בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלטון ביניים, עתיד מעורפל

פרשנות

תגובות

התיקונים החוקתיים עליהם הודיע הנשיא חוסני מובארק והעברת סמכויותיו לסגנו משאירים אותו עם תואר הנשיאות ואינם מביאים לסופה את סאגת חילופי השלטון. השאלה העיקרית היא אם יסכימו המפגינים להסתפק בצעד מהותי זה - שפירושו סיום בפועל של כהונת מובארק, או שיראו בסולימאן המשך של המשטר הקודם שאותו רצו לסלק.

אם יסתפקו המפגינים בהעברת הסמכויות ויסכימו להתפזר, ימתינו לסולימאן כמה מוקשים נפיצים שאותם יצטרך לפרק בזהירות בחודשים הקרובים. הראשון הוא פיזור הפרלמנט ועריכת בחירות חדשות. על פי החוקה, רשאי הנשיא בנסיבות חירום לקבל החלטות מהותיות ולהקפיא את פעולת הפרלמנט ואף לפזרו. מכיוון שמצרים שרויה תחת משטר חירום מאז 1981, יוכל סולימאן לפזר את הפרלמנט ולהכין את המדינה לבחירות. אולם בחירות אלה, כדי שיוכלו לספק את הציבור, יצטרכו לאפשר גם לאחים המוסלמים להתמודד בהן.

בכל מקרה, ניהול עניני המדינה בתקופת המעבר אינו עובר לידי הצבא. אבל הצבא יהיה מעתה הנאמן לביצוע הנחיות הנשיא וסגנו. באופן ספציפי, יהיה זה הגנרל מוחמד חוסין טנטאווי, המפקד העליון של הצבא ושר ההגנה והיצור הצבאי, אשר יצטרך לציית להוראותיו של סולימאן כמפקד העליון של הכוחות המזוינים. הפיקוח הצבאי מרחוק על עניני המדינה מעניק כוח רב למועצה הצבאית העליונה, שבה חברים ראשי הזרועות, הפיקודים והארמיות שבראשה עומד הרמטכ"ל סאמי ענאן שמפקד על כ-460 אלף חיילים בשירות סדיר ועוד כחצי מליון אנשי מילואים, שכפוף לטנטאווי שמפקד ישירות על כ-60 אלף אנשי המשמר הרפובליקאי. מערכת כפיפות זאת פועלת היטב בזמנים רגילים, במיוחד אחרי שמובארק הרחיק את הצבא מהשפעה פוליטית כמו זאת שהיתה לו בתקופת נאסר או סאדאת, אולם במצב שבו טנטאווי חולה ובין ענאן לסולימאן התפתחה בימים האחרונים מתיחות ביחס לאופן שבו יש לטפל בהפגנות, יתכן שמתיחות זאת תבוא לביטוי גם בתקופת המעבר.

שאלה אחרת נוגעת למעורבות האפשרית של הצבא במנגנונים האזרחיים הממשלתיים ובמוסדות הפרטיים, שעל פי החוקה יכול הנשיא לקבוע את נהלי פעולתם בעת חירום. למשל, האם הצבא יתערב במינוי ממשלה חדשה או שיניח לסולימאן למנות ממשלה כרצונו? האם הצבא יאפשר פעולה חופשית של מפלגות, מה יקרה לכלי התקשורת של הממשלה, האם יוכלו כלי תקשורת פרטיים לפעול בתקופת המעבר, האם האיגודים המקצועיים יוכלו להמשיך ולנהל את עניני העובדים כפי שהיה עד כה ובעיקר, מה יעשה הצבא במקרה שהציבור יסרב לקבל את ויתורי מובארק - האם יפעיל כוח או יימנע מכך כפי שעשה עד כה.

הודעה של הצבא הבהירה אמנם כי הצבא יגן על "התביעות הלגיטימיות של העם" ויש בה לכאורה כדי להרגיע את הציבור, אולם ההודעה אינה מפרטת מה הן אותן דרישות לגיטימיות ומה איננו לגיטימי בעיני הצבא.

השאלות החוקתיות והמעשיות שלפניהן תעמוד עכשיו מצרים עלולות להרחיק אותה מן הזירה הערבית והבינלאומית, שכן בעת כזאת, גם אם תקום ממשלה זמנית, היא תתקשה לקבל קווי יסוד והחלטות שנוגעים למדיניות החוץ שלה. זה כבר יהיה תפקידו של הממשל האמריקני לברר כיצד לוודא שהאינטרסים האמריקניים לא ייפגעו כתוצאה מחילופי השלטון.

נשיא מצרים חוסני מובארק העביר סמכויות לסגנו עומר סולימאן

המפגינים בא-תחריר מבטיחים להמשיך היום בהפגנות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו