בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דריכות רבה בסודאן לקראת משאל העם, העשוי להביא לפיצול המדינה

בארה"ב ובריטניה חוששים שהמלחמה תשוב ותתלקח, אולם לצפון המוסלמי ולדרום הנוצרי יש עניין רב בהצלחת המהלך

תגובות

חרטום. שרת החוץ האמריקאית, הילרי קלינטון, כינתה את המצב בסודאן "פצצת זמן מתקתקת", וחוקרים בריטים מודאגים כל כך שמא תפרוץ מלחמה שהם פרסמו מחקר על מחירה הצפוי: 100 מיליארד דולר. אפילו השחקן ג'ורג' קלוני עוסק בזה והצטרף למעקב לווייני גוגל אחר שדות קרב פוטנציאליים.

אבל מה הסבירות שמשאל העם על עצמאות דרום סודאן, שיתקיים ביום ראשון הקרוב, 9 בינואר - שיאו של תהליך שלום ששם קץ לעשרות שנות מלחמת אזרחים בין הצפון לדרום - יצית מלחמה נוספת? נראה שהסכנה קטנה והיא פוחתת והולכת.

סודאן היא אמנם מדינה ענקית וענייה שההיסטוריה שלה רוויית מלחמות, קל להשיג בה נשק ומיליציות שולטות כמעט בכל פינה בה. משאל העם יהיה רגע טעון ועדין, כי הדרום יתמוך כנראה בהתנתקות שתחצה את המדינה - הגדולה באפריקה - ותותיר את רוב הנפט של סודאן אצלו. ובכל זאת, ככל שקרב יום ההצבעה מתרבים הסימנים שהיא תתנהל כסדרה.

בשבוע שעבר הבטיח נשיא סודאן, עומר אל-באשיר, לסייע ל"אחים מהדרום", והצהיר שיהיה "הראשון להכיר בדרום". האינטרסים גדולים כל כך שאף צד מהצדדים, לא הממשלה האיסלאמית בצפון ולא המורדים בדרום סודאן, אינם רוצים להיגרר למלחמה נוספת.

בשנה האחרונה היו נבואות אפוקליפטיות כל כך שהצדדים המעורבים נערכו לרוב הבעיות הצפויות ודיפלומטים מערביים בילו אין-ספור שעות במתן ייעוץ לצדדים. הזירה ערוכה כעת להצבעה היסטורית. לדעת מומחים רבים, שני הצדדים פרגמטיים יותר מכפי המשוער. אף שהאיסלאמיסטים בצפון סודאן, ואל-באשיר אתם, תוארו במערב כפראי-אדם ואכזרים, הם מוכיחים גמישות מפתיעה.

בית הדין הפלילי הבינלאומי מאשים את אל-באשיר ברצח עם, והעימותים בדרפור נמשכים. אבל אל-באשיר וחבורתו מחזיקים היטב בשלטון בחרטום, ומקבלים תמיכה דיפלומטית וכלכלית מסין ומהעולם הערבי. כעת נראה שההנהגה בחרטום להוטה לנרמל את היחסים עם המערב ומבינה שהתערבות במשאל העם תטרפד כל סיכוי לכך.

גם מנהיגי הדרום אינם רוצים מלחמה, שהרי הם עומדים להשיג בדרכי שלום את המטרה שלמענה נלחמו והקריבו קורבנות במשך עשרות שנים. יותר מ-2 מיליון בני אדם נהרגו במלחמת האזרחים בין הצפון לדרום, שהחלה בשנות ה-50 וכללה מאבק בין מורדים אנימיסטים ונוצרים בדרום, לערבים שליטי הצפון.

הסכנה הגדולה ביותר לפריצת מלחמה טמונה באלמנטים בלתי נשלטים. למשל באביי, אזור שנוי במחלוקת לאורך הגבול בין הצפון לדרום פועלות מיליציות. חלקן מזוהות עם הצפון וחלקן עם הדרום, אבל הן לא נשלטות בידי אף אחד מהצדדים. לדעת מומחים, מיליציות אלה עלולות לירות את היריות הראשונות, אולי בגלל סכסוך קרקעות. לעימות כזה עלולים להצטרף צבאות הצפון והדרום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו