בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דרום סודאן זכתה בעצמאות, עכשיו צריך להקים מדינה

עם עוני קשה ומיליוני פליטים בדרך הביתה, יש עוד עבודה רבה עד העצמאות ב-9 ביולי

תגובות

סוזן אריאק, 42, אם לשישה וקצינה בכירה בשירותי הביטחון, הצטרפה לצבא השחרור העממי של דרום סודאן (SPLA) בגיל 17. "אמרתי לסבתי שאני הולכת, וברחתי מהבית", היא אומרת.

בתחילה עבדה כמזכירה, ליד שולחן עשוי מקליפות קוקוס, ישבה על כיסא רעוע והקלידה על מכונת כתיבה שבורה. אחרי זמן לא רב, היא החלה לשאת נשק, וכמו רבים בדרום סודאן, היא חיה ונשמה מאז את המלחמה. באחת ההפוגות בקרבות היא התחתנה עם חייל ב-SPLA. בין קרב אחד לשני היא קברה את ארבעת אחיה, שכולם נהרגו במלחמה. "אנחנו רגילים למלחמה", היא אומרת. "אבל עכשיו היא הסתיימה, ואנחנו במצב לא מוכר".

ואכן, לאחר שהצביעה בעד היפרדות מהצפון, דרום סודאן מצויה כעת ברגע מיוחד במינו. בהתאם לתוצאות הסופיות של משאל העם, שפורסמו השבוע, 99% מתושבי הדרום הצביעו בעד היפרדות מהצפון. כתוצאה מכך, דרום סודאן אמורה להיות עצמאית בעוד חמישה חודשים, ב-9 ביולי, והגיעה השעה שארץ לוחמים זו תשנה כיוון.

נשיא סודאן עומר אל-באשיר הודיע השבוע שהוא מקבל את העצמאות הקרבה של הדרום, והחששות מפני מלחמת אזרחים אכזרית חדשה התבדו עד כה. אולם, סימני האלימות קיימים בכל פינה, ולא בהכרח רק בין הצפון לדרום. קצינים לא מעטים חשים שלא קיבלו את המשרות שלהן הם ראויים, וביום חמישי תקפו חיילים הנאמנים להם את עמיתיהם ב-SPLA וגרמו למותם של 16 מהם. כמו כן, האלימות הבין-עדתית, שמחריבה את האזור, נמשכת במלוא עוצמתה, ובשבועות האחרונים נהרגו 60 בני אדם לערך.

מעלול איום דור, בריגדיר-גנרל (תת אלוף) ב-SPLA, אומר כי האלימות הזו שוככת וכי הדרום מבין שהגיעה העת להפנות את תשומת הלב לנושאים אחרים. "אנחנו לא חולמים יותר על קרבות בערבה. הספיק לנו. אנחנו צריכים להתחיל לנהל מדינה", אומר דור, אחד האנשים המשכילים ביותר בדרום, שבו ל-63% מהאוכלוסייה אין כל השכלה פורמלית.

"תמיד נהיה לוחמי גרילה טובים", אומר דור, שהתחיל ללמוד לפני שנים, כשנפגע מכדור בבטנו ונאלץ לקחת פסק זמן מהקרבות. כעת הוא מחלק את זמנו בין ג'ובה, שבה הוא עומד בראש אחת מיחידות SPLA, לבין לונדון שבה הוא לומד לדוקטורט בתורת הלחימה בקינגס קולג'. "אבל כעת אנחנו זקוקים גם לכישורים קונבנציונליים. למשל, היכולת לשבת במשרדים ולגרום לדברים לעבוד".

מאחר שבורכה ב-70% בקירוב מרזרבות הנפט הגולמי של סודאן המאוחדת, לדרום סודאן יש עושר פוטנציאלי אדיר. אולם, רשימת המשימות שאמורות להפוך אותה למדינה מתפקדת ובת-קיימא היא ארוכה, ונחוץ לשנות או להקים הרבה מוסדות. למשל, דרכים סלולות יש רק ב-40 קמ"ר מתוך שטח של 600 אלף קמ"ר. במדינה שורר עוני קשה ו-90% מהאוכלוסייה מתקיימים על הכנסה של דולר אחד ביום. אין לה אפילו המנון או דגל.

כולם מודים שצפויים למדינה מכשולים רבים, כשאחד הבולטים בהם הוא הקליטה של הפליטים שישובו אליה. הסוכנות הבינלאומית להגירה צופה כי כ-2.5 מיליון מהדרומים ישובו מהצפון ועוד כחצי מיליון מאוגנדה, מיליון מקניה ועשרות אלפים ממקומות רבים - מאתיופיה ועד ישראל, ארה"ב וקנדה.

"האנשים האלה יקריבו קורבנות רבים כשיחזרו לכאן, כי קשה להתחיל בחיים חדשים", מודה סובק דיוויד דאדא, פליט לשעבר שמסעו החל במחנה פליטים בקונגו, משם עבר לבתי ספר של המיסיונרים באוגנדה, המשיך לרוסיה שבה קיבל מלגות לימוד והסתיים באוסטרליה. בשנה שעברה שב לג'ובה. "באוסטרליה אפשר לאכול ולישון היטב", הוא אומר, "אבל תמיד התגעגעתי הביתה. ההרגשה כאן שונה, זה הבית, וכעת אנחנו צריכים רק להשליט בו סדר".



תושבי דרום סודאן חוגגים את פרסום תוצאות משאל העם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו