פרשנות || מתחילים לראות את הסדקים בחומת האיחוד הצרפתי

מורים צרפתים מעידים על התהום שמפרידה בין התלמידים המוסלמים למופע ההזדהות הלאומית, ושהם שואלים מדוע מותר לכתוב שמוחמד לא קיים, אבל הכחשת שואה היא עבירה פלילית

דב אלפון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דב אלפון

זה יהיה היום הגדול של הרפובליקה הצרפתית. כל מי שזוכר את האווירה המיוחדת בישראל בעת ההלוויה של יצחק רבין יכול לדמיין מה ירגישו היום אחר הצהריים הצרפתים: ההמונים הנוהרים לכיכר; המטוסים הפרטיים של מנהיגי העולם החופשי הנוחתים בזה אחר זה להביע הזדהות; השידור הישיר בכל רשתות הרדיו והטלוויזיה; ההתגייסות של הנוער; ההוקרה הפומבית לשומרי הראש וללובשי המדים; סידורי הביטחון חסרי התקדים; הנאומים המצמררים בכנותם ובכאבם; ומעל כל אלה — תחושת האחדות המפעימה, החד־פעמית, המעוררת תקווה שמעכשיו אנחנו חוזרים להיות אומה אחת, המושתתת על ערכי היסוד שאותם מגלם הקורבן.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ