בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בדרום סודאן לא מתאפקים: החלו לחגוג את העצמאות

ועדת משאל העם הודיעה שרוב תושבי הדרום הצביעו בעד עצמאות. התוצאות הסופיות - בעוד שבועיים

תגובות

ג'ובה. מכנים אותו כאן "המפקד דן". הוא בא לסודאן לפני 24 שנים וכעת, כך אומרים המקומיים, הוא מכיר את דרום סודאן טוב יותר מאשר כל "קוואג'ה" - לבן - אחר בסביבה. ועם זאת, אפילו הוא טעה.

"אני אמור להיות מומחה לדרום סודאן, בשם אלוהים", אומר דן איפה במבטאו האירי המתנגן, כשבידו כוסית הוויסקי שהוא נוהג לשתות אחרי הצהריים עם חברים על אחת מגדות הנילוס. "ואף על פי כן, לא האמנתי שהיום הזה יגיע. הייתי בטוח לגמרי שתתחולל מלחמה נוספת לפני שהם יניחו לנו להשתחרר".

אחרי מלחמת האזרחים שנמשכה 22 שנים והיתה הארוכה ביותר באפריקה, שבה נהרגו שני מיליון בני אדם ועוד ארבעה מיליון נעקרו מבתיהם, נערך בשבוע שעבר משאל עם בסודאן במטרה לקבוע אם תחולק לשתי מדינות או שתישאר מאוחדת. כעת, פחות משבוע לאחר סגירת הקלפיות, למרות שעדיין סופרים את הקולות, ברור כשמש שעצמאות הדרום נמצאת ממש מעבר לפינה.

"ועדת המשאל להגדרה עצמית של דרום סודאן" הודיעה כי בהתאם לתוצאות הראשונות, הדרום, שרוב תושביו אפריקאים נוצרים, בחר ברוב עצום להיפרד מהצפון שרוב תושביו ערבים מוסלמים. הוועדה דיווחה אתמול כי במחוזות אחדים בדרום 99.9% הצביעו בעד עצמאות.

97.5% הצביעו בעד עצמאות

"שמרו על השקט", אמר טימון ואני, אחד מחברי הוועדה, להמונים שהתקהלו אחרי הצהריים בג'ובה, העיר שצפויה להיות בירת המדינה החדשה, שעה שהכריז כי 97.5% מבעלי זכות הבחירה המקומיים הצביעו בעד היפרדות מהצפון.

"אל תחגגו עדיין. אל תכו עדיין בתופים. אין צורך בהכרזה על ניצחון אפילו ברוב מוחץ כזה", הוסיף ואני. "החלוקה חייבת לעבור בצורה חלקה, כשם שהתנהלה ההצבעה. אנחנו חייבים להמשיך לרסן את עצמנו עוד קצת זמן". אולם האנשים שאליהם דיבר היו עסוקים כל כך בהנפת ידיהם לאות ניצחון, שהם איבדו את השליטה על העזים שלהם.

כ-96% מבעלי זכות ההצבעה השתתפו במשאל העם, שרבים בעולם חששו שיוביל לאלימות קשה. במקום זאת, ההצבעה היתה חופשית, הוגנת ושקטה והוכתרה בהצלחה. אחרי שהתוצאות הרשמיות הסופיות יפורסמו בעוד כשבועיים, יהיה נותר רק להמתין לפרידה בין הצפון והדרום, שצפויה להתבצע ב-9 ביולי.

"הכל התנהל כל כך טוב שאני המום אבל גם מאושר. חשבתי שתהיה אלימות ואני מודה בטעותי. אומרים שככל שאתה יודע יותר על סודאן, אתה יודע פחות", אומר איפה בחיוך ומוסיף בפנים רציניות יותר: "אבל אנחנו חייבים גם לזכור שזה לא הסוף, שזו רק ההתחלה".

איפה, בן למשפחה של 16 ילדים, נולד בחווה באירלנד והפך לכומר קתולי. ב-1972, אחרי מלחמת האזרחים הראשונה בסודאן, הגיע לג'ובה ופגש את נונה, צעירה סודאנית שנישאה לו וילדה לו תאומים. מאחר שנאלץ לפרוש מהכמורה, התחיל איפה לעבוד בארגון הנורווגי - (Norwegian People's Aid) NPA אחד הארגונים הלא-ממשלתיים הגדולים ביותר בסודאן והראשון שנקט עמדה פוליטית והתייצב לצד ג'ון גאראנג וצבא השחרור שלו שנלחם בצפון.

מתאוששים ממלחמת האזרחים

זמן קצר לאחר מכן שלח האירי את משפחתו לקניה והוא עצמו הצטרף לחיילים המורדים. חשיבותו גדלה והלכה מאחר שהוטל עליו להביא נשק מאוגנדה, לפעול להשגת כסף בוושינגטון, לארגן משלוחי מזון באוויר, להקים מחנות לפליטים, להביא אספקה רפואית ולשמור על מורל גבוה בקרב המורדים.

דרום סודאן הוא אחד המקומות העניים ביותר בעולם. מיליוני מוקשים שלא התפוצצו מפוזרים בשטח, אין שום תשתית - אורכן הכולל של הדרכים הסלולות באזור כולו, המשתרע על פני 620 אלף קמ"ר, הוא כ-40 ק"מ בלבד - וכ-90% מהתושבים אינם יודעים קרוא וכתוב. אך אף על פי כן, הדרום לא נכבש מעולם. לפני חמש שנים הגיעו הצדדים להסכם חדש, ששם קץ למלחמת האזרחים השנייה וקבע את התנאים לעריכת משאל העם הנוכחי ולעצמאות הצפויה.

מיארדיט סלוואקיר, המיועד להיות הנשיא הראשון של דרום סודאן החופשית, נאם השבוע בכנסיה. הוא קידם בברכה את התוצאות הראשונות של משאל העם ונשא תפילה לזכר הרבים שנהרגו במלחמות. "וכמו ישו הנוצרי על הצלב", קרא בתום התפילה, "הבה נסלח לאלה שגרמו למותם".

לדברי איפה, "עלינו להמשיך לנקוט אמצעי זהירות. אני עדיין מתקשה להאמין שהצפון יוותר עלינו בקלות רבה כל כך. הם בצרה רצינית וסביר להניח שהם כועסים מאוד".

ואכן, נשיא סודאן עומר אל-באשיר אינו מאושר מחלוקת ארצו, בלשון המעטה. כ-80% מהנפט הסודאני מצויים בדרום, ואם הדרום ימנע מחרטום את הנגישות למשאבי הנפט האלה, הצפון עלול להישאר בידיים ריקות.

"אני עדיין חושש מהעתיד", אומר איפה. "באשיר הוא דו-פרצופי, הוא תמיד היה. אנחנו מאושרים כעת מאוד, אבל אנחנו גם מוכנים למקרה של מלחמה נוספת. נחכה שישה חודשים ונראה מה יקרה".



אשה סודאנית ושלושת ילדיה בדרכם לג'ובה שבדרום סודאן, השבוע


דן איפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו