בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מצרים: חיילים נישאים על כפיים; הגנרלים שומרים מרחק

"בשום מקרה לא נירה באזרחים"

תגובות

קהיר. "אנחנו כאן כדי להגן על העם", אומר מייג'ור אחמד, קצין בחיל הקשר של צבא מצרים, "זה התפקיד היחיד שלנו". המייג'ור נמוך הקומה משקיף מעל אחד הכבישים העיליים המובילים למרכז קהיר. הוא מופקד על פריסת רשת הקשר המחברת בין היחידות השונות, חיל רגלים ושריון, הפרוסים בלב הבירה המצרית. הוא מצביע בגאווה על תג היחידה שלו, "יש לנו גם תקשורת לוויינים", הוא אומר. משם הוא עובר לכנפי הצניחה על חזהו. "קפצתי שלוש פעמים ממטוס, אבל אני לא צנחן מקצוען, אני איש מחשבים", הוא מסביר לקבוצה של צעירים מעריצים.

קצינים רבים בעמדות הפיקוד המאולתרות ברחובות קהיר ולגדות הנילוס נקרעים בין הרצון שלהם להתהדר באנגלית שבפיהם לבין חובתם כאנשי צבא להימנע מראיונות. קולונל, שמסרב להזדהות בשמו, המפקד על אחד מגדודי השריון המוצבים כעת בעיר, הסביר אתמול ש"הוצאנו כמעט את כל הטנקים שהיו אתמול בכיכר תחריר והצבנו אותם בצמתים כדי להגן על האזרחים". הוא וסגנו, קצין בדרגת מייג'ור, חוזרים ומבטיחים ש"בשום מקרה לא נירה באזרחים".

"יש עוצר שאנחנו אוכפים" אומר המייג'ור, "זה עוצר של הצבא, לא של הממשלה או המשטרה, ולכן הציבור מכבד את זה". למעשה, מדובר במעין הבנה אד-הוק בין הצבא לאלפי המפגינים. במסגרתו מאפשר הצבא לכל מי שמעוניין להישאר כל הלילה בכיכר תחריר. שאר הרבבות בכיכר עוזבים בצורה מסודרת לבתיהם עד השעה עשר בלילה, ועד עלות השחר הרחובות עוברים לשליטת הצבא והתארגנויות מקומיות של אזרחים המתנדבים לשמור על שכונות מגוריהם מפני בוזזים.

כמו החברה המצרית, גם הצבא במצרים בנוי ממעמדות. החיילים מהשורה הם ברובם בני מעמד הפועלים וממשפחות של חקלאים בכפרי הדלתה שהתגייסו בגיוס חובה. בלילה שבין שלשום לאתמול, ישבה קבוצה של חמישה חיילים צעירים על המדרכה בשדרות קורניש אל-ניל והשקיפה על אורות העיר הגדולה שהשתקפו במימי הנהר. סביבם ישבו צעירים מקומיים שנתנו להם סיגריות. "כולנו חברים כאן", אומר אחד מהם באנגלית, החיילים מחייכים חיוכים מבוישים.

הקצינים בדרגי הביניים, גברים בשנות ה-30 וה-40 לחייהם שבחרו בקריירה צבאית, משכילים ברובם ומדברים אנגלית סבירה. הם גאים בציוד האמריקאי החדיש יחסית שמחזיק הצבא העשירי בגודלו בעולם, ומעוניינים בהמשך ההתקרבות למערב, ולא רק בגלל מיליארד וחצי דולר של סיוע צבאי שמעביר הממשל האמריקאי מדי שנה. הם מנסים להימנע מדיבורים על פוליטיקה, אבל הם מתחברים לרגשות ההמונים הדורשים את סילוקו של הנשיא חוסני מובארק. כמה מהם נישאו על כתפיים בהפגנות הימים האחרונים. "למען האמת, אני לא יכול לדבר על הממשלה עכשיו", אומר קולונל אחד שמפקד על הכוח ששומר על בניין הטלוויזיה הלאומית. "לא קיבלתי פקודות ברורות, חוץ מלהיות כאן עם החיילים שלי. נישאר כאן כל עוד אנחנו דרושים".

שלשום בערב נקלע הצבא בין המשטרה למפגינים כששיירה ארוכה של טנקים חדישים נשלחה אל תוך כיכר תחריר, חצי שעה לפני שהעוצר שהטילה המשטרה היה אמור להיכנס לתוקפו בארבע אחר הצהריים. לאחר מכן חלפו שני מטוסי 16-F ומסוק קרב מעל ראשי ההמון. אבל תגובת הרבבות היתה לעודד את החיילים ולחבק אותם.

אתמול פינה הטור המשוריין את כיכר תחריר, כשרק טנקים ונגמ"שים ספורים נותרו בכניסות לכיכר ועל יד המוזיאון המצרי. הטנקים ומרבית החיילים עברו לצמתים ולכבישי הגישה לעיר. החיילים שמסתובבים בין ההמון בתוך הכיכר משאירים את רובי הקלצ'ניקוב שלהם בטנקים ובנגמ"שים ומהלכים ללא נשק בין אלפי האזרחים הצועקים להם קריאות עידוד. חיילים רבים משמשים כשוטרי תנועה לאחר היעלמות המשטרה הרגילה.

השנאה כלפי המשטרה רק מגבירה את האהבה כלפי הצבא. חלק גדול מבני מעמד הביניים מצליח להתחמק משירות צבאי, אבל לא מעט צעירים משכילים הספיקו לשרת כקצינים זוטרים. "הייתי סגן משנה בחיל ההנדסה", אומר מוסטפה מברוק, מהנדס אזרחי בן 25, "הבסיס שלנו אירח פעם את שר ההגנה טנטאווי. בנו לכבודו שער מיוחד לבסיס בעלות של מיליון לירות מצריות. חשבתי אז, כמה צעירים יכולים בכסף זה להתחתן ולהקים משפחות".

הגנרלים הבכירים מזוהים עם המשטר והם למעשה חלק מההנהגה הפוליטית שבראשה מובארק, בעברו מפקד חיל האוויר. גם סגן הנשיא וראש הממשלה החדשים שמונו בימים האחרונים הם גנרלים. "אם טנטאווי ייתן פקודה לירות על אזרחים, לא יקשיבו לו", אומר מפגין אחר, שסיים לאחרונה את שרות הצבא שלו. הגנרלים שומרים מרחק מהמפגינים. מוחמד טנטאווי בא לבקר את הכוחות על גדות הנילוס, אבל שמר מרחק מההמונים. אהדת העם לצבא לא כוללת אותו.



חיילים ליד המוזיאון הלאומי בקהיר, אתמול



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו