק חברתי.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו