בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

24.1.1965 /מת המנהיג הבריטי וינסטון צ'רצ'יל

היום לפני 46 שנה:

תגובות

ב-24 בינואר 1965 מת בלונדון סר וינסטון צ'רצ'יל בן ה-90, שהנהיג את העם הבריטי בשעותיו הקשות ביותר ונחשב לאחד מגדולי המדינאים במאה ה-20. עם פרסום הידיעה הורדו הדגלים ברחבי בריטניה לחצי התורן, ופעמוני הכנסיות צלצלו. שירות השידור הבריטי קטע את שידוריו, מסר הודעה על מות המנהיג הישיש והשמיע את הסימפוניה החמישית של בטהובן, שארבעת צליליה הראשונים סימלו את האות "וי" בכתב מורס, האות שהיתה סמל הניצחון במלחמת העולם השנייה. ראש ממשלת בריטניה הארולד וילסון אמר כי "בכל רחבי העולם יתאבלו על סר וינסטון אלה החבים לו כה הרבה".

כתבי "הארץ" בישראל דיווחו כי "עם התקבל הידיעה על מותו של וינסטון צ'רצ'יל הורה משרד הפנים להניף את דגלי הלאום מעל משרדי הממשלה ומוסדות ציבור לחצי התורן". עוד נאמר כי "בתחילה הוחלט להניף את הדגלים לחצי התורן גם ביום ההלוויה, אך לאחר שהוברר כי תחול בשבת, ישקול משרד הפנים כיצד לנהוג במקרה זה, שכן מבחינה טכנית אפשר אמנם להניף את הדגלים לפני כניסת השבת, אך לפי מנהגי ישראל אין אבלות בשבת. לפיכך ייבדק הדבר ומשרד הפנים יחליט כיצד לנהוג". סופר "הארץ" ברמת גן מסר "על הקמת קתדרה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת בר אילן שתישא את שמו של וינסטון צ'רצ'יל".

יומיים לאחר מותו כתב עמוס בן-ורד ב"הארץ" על צ'רצ'יל ידיד הציונות. "דברים אחדים על גישתו של וינסטון צ'רצ'יל לציונות שמורים בארכיון הציוני המרכזי בירושלים. ניירות מצהיבים מארכיונו הפרטי של פרופ' חיים וייצמן, נאום או שניים של צ'רצ'יל בבית הנבחרים, דברים שאמר בביקורו בארץ ישראל בשנת 1921, שעה שכיהן כמיניסטר המושבות". בן-ורד ציטט מנאום שנשא צ'רצ'יל במאי 1939 בתקופת ממשלת נוויל צ'מברליין, בנושא "הספר הלבן" - שקבע כי 75 אלף יהודים יורשו לעלות לארץ ישראל במשך חמש שנים, בתנאי שתתאפשר קליטתם מבחינה כלכלית, ובהמשך בתנאי שהערבים יסכימו לכך. "בתור מי שהיה קשור באורח הדוק ואחראי בשלבים הראשונים של מדיניותנו כלפי ארץ ישראל, איני מסוגל לעמוד מן הצד ולראות כיצד מתעלמת בריטניה מהתחייבויותיה החגיגיות שקיבלה על עצמה בפני העולם כולו, כל זאת למען נוחות מינהלית, או, ותקוות שוא היא זו, למען חיים שקטים", אמר. לדבריו, צ'רצ'יל הבין בבירור את משמעותה הציונית של הצהרת בלפור. "למי ניתנו ההבטחות הכלולות בהצהרת בלפור? לא ליהודי ארץ ישראל. הן ניתנו ליהדות העולם, ובמיוחד להסתדרויות הציוניות. בעקבות הבטחה זו, ותודות לה, קיבלנו סיוע חשוב במלחמה, ואחריה קיבלנו את המנדט על ארץ ישראל מחבר הלאומים", אמר בנאומו.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התמנה צ'רצ'יל לראש ממשלת בריטניה, וגם אז לא התנער מאמונתו בציונות. ב-2 בנובמבר 1942, יום השנה ה-25 להצהרת בלפור, קיבל הפרופסור חיים ויצמן את המברק הבא: "מחשבותי עימך ביום שנה זה. ימים טובים יותר ודאי יבואו לעמך המתייסר בשביל הרעיון הגדול שלמענו נלחמת באומץ לב".

כחצי שנה לפני תום המלחמה באירופה נפגש צ'רצ'יל עם ויצמן, ואמר לו כי טוב היה לו יכלו היהודים לקבל את ארץ ישראל כולה, אולם במקרה שהברירה תהיה בין הספר הלבן לבין חלוקה, מוטב שיסתפקו בארץ ישראל מחולקת. דבריו ב-1944 לא היו שונים מאלה שאמר ב-1921 לשליחי הקהילה היהודית. "אני משוכנע לחלוטין כי ברעיון הציונות יש יסודות רבים שהם לטובת העולם כולו... רצוני שאוכל לומר כי מעשה גדול נעשה כאן (בארץ ישראל)... זו הפיכת שממות לשדות פוריים. פיתוח חקלאות בארץ מדברית. הצמחת שני עלי שם במקום שבו צמח עלה אחד, והעם בארץ המהווה את הרוב הגדול (הערבים) יהיה שותף להתקדמות ולהשתפרות הכללית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו