בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מיליוני מצרים יצאו לרחובות, ואילצו את מובארק לשאת נאום פרישה דרמטי

לאחר יום של מחאה חסרת תקדים, הודיע הנשיא מובארק שיפרוש בספטמבר. הודעתו אינה צפויה להשקיט את ההמון

תגובות

זאת היתה עצרת פוליטית ללא סדר יום. הפגנה בלי במה מרכזית או נואמים בולטים. אירוע המוני ללא הסעות או מערכת תחבורה. צעדה ללא מסלול מוגדר מראש. אבל אתמול בקהיר, הצליחו אזרחי מצרים להביא מיליון איש לכיכר א-תחריר בלב העיר. בהתראה של יום וללא יכולת להשתמש באינטרנט או בהודעות טקסט. בקריאה חד משמעית ולא אלימה לנשיא מצרים חוסני מובארק להתפטר. האזרחים יצרו מראות שלא נראו מעולם באף מדינה ערבית.

תנועת המחאה הצעירה, חבורת השישה באפריל שהניעה את גלגלי ההפגנה, קראה להתכנסות בכיכר החל מהשעה עשר בבוקר. אבל בעבור מאות אלפי מפגינים שהגיעו משכונות העיר המרוחקות ההשתתפות כללה קימה בשתיים בבוקר והליכה רגלית ארוכה. בניסיון לצמצם את היקפי ההפגנה, ביטל המשטר את מרבית קווי האוטובוסים במדינה.

בשבע בבוקר, מיליוני בעלי טלפונים ניידים שבמשך חמישה ימים לא יכולים לשלוח או לקבל הודעות טקסט הופתעו כשהמכשירים שלהם צפצפו עם הודעה. "הכוחות המזויינים קוראים לכל גברי מצרים לעמוד מאוחדים בפני הפושעים והגנבים ולהגן על העם, על המשפחות, על הכבוד ועל מצרים". ההודעה פורשה על ידי רבים כעוד ניסיון של המשטר לנפח את הידיעות על מקרי ביזה ואונס וכך לגרום לאנשים להישאר בבתיהם.

כל המכשולים האלה לא מנעו מחוסאם פארוק ג'אבר ואחיו נאביל לצאת עוד בחשיכה מביתם ברובע נאסר סיטי. "יש לי חנות קטנה לטלפונים סלולאריים", אומר חוסאם בן ה-34. "אבל אני לא מצליח לחסוך מספיק כסף כדי לקנות דירה ולהתחתן. אין לי חברה כי אני דתי. נמאס לי מהמצב הזה ובאתי לדרוש את הכבוד העצמי שלי כבן אדם". אחד המפגינים נושא שלט עליו מצוייר שופט כדורגל מוציא לנשיא מובארק כרטיס אדום.

דמוקרטיה חשובה מכסף גם ידידי המשטר במפגינים

נאביל, מובטל בן 27, שנפגע בראשו מרימון גז בקרבות הרחוב עם המשטרה ביום שישי, מתלהב. "כל מה שמעניין אותו זה כדורגל", אומר חוסאם. "וזה מה שמובארק רוצה. שהצעירים ישבו בבית ויראו כדורגל בטלוויזיה ויהיו מטומטמים". למשפחה לא היה כסף לשלוח את הבנים לאוניברסיטה, אבל חוסאם לימד את עצמו אנגלית והכין עבורו ועבור אחיו שלטים באנגלית עליהם נכתב" "80 מיליון מול אחד", ו"הכבוד שלנו או כלום". שני האחים מצטרפים לנהר האנושי הגדול שזורם מגשרי הנילוס אל עבר כיכר תחריר.

עוד לפני הגעת המפגינים החדשים היו בכיכר אלפי צעירים שנותרו לישון שם אחרי הפגנת עשרות האלפים ביום שני. עם שחר הם התארגנו במשמרות של סדרנים והחליפו את החיילים בכניסות לכיכר, לרגל ההפגנה הצבא הוריד פרופיל וצמצם את נוכחותו למספר טנקים ונגמ"שים על יד המוזיאון המצרי ובשדרות המרכזיות הנכנסות לכיכר. כדי להבטיח את אמון הציבור, החיילים גם החליפו את מדי הזית הרגילים למדי קרב מנומרים בעקבות שמועה שנפוצה בכיכר כי שוטרים חדרו לאזור לבושים כחיילים.

מאות המתנדבים בדקו גופנית כל אזרח שנכנס, עיינו בתעודות הזהות שלהם כדי למנוע כניסת אנשי משטרה וניתבו את זרם הנכנסים. כשהדוחק גבר הם שילבו ידיים ויצרו שרשרת אנושית כדי למנוע דחיפות. למרות הצפיפות הגדולה, הם הקפידו לחייך ולהתנצל בפני כל אזרח שנבדק ובירכו ב-WELCOME TO EGYPT כל עיתונאי זר.

ההתלהבות של הצעירים לקחת חלק בפעולות האבטחה והסדר גרמה לכך שבכניסות המרכזיות היו חמישה מחסומים אנושיים שבדקו שוב ושוב את הנכנסים. עם הכניסה לכיכר החלו להישמע הסיסמאות הקבועות בגנות הנשיא והמשטר ובדבר האחדות בין העם לצבא, ואליהן הצטרפה סיסמה חדשה "מובארק התעורר! היום הוא היום האחרון שלך! אתה נוסע לסעודיה".

מרבית המשתתפים בהפגנה הגיעו למקום לראשונה מאז תחילת "ימי הזעם" לפני שמונה ימים. מבוגרים רבים הביאו עמם את ילדיהם. עבדול נאצר, איש עסקים בן 41 מרובע הליופוליס, שהגיע עם שני ילדיו הקטנים, נעלב כשנשאל אם הוא לא חרד לביטחונם.

"אל תשאלו אותנו היום אם אנחנו חוששים לשלום ילדינו. אנחנו יודעים שהצבא שלנו לא יפגע באף אזרח". נאצר, בעל מתפרה לייצור בגדי עבודה, מעיד על עצמו שהוא אדם עשיר. "אני דווקא הסתדרתי מצויין עם השלטון", הוא אומר. "אולי אני אפסיד כסף אחרי שתהיה ממשלה חדשה, אבל אני מבין שיש דברים יותר חשובים מכסף".

חלק מהמפגינים היכו על חטא שלא הגיעו קודם למחות, כשהמפגינים נלחמו מעטים מול רבים נגד המשטרה. "אנחנו הפחדנים", אומר הישאם עיד, מובטל בן 44. "יצאנו לכיכר רק לאחר שכבר לא היה ממה לפחד, אבל מכאן והלאה כבר לא נוותר על החופש שלנו".

מנהיגי האופוזיציה המצרית נהגו בחוכמה כשהחליטו לא להגיע בעצמם להפגנה ולא להכניס לכיכר את הסמלים והשלטים של מפלגותיהם. מוניס אחמד, כלכלן בן 34, הוביל קבוצה בקריאת שמות המפלגות השונות במדינה, מהקומוניסטים ועד האחים המוסלמים. "צריך 12 מפלגות, לא רק מפלגה אחת", הוא אמר. "צריך שהרבה אזרחים ראויים יתמודדו לנשיאות. אבל היום עוד לא דנים בזה בכלל, לפני הכל אנחנו מאוחדים בדרישה להעיף את מובארק".

לא מדובר היה רק באחדות פוליטית. חבורה של אימאמים מאוניברסיטת אל-אזהאר ניצבו יחד בשורה ארוכה בכיכר עם מצנפות אדומות ולבנות וצעקו סיסמאות בזכות מצרים לכל המצרים, לכל המפלגות, לכל האמונות".

ראשי אל-אזהאר נזהרו מאוד עד אתמול להתבטא בנושא המהפכה. אבל אתמול הם כבר לא חששו להזדהות ברבים עם דורשי הדמוקרטיה.

מולם ישב אחמד עלי, מורה בן 38, שהניף דגל מצרים עליו צייר סמלים של סהר וצלב. "מובארק ניסה לסכסך בין המוסלמים לנוצרים במדינה. זה עזר לו להמשיך בדיכוי העם אבל אנחנו כאן מצהירים - כולנו מצרים. מובארק גרם לכם לחשוב שכל הדתיים הם האחים המוסלמים, אבל יש כל כך הרבה דעות בינינו".

רדווואן ברהום, נהג אוטובוס בן 48 שהזדהה כפעיל האחים המוסלמים, אמר כי "עכשיו רק ארצות הברית וישראל תומכות במובארק. אנחנו צריכים לומר להן שכרגע אין לנו שוב דבר נגדן. אם תפסיקו לתמוך במובארק לא תהיה לנו בעיה להמשיך בשלום עם ישראל. אנחנו רוצים שלום עם כולם, אבל קודם כל אנחנו רוצים שמובארק פשוט ילך".

ישראל כמעט ולא הוזכרה בכל מהלך היום בכיכר. מדי פעם כשצעקו ההמונים למובארק "לך לסעודיה", היו גם צעקות בודדות של "לך לאמריקה" ולעתים גם "לך לישראל". מפגין אחד הניף שלט בעברית "לא למובארק, לא לסולימאן". "הישראלים צריכים להבין שאם הם רוצים שלום איתנו, הם חייבים להפסיק לתמוך במובארק. לכן אני פונה אליהם בשפה שלהם".

מונה אבו-עיל, סטודנטית לאמנות בת 19, נשאה כרזה עטורה במגני דוד קטנים שעליה נכתב: "צריך לדבר אליו (למובארק, א"פ) בעברית". "הוא לא מבין את מה שהעם המצרי אומר לו", היא אמרה. "אז אולי בעברית הוא יבין".

המפגינים התעקשו שהמהפכה תעשה בדרכי שלום. אבל היו גם קריאות להרוג את מובארק. גבר זקן לבוש גלימה, עמד דומם ליד שלט עליו נכתב "להוציא את מובארק להורג כאן בכיכר". אבל לא כל האזרחים תמכו בקריאה.

סעיד חמשארי, מנהל חברת תוכנה בן 52, שצפה בעצרת מהצד באחד הכבישים שהובילו לכיכר, אמר כי "לא כולם רוצים להעיף את מובארק מיד. יש הרבה שלא הגיעו להפגנה או שרק באו לצפות, אבל היו מעדיפים שמובארק ישאר כנשיא בתקופת המעבר לבחירות. רבים מאיתנו עדיין מאמינים שהוא הדמות הטובה ביותר להבטיח מעבר יציב".



ההמונים בכיכר תחריר, אתמול


מובארק נואם בטלוויזיה המצרית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו