בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתוך האנרכיה, בתוניסיה שואלים מה הלאה

המפגינים לא מצליחים להסכים על שיטת הממשל המועדפת עליהם. הערך העליון היחיד שנותר הוא הכבוד לצבא

תגובות

תוניס, שעת צהריים. אלף מפגינים התקדמו לאורך שדרת חביב בורגיבה, עורק התנועה המרכזי של עיר הבירה. בכיכר העצמאות, פינת רחוב הולנד, לרגלי פסלו של פילוסוף המאה ה-14, איבן חלדון, עמד טנק, קנה התותח שלו מופנה לכיוון הכללי של המפגינים. גוש פלדה שקובע את גבולות הדמוקרטיה התוניסאית העוברית.

האם כאן תהיה התמונה שתיהפך לדימוי הבינלאומי של המהפכה בתוניסיה? עשרות רבות של שוטרים מצוידים במגני פלסטיק, נשק אוטומטי ומשגרים של רימוני גז מדמיע עומדים הכן מסביב, אבל לא מונעים את התקדמות המפגינים. 20 מטר מהטנק, ההמון עוצר מעצמו. לכל הנוכחים ברור שלאזרחים אסור להתקרב לטנק - המחשבה שהמפגינים יטפסו עליו כפי שעשו המפגינים במוסקווה ב-1991, או ינסו לחסום אותו בדרכו כמו בכיכר טיינאנמן, פשוט לא נתפשת. אבל לרגע נראה שהמחסום הפסיכולוגי עומד להישבר. ההמון מתקדם בקצב אטי יותר, כמה מפגינים בודדים מעזים יותר ומתקרבים כדי כמה מטרים מהפלדה המאיימת. קציני צבא נכנסים ללחץ, מנסים לצעוק להמון לחזור אחורה, אפילו אנשי צוות הטנק קופצים ממנו ומצטרפים לחוסמים. ברגע האחרון, רצון ההמון נשבר והם נעצרים, חלק הולכים מסביב לטנק. חלק מהמפגינים מקיפים סרג'נט מבוגר ושרים אתו בצרפתית "ויו לה רבולסיון, ויו לה מיליטאר". המפגינים בתוניסיה היו מוכנים לסכן את חייהם מול קני הרובים של כוחות הביטחון, אבל הצבא נותר ערך עליון.

המפגינים בתוניסיה עוד לא יודעים באיזו דמוקרטיה זכו מאז הבריחו את הנשיא זין אל-עאבדין בן עלי. הם צועקים "דמוקרטיה", "חופש" ו"הלאה הרודן", אבל לתנועת המהפכה אין עדיין סיסמה מוסכמת, סמל, צבע או אפילו טי-שירט. האוקראינים אימצו לעצמם את הסרטים הכתומים, אבל רעיון הדמוקרטיזציה כל כך זר לתוניסאים, שהם אפילו לא הכינו לעצמם שלטים. חלק מהם מניפים אל על סיסמאות מאולתרות שנכתבו בעט על דפי A4.

כמעט כל תוניסאי שנשאל מעדיף גרסה אחרת לשיטת הממשל הרצויה. "לאומנות ערבית", "דמוקרטיה אפריקאית", "איסלאם מודרני", כל אחד מהמפגינים הנדחפים אל עשרות המיקרופונים של התקשורת הבינלאומית, מציע משהו אחר. לא כולם רוצים דמוקרטיה - אחד דורש שהצבא יתפוס את השלטון. אחרים נושאים עיניים למערב. השאיפה לדמוקרטיה גם לא סוחפת את כל הציבור. מספר דומה לאלה שמפגינים בלב השדרה, צופים מהצד על שתי המדרכות. בדרך כלל אלה לבושים טוב יותר.

אנשי כוחות הביטחון נבוכים לא פחות מהם. הם כבר לא ממהרים לשלוף אלות. ההמון גדול מדי, נחוש מדי, מצב לא מוכר. את מי הם משרתים עכשיו?

רתיעתו של ההמון מלהתקרב אל הטנק מחזירה להם את הביטחון העצמי. קצין משטרה אחד מנופף לעברם בביטול ואומר לעמיתו, "קצת גז והם יתפזרו". ההמון משנה כיוון, עכשיו אל משרד הפנים המוקף בכוחות צבא וגדר תיל. השוטרים מצופפים שורות ושולפים אלות. נשמעים קולות ירי, ועשרות רימונים משוגרים מעל ראשי ההמון. השדרה מתמלאת בגז מדמיע. ההמון מתפזר בתוך שניות אל הסמטאות היוצאות מהשדרה. כמה מהם נתפסים על ידי השוטרים ומוכים באלות.

המסר הועבר. הנשיא ברח, ממשלה חדשה קמה, עם נציגות למפלגות האופוזיציה, אבל דמוקרטיה עדיין לא הפציעה ברחובות תוניסיה.



מפגינים במרכז תוניס אתמול. כמעט כל תוניסאי מעדיף שיטת ממשל אחרת. בין האפשרויות: 'לאומנות ערבית', 'דמוקרטיה אפריקאית', או 'איסלאם מודרני'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו