בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מובארק מינה ממשלה חדשה: מנסה לשדר עסקים כרגיל

מעט מדי ומאוחר מדי

תגובות

התנהלותו של הנשיא חוסני מובארק מעידה כי אין בכוונתו בינתיים להיענות לדרישות המפגינים ולהסתלק מארמון הנשיאות. המדיניות שמנחה אותו בניהול המשבר היא זאת שהנחתה אותו בכל שנות כהונתו - היענות מוגבלת ללחץ ציבורי ולביקורת, ואם נדרשת רפורמה זאת תהיה רפורמה מלמעלה. הוראתו של מובארק לראש הממשלה להתחיל במשא ומתן עם האופוזיציה ולקיים בחירות חוזרות בכמה מהמחוזות, היא חלק ממדיניות זאת, והיא נועדה בין היתר לקלוע את האופוזיציה לדילמה קשה בשאלה מי בכלל מייצג את האופוזיציה. מובארק מצפה למחלוקת הזאת כדי להראות לציבור שהפגנות הן אולי דבר נפלא, אבל שאין למפגינים אלטרנטיבה. במסגרת מדיניות זו מינה הנשיא את עומר סולימאן לסגנו. במסגרת מדיניות זו גם אתמול מינה מובארק ממשלה חדשה בראשותו של אחמד שפיק.

13 שרים חדשים מונו אתמול מבין 29 שרי הממשלה החדשה. החידוש הגדול הוא סילוק אנשי העסקים ובעלי ההון מהממשלה, ומינוי במקומם של טכנוקרטים ואנשי אקדמיה, חלקם לא ידועים בציבור. בעלי ההון בממשלה היוצאת, שמונו כדי לקדם את כלכלתה של מצרים, להפריט את החברות הממשלתיות ולעודד משקיעים מן החוץ, היוו מטרה לביקורת ציבורית נוקבת בשל פרשות שחיתות שבהן היו מעורבים. כך למשל, שר השיכון לשעבר אחמד אל-מוגרבי החזיק בהון מוערך של כ-3.5 מיליארד דולר. את עיקר הונו הוא עשה אמנם עוד בטרם היותו שר, אבל עצם שותפותו בממשלה בהיותו בעל חברות שרווחיהן תלויים במדיניות הממשלה הפכה אותו למוקד לביקורת. כמותו גם שר התעשייה והמסחר הקודם מוחמד ראשיד, שהונו נאמד בשלושה מיליארד דולר.

מנגד, שלושה מינויים חדשים ראויים לציון. שר האוצר החדש סמיר מוחמד רדואן, שר התרבות גאבר עספור ושר הפנים מחמוד ווג'די. רדואן כיהן עד לאחרונה כחבר בוועדה למדיניות של מפלגת השלטון, ולא חסך את ביקורתו הפומבית מן הממשלה. בראיון לעיתון אל-מצרי אל-יום במאי שעבר, הזהיר ש"אם הממשלה לא תפתור את משבר השכר המדינה תעלה בלהבות" והאשים אותה בסדרי עדיפויות כלכליים לקויים. מינויו של רדואן מעיד על כוונה לחולל רפורמה במערכת השכר ובניהול משאבי המדינה, אולם השאלה היא כמה זמן יישאר בתפקידו ואם בכלל יצליח להתחיל בו.

מינויו של ווג'די, הגנרל שהיה ראש שירותי החקירות הפליליות, לשר הפנים הממונה על ביטחון הפנים, איננו אמנם בשורה חדשה למפגינים. אבל יש במינוי הזה מסר חשוב מבחינת גישתו של מובארק. שכן ווג'די יחליף את שר הפנים הוותיק חביב אל-עאדלי, האיש אשר ניהל את מלחמתו של המשטר נגד האחים המוסלמים אבל גם נתפש בציבור כאחראי לעינויים וההתנכלויות לפעילי האופוזיציה. עאדלי הוא סמל לבריונות המשטר, ועם סילוקו מקווה מובארק שיעלה בידו להפגין היענות לדרישות הציבור. שר אחר שממנו נפרד מובארק אחרי עשרות שנות כהונה הוא פארוק חוסני, שר התרבות, אשר קיווה להיות מזכ"ל אונסק"ו ונודע באמירות השטנה נגד ישראל. פיטוריו ומינויו של הסופר, חוקר הספרות וראש המועצה העליונה להשכלה לשעבר, גאבר עספור, לתפקיד שר התרבות הם קריצה לשכבת האינטלקטואלים במצרים אשר תיעבו את חוסני.

בימים רגילים היו מינויים אלה מתקבלים בברכה רבה בציבור המצרי, וייתכן שאילו היה הנשיא נוקט בצעד הזה לפני הבחירות לפרלמנט, כפי שאמנם תוכנן, הוא היה חוסך מעצמו חלק מן הביקורת הציבורית. אולם עכשיו הצעד הזה נראה מעט מדי ומאוחר מדי.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו