בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקרב על זכרון כיבוש אלג'יריה נמשך בקולנוע

שני סרטים, צרפתי ואלג'ירי, שיתמודדו על האוסקר, מציגים נקודות מבט שונות מאוד

תגובות

החוויה הקולוניאלית של צרפת באלג'יריה, שהיתה מלווה במלחמה, טרור ועינויים, היא פצע המסרב להגליד. הכעס ורגשות האשם מחלחלים לחרדות יומיומיות הקשורות לשכונות פרברים המאוכלסות במהגרים ומוסלמים, לשאלת הזהות הלאומית, ולאיסלאם הקיצוני.

שני סרטים העוסקים באלג'יריה ובהתמודדות של צרפת עם עברה הקולוניאלי מטלטלים ומכעיסים בימים אלה את צרפת. הסרטים הם דבר והיפוכו; האחד, שנעשה בידי רשיד בושרב, צרפתי ממוצא אלג'ירי, הוא סרט היסטורי עלילתי על המאבק האלג'ירי לעצמאות; השני, של גזווייה בובואה, אפוף אווירה של דת וקדושה. שני הסרטים מתייחסים לעידן אלים. הראשון נוגע בימי המאבק העקוב מדם שניהלו לוחמים אלג'ירים מהחזית הלאומית לשחרור - FLN שנחשבו לטרוריסטים בעיני הצרפתים; עלילתו של השני מתרחשת באמצע שנות התשעים, בתקופה שבה האיסלאם הקיצוני ניסה להשתלט על אלג'יריה ולתפוס את השלטון במלחמת אזרחים.

בסרט אחד מוצגים הקורבנות האלג'ירים; בשני, הקורבנות הצרפתים. שני הסרטים בלתי מאוזנים באופן מובהק, האחד מהלל פשיעה וטרור בשם החירות והצדק האלג'יריים, ואילו השני מתבונן מתוך אימה על הניסיון להצדיק מעשי רצח וטרור באמצעות הדת.

אף על פי כן, שני הסרטים נבחרו בידי מדינותיהם, צרפת ואלג'יריה, לייצג אותן בתחרות הסרט הזר בטקס האוסקר שיתקיים ב-27 בפברואר. "זה פצע פתוח" אומר בנז'מן סטורה, מחשובי ההיסטוריונים הצרפתים המתמחים באלג'יריה ובקולוניאליזם הצרפתי. "אלג'יריה היא צרפת, היא חלק מתולדות הלאומיות הצרפתית. והיא ממשיכה לענות את החברה הצרפתית".

בסרטו של בובואה, "Des Hommes et Des Dieux" ("על אלוהים ואנשים"), כבר צפו בתוך חמישה שבועות שני מיליון איש. במרכזו סיפור אמיתי על תשעה נזירים שחיו במנזר באלג'יריה בימי מלחמת האזרחים, נחטפו במארס 1996 ונמצאו כעבור חודשיים ערופי ראש. הסרט פורט על מיתר רגיש בצרפת, מדינה קתולית ברובה הגאה מאוד ברוח החילונית המעוגנת בחוקתה, אבל גם מיוסרת בשל אובדן רוחב לב ואמונה. "הנזירים מגלמים את כל מה שהציבור לא מוצא עוד בחברה: אצילות נפש, נכונות להקריב, חופש וכנות", נכתב בעיתון לה מונד.

סרטו של בושרב, "Hors-la-Loi" ("פורעי החוק"), פשוט יותר; זהו סרט פעולה עם הרבה דם. כאשר הוקרן בראשונה בפסטיבל קאן, הוצבו בסמוך אנשי היחידה לפיזור הפגנות, כדי להתמודד עם מפגינים צרפתים זועמים. הסרט, הנפתח בטבח אזרחים אלג'ירים בידי חיילים צרפתים במאי 1945, נחל כישלון קופתי חרוץ בצרפת. דומה שמה שמטריד במיוחד את הצרפתים הוא ניסיונו של בושרב להשוות בין לוחמי ה-FLN ללוחמי הרזיסטנס. "אלג'יריה אינה וייטנאם של צרפת", אומר סטורה, "אבל הצרפתים אינם מסוגלים עדיין להתבונן בטרגדיה שלהם על המסך הגדול".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו