בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

התפטרות נשיא מצרים חוסני מובארק | פרשנות: דמוקרטיה בניהול הצבא

המפגינים שדרשו דמוקרטיה, קיבלו מדינה שאותה מנהל הצבא. ההזדמנות הדמוקרטית שנפלה לידי המצרים מתמודדת עם כמה פרדוקסים

תגובות

המהפכה המצרית עדיין לא הושלמה. בשלב זה היא הסתיימה בפרדוקס: הנשיא הרודן אמנם פרש, אבל המפגינים שדרשו דמוקרטיה מקבלים מדינה שאותה ינהל עכשיו הצבא - מוסד שרחוק שמעצם טבעו מן התהליך הדמוקרטי האזרחי. למרות זאת שמחתם של המפגינים ושל שוחרי החברה האזרחית במקומה: שוב מצליח ציבור במדינה מזרח תיכונית לחולל מהפכה שלא באמצעות הפיכה צבאית, וללא התערבות מבחוץ. שוב, משום שמהפכה כזאת כבר התרחשה במזרח התיכון לפני 32 שנים באיראן, בכווית יש כוח של ממש לפרלמנט ובלבנון הציבור הוא זה שהצליח ב-2005 לסלק את הכוחות הסוריים מן המדינה.

השלב הבא נעוץ באופן שבו ינהל הצבא את המדינה בתקופת הביניים. לפי שעה נראה כי אין לצבא שאיפה להיות שליטה של מצרים והוא מעדיף לכונן משטר אזרחי שימשיך להיות תלוי בממסד הצבאי. בכך ימשיך הצבא את המבנה הממסדי שמתקיים במדינה מאז הפיכת הקצינים בשנת 1952, לפיו הנשיא אינו יכול לנהוג באופן עצמאי לחלוטין ועליו לפזול כל העת לעבר עמדותיו של הצבא. הצבא ימשיך להיות הגוף שיחליט מה לגיטימי ומה איננו לגיטימי, וכיצד לפעול נגד התופעות שמוגדרות כבלתי לגיטימיות - למשל המשך הפגנות אחרי שמובארק פרש, פעילותם של האחים המוסלמים או אופיה של החוקה.

בשלב ביניים זה יצטרכו גם התנועות האזרחיות, בהן מפלגות האופוזיציה המורשות, תנועות הצעירים, האחים המוסלמים והאיגודים המקצועיים, להחליט כיצד הן מתרגמות את ההזדמנות שנפלה לידיהם. האם ישכילו לבנות קואליציה אזרחית של חילונים ודתיים, שמאלנים ואנשי עסקים, שיחד יוכלו להסכים הן על התמודדות משותפת בפרלמנט ובממשלה? או שמעכשיו צפויה כיכר תחריר להתפרק לסדרה של חיסולי חשבונות פוליטיים - העמסת המערכת המשפטית בתביעות נגד הפקידים והפוליטיקאים של המשטר הקודם, עוד לפני שתתגבש הסכמה על האופי הרצוי של המדינה?

לצד כל אלה צריכה ההנהגה הצבאית להתמודד עם בעיות חוקתיות קשות להחליט מתי יסתיים משטר החירום. כאן טמון פרדוקס נוסף: כל עוד שורר משטר החירום יכול הצבא לנהל את עניני המדינה ללא בעיה חוקתית, לפזר את הפרלמנט, להכין בחירות חדשות ולהרכיב ממשלה. כך יתגבש ההליך הדמוקרטי תחת חסות צבאית שיכולה להכתיב מי ישתתף בו.

אשר ליחסי ישראל מצרים, כל עוד הצבא מנהל את המדינה לא צפוי שינוי בעמדת מצרים כלפי ישראל. אבל גם אחרי שיעבור ניהול המדינה לידי משטר אזרחי, ימשיך ההסכם בין ישראל למצרים להיות אבן הפינה של מעמד מצרים במזרח התיכון ושל יחסיה עם ארה"ב. הסכם זה הפך את מצרים, בזכותם של סאדאת ומובארק למדינה מנהיגה במקום למדינה נגררת. באין מוסדות שיגדירו בזמן הקרוב את מדיניות החוץ של מצרים הנתיב הבטוח ביותר מבחינת הצבא הוא להמשיך במתווה שקבע מובארק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו