בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות | ארה"ב מזגזגת - כן מובארק, לא מובארק

תגובות

מה בדיוק רוצה ארה"ב ממצרים? האם יש לה מדיניות ליום שאחרי? האם היא בטוחה שהמשטר החדש - כאשר יקום - יהיה פרו-אמריקני? הרי הצעירים שמפגינים בכיכר א-תחריר הם אותם צעירים שהפגינו נגד המלחמה בעיראק, נגד המצור שהטילה ישראל על עזה, בעד המשט, נגד הגלובליזציה, כלומר האמריקניזציה, וכן גם נגד מובארק. מהתבטאויותיהם של הנשיא האמריקאי ושל שרת החוץ שלו, אפשר ללמוד בעיקר על הבלבול ולא פחות מכך על ההפתעה מהיקף ההפגנות ומתגובת המשטר המצרי.

תחילה הבהיר דובר הבית הלבן שעל מובארק לעזוב מיד. זו הייתה גם עמדתם של הנשיא ברק אובמה ושל שרת החוץ הילרי קלינטון. שניהם כנראה הסיקו מסקנות נמהרות מדי מהתגובה הצוננת שלהם להפגנות בתוניסיה, שכלפיהן הסתפקו תחילה באמירה: "אנחנו בוחנים מקרוב את ההתפתחויות". מצרים, התברר להם לפתע, היא לא בדיוק תוניסיה. הנשיא אולי רע לציבור אבל המשטר בנוי על איזונים ובלמים, על מנגנונים ומוסדות, ובעיקר על חוקה שיש לה משמעות גם מבחינת הציבור.

במצרים הנשיא איננו מתפטר ולא בורח, הוא מנהל משא ומתן עם מתנגדיו והוא בונה לאט את המבנה המשטרי הבא. להסתלק "מיד", פירושו כאוס. ואת זה הבינה לבסוף גם קלינטון. "אני מבינה שלפי החוקה, אם הנשיא מתפטר, יו"ר הפרלמנט מקבל את סמכויותיו והבחירות לנשיאות צריכות להתקיים בתוך 60 יום", ציטטה קלינטון את החוקה. אבל את חומר הלימודים הזה היתה יכולה שרת החוץ להכיר עוד קודם, ולהבין כי "מובארק יצטרך כנראה להישאר עוד זמן מה בשלטון כדי לבצע העברה מסודרת של השלטון", כפי שהסיקה כראוי.

ארה"ב איננה משנה את מדיניותה כלפי המתרחש במצרים. היא רוצה דמוקרטיה, אבל באופן מסודר, ובעיקר - היא שואפת להבטיח שהיורשים ימשיכו להיות בעלי בריתה. אלא שאי אפשר גם לרצות דמוקרטיה וגם להתנגד לאחים המוסלמים, גם לרצות בסילוקו המהיר של מובארק וגם להבטיח שהמתמודד הבא לנשיאות לא יגיע משורות השמאל. "יש במצרים קבוצה גדולה של חילונים, של מחנכים ופעילי החברה האזרחית שרוצים להיות בחזית. לכן זה חשוב לנו לא לקבוע ששתי האופציות היחידות שיש לנו הן או האחים המוסלמים, או עם מדוכא", פירט אובמה. הדגש הוא כמובן על המונח "לנו", לארה"ב, לא למצרים.

אבל ההפגנות לא נערכו לכבודו. מוטב לאובמה לעיין למשל בהצהרת ההקמה של תנועת "כפאיה", התנועה שחוללה את המרי נגד הורשת השלטון בשנת 2004. התנועה, שנשענת בעיקר על אינטלקטואלים חילוניים ואנשי מקצועות חופשיים, הבהירה כי "המאמץ לשרטט מחדש את מפת אומתנו הערבית, כפי שהוא בא לידי ביטוי ברעיון 'המזרח התיכון המורחב', מסכן את זהותנו הלאומית. כל אלה מחייבים גיוס כל המאמצים לעימות כולל, כדי להתגונן בפני הפרויקטים האמריקנו-ציוניים". אלה אינם האחים המוסלמים.

וושינגטון הולכת ומבינה גם שהסתלקות לא מסודרת של מובארק עלולה לבנות מצרים שלא תוכל עוד למלא תפקידי שליחות פרו-אמריקאיים באזור, וכי עמדתה הפרו-דמוקרטית הרועשת של וושינגטון כבר מעוררת כעס בסעודיה, אשר זועמת בעיקר על נטישת מובארק ואולי כבר מסיקה מסקנות לגבי יחסיה עם ארה"ב.

מותר לייחס לוושינגטון כוונות טובות כאשר היא ניצבת לימין המפגינים, לא משום שהיא תאבת דמוקרטיה אלא משום שהיא מעריכה שמתוכם, או לפחות מחלקם, תבוא ההנהגה הבאה. בה בעת, תהליך ההתדיינות שמנהל עומר סולימאן מצביע על כך שגם חלק מן האליטות הישנות ישמשו יסודותיו של המשטר הבא, ולכן מוטב לה להתאפק, להמתין, ולחדול מהצהרות פומביות נחרצות כל כך.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו