בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האויב - אל-ג'זירה

השלטונות בארצות ערב לא אוהבים את "אל-ג'זירה" ובישראל מאשימים אותה בשיתוף פעולה עם איראן. אבל מי שמתפעל מהמהפיכה בתוניסיה ובמצרים אינו יכול שלא להתפעל ממנה

תגובות

"אל-ג'זירה היא אויב", גזר בשבוע שעבר צבי מזאל - שגריר ישראל במצרים לשעבר - את דינה של התחנה הנצפית ביותר במזרח התיכון, בעוד כלי התקשורת מוצפים בתמונות מההפגנות בקהיר, שצולמו על ידי כתביה. "אל-ג'זירה משרתת את העניין הציוני, והיא מארחת נציגים ישראלים באולפנים שלה", האשים לפני שנתיים העיתון "אל-קודס אל-ערבי", היוצא לאור בלונדון, את התחנה שבבעלות משפחתו של שליט קטאר. "אל-ג'זירה החליטה למוטט את הרשות הפלסטינית", ייבבו פרשנים ישראלים; "אל-ג'זירה מנהלת מלחמה נגד מחמוד עבאס", קבל סאיב עריקאת.

קשה לזכור, אבל עד לפני שבוע היתה אל-ג'זירה גיבורת התקשורת. היא פירסמה מסמכים מהמו"מ בין הפלסטינים לישראל, וחוללה סערה תמוהה בישראל וברשות. שהרי אם אמנם "אין כל חדש" במסמכים, כפי שמיהרו כאן לקבוע, מדוע הקדישו להם כלי התקשורת זמן כה רב, ואם יש בהם חידוש, מדוע לקלל את אל-ג'זירה. אם מדובר במזימה של תחנת טלוויזיה ש"משרתת את איראן, סוריה, חיזבאללה והחמאס", היכן ההוכחות?

"ראוי לשים לב לאופן שבו קידמה אל-ג'זירה את פרסום המסמכים; שימו לב למוסיקה המיוחדת שמלווה את השידור, לאינטונציה של הקריינים", העיר אחד הפרשנים. אכן, האשמה נוראה. די לראות כיצד מקדמים הערוצים בישראל סדרה סתמית או תחקיר חצי אפוי, כדי להבין לאיזה ליווי דרמטי, מוסיקלי ואחר, היו זוכים מסמכים בלעדיים אילו התגלגלו לידיהם. האם מישהו היה מאשים אותם אז ב"ניסיון למוטט את משטר נתניהו"? ודאי שלא. הפרסום היה נחשב כמובן להישג עיתונאי מרשים.

אכן, לאל-ג'זירה פגמים לא מעטים. יש לה אג'נדה שאיננה אהודה במערב, ועל ידי השלטונות ברוב מדינות ערב ובישראל. מעת לעת נסגרים משרדיה בבירות ערביות בתגובה על דיווח ש"פוגע בשמן הטוב של המדינות או של מנהיגיהן", כפי שמוסבר בעקבות הסגירה. הנהלתה לא היתה מוכנה לחתום על "אמנת הכבוד" העיתונאית שיזמו שרי ההסברה הערביים לפני יותר משנתיים, הקובעת שיש "להבחין בין טרור לבין התנגדות לגיטימית לכיבוש... אין לפגוע בערכי הדת, בשמם הטוב של השליטים וסמלי השלטון, יש להפיץ את התרבות הערבית (לפחות 20% מכל לוח השידורים חייב להיות בערבית)", וכן יש "להימנע מלשדר כל דבר שעלול לפגוע בסולידריות הערבית, או שיכול לסייע לגלובליזציה לפגוע בזהות הערבית". זהו סוג העיתונות הערבית שכנראה אהוב על מבקריה של אל-ג'זירה.

ככלל, טוענים מחברי האמנה, נמאס להם מן התרבות שמגיעה אל הציבור הערבי משני מקורות ראשיים: מן הטלוויזיה הלבנונית - שמפיצה את תחרויות הזמר מסוג "כוכב נולד" ואת "תרבות העירום המושחתת", כלומר את הקליפים של זמרות צעירות שהופעתן אינה עולה בקנה אחד עם נוהגי הצניעות - ומתחנות הטלוויזיה הפרטיות של מטיפי דת, אשר עוקפים את מוסדות הדת הרשמיים בכל מדינה.

הנפגעת העיקרית מאל-ג'זירה היא מצרים. התחנה ניצבה בראש המסע לתיעוד הסבל בעזה, ושידרה ראיונות נוקבים עם אזרחים מהרצועה וממדינות ערביות שונות, שתקפו את קהיר על התעלמותה מהמצב שם. במצרים מייחסים לתחנה השפעה ישירה על דעת הקהל המצרית בעניין, ואת ההפגנות ברחובות קהיר בעד פריצת החומה בגבול עזה. השלטונות גם רתחו על כך שנציגים של "האחים המוסלמים", שנגדם ניהלו מלחמת חורמה, מצאו במה חופשית על המסך של אל-ג'זירה. "תחנות הלווין מפיצות בורות, שטויות ופסקי הלכה שנוגדים את ההלכה המוסלמית מפי אנשים שלא הוסמכו לכך מבחינה דתית", הסביר בזמנו שר ההסברה המצרי, אונסי אל-פקי.

אחד מכתבי התחנה הקטארית, תייסיר עלוני, נשפט בספרד לשבע שנות מאסר באשמת בלדרות לאל-קאעדה אחרי שריאיין את אוסמה בן לאדן בעקבות פיגועי 11 בספטמבר (הוא שוחרר אחרי שנה למעצר בית עקב מצבו הבריאותי). בה בעת היתה אל-ג'זירה התחנה הערבית היחידה שהפיצה מידע על מהלך המלחמה בעיראק באופן עצמאי ומחוץ למערך ההסברה האמריקאי (אשר הטמיע את הכתבים הזרים בתוך יחידות צבא ארה"ב). משרדיה הופצצו על יד מטוסים אמריקאיים בעת המלחמה בעיראק, ואחד מהכתבים נהרג.

האם אל-ג'זירה היא סוכנת איראנית, תומכת החיזבאללה והחמאס? יותר משמנהיגי מדינות ערב מאשימים את אל-ג'זירה בכך, הם חושדים ששליט קטאר, המממן את התחנה, מנצל אותה לצרכיו. בכמה מקרים החזירו מדינות ערביות את שגריריהם מקטאר, או, כמו סעודיה, הכריזו על נתק ביחסים, בתגובה לדיווחים פוגעניים של אל-ג'זירה. אין ספק שהתחנה כפופה לתכתיבים פוליטיים של בעליה, אשר נהפך לשחקן מרכזי בסכסוכים רבים במזרח התיכון, ובכמה מקרים - כמו בלבנון - אף דחק את רגלי מצרים מן הזירה. אבל מי שמתפעל מן המהפיכה בתוניסיה ומכוחו של הציבור המצרי, ומי שעוקב אחרי התפתחותו של השיח הציבורי במזרח התיכון, אינו יכול באותה עת שלא להתפעל מן התחנה שחוללה את המהפיכה התקשורתית.



חדר החדשות של אל-ג'זירה בדוחה, קטאר. מהפיכה תקשורתית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו