בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גילוי המסמכים על אדולף אייכמן: מה מסתירה גרמניה החדשה?

פרשנות

תגובות

האדם הראשון אשר דיווח שאדולף אייכמן מסתתר בארגנטינה היה "צייד הנאצים" הידוע שמעון ויזנטל. לדבריו גילה את הדבר ב-22 במאי 1953, ובו ביום מסר על כך לקונסול ישראל בווינה אריה אשל. הקונסול העביר את הדיווח לירושלים, אך מכתבו של ויזנטל נגנז באחד התיקים. האיש אשר לדברי ויזנטל מסר לו שאייכמן נמצא בארגנטינה היה היינריך מסט, איש אצולה אוסטרי שעמד בקשר עם ארגון הביון של ריינהרד גהלן. על כן, ייתכן שבארגון של גהלן אכן ידעו כבר ב-1952 שאייכמן נמצא בארגנטינה.

בשנת 1957 שוב נמסר המידע הזה לישראל, הפעם מפי פריץ באואר, התובע הכללי של מדינת הסן בגרמניה, ומידע זה הוביל לחטיפת אייכמן בארגנטינה בידי סוכני השב"כ והמוסד ב-1960. ייתכן מאוד שבאואר קיבל את המידע שמסר לישראל מהשירות החשאי הגרמני.

בעת שהותו בארגנטינה השתמש אייכמן בשם בדוי, ריקרדו קלמנס, אך בניו השתמשו בשמו האמיתי. אייכמן התרועע עם נאצים לשעבר, בשלב מאוחר יותר אף הכתיב לאחר מהם את זיכרונותיו. היו על כן לא מעט אנשים שהיו יכולים להסגירו, אך לא עשו זאת, מן הסתם כי ביקשו להגן עליו. הגילוי שהשירות החשאי הגרמני ידע כבר ב-1952 שאייכמן מסתתר בארגנטינה מעורר מטבע הדברים חשד שגם בגרמניה החדשה היה מי שהגן על אייכמן, אך שאלה מטרידה יותר היא כיצד קורה שמידע כזה נשאר חסוי עד היום.

ממשלת גרמניה מסרבת עדיין לפתוח תיקים ישנים ובהם אלפי מסמכים הנוגעים לתנועותיו של אייכמן אחרי המלחמה. עיתונאית בשם גבי ובר היושבת בארגנטינה, תובעת זה שנים לפתוח את כל המידע העוסק באייכמן וגם העיתון "בילד" תובע את הדבר. בית משפט גרמני הורה על פתיחה חלקית ביותר של החומר.

הגרמנים טוענים שפתיחת התיקים של השירותים החשאיים תביא לחשיפת קשרים בינם לבין שירותים חשאיים של מדינות אחרות, אולי גם של ישראל. זה עלול להביך את ישראל, בין היתר מפני שגם המוסד והשב"כ עשו מעט מאוד כדי לרדוף פושעים נאציים ועוד לא פתחו לעיון את התיקים העוסקים בעניין זה.

שגריר ישראל באו"ם לשעבר, בנימין נתניהו, ריכז בשעתו את הדרישה הישראלית לפתוח את ארכיון פושעי המלחמה של האו"ם וכך נעשה. נתניהו קבע אז בצדק שאין להסתיר מידע העוסק בשואה, לרבות המרדף אחרי פושעי מלחמה. בעוד חודשים אחדים ימלאו 50 שנה לפתיחת משפט אייכמן, ותהיה זו שעה מתאימה לפתיחת כל המידע על האיש הגנוז עדיין בארכיוני גרמניה וישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו