צבי בראל
צבי בראל

האלפים שליוו את ארונו של סלמאן תאסיר, מושל מדינת המחוז פנג'ב, שנרצח שלשום בידי אחד משומרי ראשו, וההלוויה הצבאית המכובדת שנערכה לו, הבהירו להנהגה הפקיסטאנית באיסלאמבד עד כמה שברירי מאזן הכוחות במדינה. תאסיר אינו המנהיג הפקיסטאני הראשון שנרצח. קדמה לו בנזיר בוהוטו שנרצחה ב-2007 בעת שהיתה במסע בחירות. מניסיונות התנקשות על רקע פוליטי סבל גם הנשיא לשעבר פרווז מושארף ומנהיגים פקיסטאנים אחרים. גם חיסולים "רגילים" אינם זרים לפקיסטאן שבה נהרגו בשנה שעברה כ-1,300 בני אדם.

העילה המיידית לרצח לא דרשה מחקר מעמיק. המתנקש הודה כי החליט להרוג את תאסיר בשל התנגדותו הנחרצת לחוקי האיסלאם ושאיפתו לתקן את חוקי הכפירה הנהוגים המדינה. חוקים אלה קובעים בין היתר עונש מוות למי שפוגע בשמו של הנביא מוחמד או בקוראן וכן מטילים עונשים כבדים על "פגיעה ברגשות הדתיים", סעיף מעורפל שמאפשר להעמיד לדין באופן גורף.

החוקה האיסלאמית של פקיסטאן, הנוקשה ביותר מבין מדינות האיסלאם בכל הנוגע לעיצובה של המדינה כמדינת הלכה, הניחה את היסודות להקמתו של בית המשפט ההלכתי הפדרלי, שמעמדו זהה למעמד בית משפט חוקתי שיכול לקבוע את תקפותו של חוק בשל התאמתו או אי התאמתו להלכה.

ההנהגה הפוליטית והצבאית בפקיסטאן מכירה לפיכך היטב את הרגישות הרבה להתבטאויות נגד חוקי האיסלאם, ובכמה הזדמנויות ניסתה להניא את תאסיר מלתקוף בפומבי את חוקי השריעה. נראה גם כי היעדרותו של נשיא פקיסטאן, אסיף עלי זרדארי, אלמנה של בנזיר בוהוטו, מהלוויה של ידידו ובעל בריתו הפוליטי מעידה יותר מכל על חששו של הנשיא מפני הזדהות פומבית מסוכנת עם עמדותיו של תאסיר. אם לא היה די ברצח תאסיר, אתמול פרסמו 500 חכמי הלכה "מתונים" אזהרה שלפיה מי שיעז להתאבל על מותו של תאסיר צפוי לגורל דומה. קבוצת חכמי ההלכה מייצגת אמנם את הזרם הדתי הסוני שמתנגד לטליבאן שבפקיסטאן, אולם התנגדות זאת אינה מכוונת להלכה המוסלמית אלא לאופן יישומה.

מעבר למחלוקת בשאלת חוקי הדת, ההתנקשות מרסקת את התחייבותה של מפלגת השלטון להביא רגיעה וביטחון למדינה, מצע שאותו אימץ זרדארי אחרי מות אשתו, ומציגה אותה במלוא אזלת ידה להגן על מנהיגיה ועל עקרונותיה.

רצח תאסיר מתרחש, וכנראה לא במקרה, סמוך למהלומה הפוליטית שספגה מפלגת העם הפקיסטאני, PPP, מפלגת השלטון, שעה ששותפתה העיקרית לקואליציה, "התנועה הלאומית המאוחדת" שמאגדת כמה מפלגות, פרשה מהקואליציה. הרקע לפרישה הוא התנגדותה להעלאה הדרמטית במחירי הדלק בשיעור "שהעם אינו יכול לסבול". ואולם, נראה כי הסיבה האמיתית היא שאיפתה של "התנועה המאוחדת" לחזק את מעמדה הפוליטי כאלטרנטיבה אפשרית לשלטון.

בכל אלה לא ברורה עדיין מה תהיה עמדתו של הצבא, ועד כה לא נשמעה תגובתו של הרמטכ"ל הפקיסטאני על רצח תאסיר, אולם ייתכן שרצח זה והמשבר הפוליטי יעבירו את פקיסטאן לידי הצבא. כך גם וושינגטון, שוחרת הדמוקרטיה, תוכל לנשום לרווחה אחרי אכזבתה מן הממשל האזרחי של המדינה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ