בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חשד במצרים: 19 טרוריסטים תיכננו פיגועי התאבדות במדינה

לדברי שר הפנים המצרי, כוחות הביטחון במדינה מנעו מתקפה רחבת היקף של ארגון אל-קאעדה והצליחו לעצור 19 טרוריסטים מעורבים

תגובות

שר הפנים המצרי חביב אל-עדלי חשף היום (שלישי) בראיון רחב לעיתון אל-אהראם כי כוחות הביטחון המצריים הצליחו ללכוד 19 פעילי טרור שתכננו לבצע פיגועי התאבדות במקומות קדושים ברחבי מצרים. לדבריו, כל העצורים אינם מצרים אלא בעלי אזרחות תוניסאית ולובית.

זירת פיגוע במצרים. תצלום: רויטרס

לפי אל-עדלי, ארגון אל-קאעדה ביסס את פעילותו בשלוש זירות מרכזיות - מצרים, עיראק ומרוקו - תוך ניסיון להקים תאי טרור ברצועת עזה למרות ניסיונות מנגנוני הביטחון של החמאס להילחם בהם.

אל-עדלי הוסיף כי גיוס הפעילים מכל רחבי העולם הערבי מתבצע גם באינטרנט. לדבריו, חלק מהפעילים נכנסים לרצועה דרך המנהרות באזור רפיח. הוא טען כי הריסת המנהרות היא אינטרס ביטחוני-לאומי של מצרים מאחר שהמנהרות אינן מהוות רק אמצעי להכנסת מוצרי יסוד, אלא גם אמצעי לחימה ופעילי טרור לתוך הרצועה ובחזרה.

"יד קשה נגד מפגינים"

מתוקף תפקידו, אחראי אל-עדלי על ביטחון הפנים במצרים ונחשב לאחת הדמויות החזקות במדינה. הוא הדגיש כי חקירת אחד העצורים הנחשד במעורבות בפיגוע בכנסייה באלכסנדריה בתחילת השנה הובילה למסקנה כי מבצעי הפיגוע השתייכו לארגון "ג'ייש אל-איסלאם" (צבא האיסלאם), זרוע של ארגון אל-קאעדה.

לדבריו, אחד העצורים בפרשה הודה כי הגיע ב-2008 לרצועה, שם קיבל הנחיות לצלם את הכנסייה ולהעניק סיוע לוגיסטי למתאבדים. אל-עדלי הוסיף כי העצור לא זיהה את מבצעי הפיגוע, אך מנגנוני הביטחון יודעים בוודאות שאין מדובר במפגעים ממצרים או בפלסטינים.

בהתייחסו לכוננות במדינה לקראת ההמוניות שהתקיימו היוםההפגנות , הזהיר אל-עדלי כי מנגנוני הביטחון יטפלו ביד קשה במפירי החוק, "ובמי שינסה לפגוע ברכוש או בביטחונם האישי של האזרחים", כדבריו.

עשרות אלפי מתנגדי משטר במצרים, רובם צעירים, צפויים להתכנס למחאה בכיכר אל-תחריר במרכז קהיר. אם אכן יתממשו ציפיותיהם של מארגני "יום הזעם", תהיה זו הפגנת הרחוב הגדולה ביותר נגד המשטר בעידן הנשיא חוסני מובארק. בעשור האחרון התקיימו אמנם הפגנות נגד משטרו של מובארק, אולם לא השתתפו בהן יותר מאלפים בודדים.

הרשתות החברתיות פייסבוק וטוויטר, אתר הסרטונים יוטיוב ובלוגים מצריים נמלאו בשבועיים האחרונים בפעולות גיוס נרחבות להפגנה נגד המשטר, בדרישה להעלות את שכר המינימום ל-1,200 לירות מצריות (750 שקל), להרחיב את חופש הביטוי ולבטל את משטר החירום שהונהג במצרים מאז רצח הנשיא אנואר סאדאת.

רוב תנועות ומפלגות האופוזיציה הודיעו כי הן מצטרפות להפגנה המרכזית ולאלו שצפויות להתקיים גם בערי השדה של מצרים.

כוחות הביטחון הכריזו כמובן על כוננות מיוחדת, אבל פרסמו הנחיות ברורות שלא להשתמש בכוח מופרז או לפתוח באש לעבר המפגינים. במקביל יזמה מפלגת השלטון מבצע לגיוס צעירים, ולפי דיווחיה יתייצבו היום ברחובות כחצי מיליון צעירים עם שלטים המביעים תמיכה במובארק.

עמוד הפייסבוק הפעיל ביותר הוא זה שנושא את הכותרת "כולנו חאלד סעיד" - על שמו של הצעיר המצרי שמת בחודש יוני שעבר, כאשר שוטרים באלכסנדריה הטיחו את ראשו בשולחן, אחרי שסירב לתת להם כסף. סעיד הפך מאז לדוגמה לקדוש מעונה, אליו הצטרפו עוד שמונה אזרחים שניסו להתאבד כשהציתו את עצמם במחאה על המצב במדינה (המצב הכלכלי, בעיקר), על פי הדגם שטבע מוחמד בועזיזי התוניסאי, שהתאבדותו חוללה את המרי האזרחי בתוניסיה.

המפגינים ידרשו, בין היתר, להעמיד לדין את כל מי שעינה אסירים ואת כל מי שנתפס בשחיתות; לשנות את מבנה השלטון כך שמשרת הנשיא תהיה סמלית בלבד והכוח יעבור לידי הפרלמנט; להשתלט על מוסדות מפלגת השלטון ולהפוך אותם לספריות ציבוריות, לבצע רפורמה במסים ולקיים בחירות נקיות משחיתות.

מארגני "יום הזעם" העבירו גם הנחיות מפורטות למשתתפים. ההנחיות דורשות מהמפגינים להתנהג באיפוק ולא להפוך את ההפגנה להתכתשות אלימה, לקחת עמם מים ובגדים חמים למקרה שההפגנה תימשך שעות ארוכות ואולי ימים, לא לשאת כרזות מפלגתיות אלא את דגל מצרים ולא להתעמת עם כוחות הביטחון.

זו אינה ההפגנה הראשונה במצרים ולא הפעם הראשונה שבה רשת האינטרנט משמשת במה מרכזית לפעילות מחאה. מאז הבחירות ב-2005 הפך האינטרנט לכלי גיוס והפצה מרכזי, שבאמצעותו יכולים פעילים ותנועות אופוזיציה להביע את דעתם ולהשמיע ביקורת נוקבת נגד המשטר. השלטון מצדו ריכך בשנים האחרונות את תגובותיו כלפי מפגינים ומבקרים, ואפשר את קיומן של עשרות הפגנות ושביתות ברחבי המדינה. ההפגנה הגדולה היום לא תחולל את השינוי אותו ידרשו המפגינים, אבל היא עשויה לעודד אזרחים במדינות ערביות אחרות לצאת לרחובות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו