בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המהפכה הסתיימה, הבעיות רק מתחילות: בחירות, שינויי חוקה ומשק מקרטע

ביום שאחרי מובארק, צפויים המצרים להיתקל במציאות בעייתית של יצירת סדר חדש

תגובות

מנשר מספר ארבע, שפרסמה אתמול, בדרמטיות השגורה, המועצה הצבאית העליונה של מצרים בראשות שר ההגנה, הגנרל מוחמד חוסיין אל-טנטאווי, מתחיל לסמן את תוויה הראשונים של תקופת המעבר שלאחר שלטון מובארק. על פי הנחיית הצבא שמנהל מעתה את ענייני המדינה, נדרשים כל מנגנוני הממשל לחזור לעבודה רגילה ולמלא את תפקידיהם ואת "חובותיהם כלפי האזרחים". בשלב הביניים תמשיך הממשלה הקיימת לתפקד כממשלת מעבר, והעניין כבר גורם לאי נחת בקרב המפגינים ונציגי אופוזיציה, אשר שאפו לראות כבר עכשיו את סילוקה של הממשלה אשר מונתה על ידי מובארק.

המנשר האחרון, על אף שהוא כולל חזרה על התחייבויות קודמות שניתנו למפגינים, נמנע מלקבוע שמשטר החירום שמצרים נתונה בו מאז 1981 יבוטל. הוא מסתפק בהסבר מעורפל, שלפיו משטר החירום יתבטל כאשר הנסיבות יאפשרו זאת. נראה כי בחודשים הקרובים זה יהיה אופיו, והצבא הוא זה שיקבע באופן שרירותי מה הם תנאי ביטול משטר החירום ומה הוא לוח הזמנים להמשך העברת השלטון מידי הצבא לרשויות האזרחיות. וכך, גם "היעדרותו" של סעיף משטר החירום מן המנשר מעורר דאגה בקרב המפגינים, שראו בו דרישה מהותית שבלעדיה אין לחדול מן ההפגנות.

באופן פרדוקסלי יש הכרח לשמור על המשך מצב החירום, כדי שהצבא יוכל לקבל החלטות שאינן תלויות באישור הפרלמנט, למנות ממשלת מעבר, לקבוע סדרי מנהל ולפקח ישירות על החיים האזרחיים. כצעד ראשון עשה הצבא את מה שסמכות ביטחונית תמיד ידעה לעשות, והוא למנוע את יציאתם מן המדינה של 43 שרים ופקידים בכירים, כדי שאפשר יהיה לחקור אותם ואולי להעמידם לדין, כחלק מן ההתחייבויות שניתנו למפגינים.

על מלאכת הניפוי והמינויים הפוליטיים מופקד מעתה הגנרל אל-טנטאווי, בן 75, שאיננו רק איש צבא ותיק ומנוסה, אלא גם פוליטיקאי ממולח מן האסכולה הישנה, המתנגד לשינויים מפליגים בשיטת המשטר ובאופן ניהול המשק. כך, למשל, ביקר אל-טנטאווי את תכניותיו של גמאל מובארק, שהיה ראש ועדת המדיניות במפלגה הלאומית הדמוקרטית, מפלגת השלטון, להפריט את החברות הממשלתיות - בין היתר משום שחשש שתכניות אלה יפגעו בשליטה שיש לצבא בחברות רבות, בהיותו הקניין של חלק מהמוצרים במדינה.

הצבא נתפש אמנם כנקי כפיים, אולם המעורבות הצבאית במשק המצרי והעובדה שחברות רבות מנוהלות על ידי אנשי צבא בדימוס, הפכו את הצבא לזרוע כלכלית בעלת אינטרסים עצמאיים ואת קציני הצבא הבכירים לאליטה ייחודית, הדואגת עכשיו לענייניה לא פחות מאשר לענייניו של הציבור. לצד אל-טנטאווי יפעל הרמטכ"ל סמי ענאן, שניהל בשנים האחרונות מערכת קשרים מצוינת עם הממשל הביטחוני האמריקני, ונראה כי הוא זה שימשיך לנהל את ענייני הצבא, בעוד אל-טנטאווי יתמקד בצד הפוליטי.

מעמדו של עומר סולימאן אשר מונה בשבוע שעבר לתפקיד סגן הנשיא איננו ברור, אולם ההערכה היא שהוא לא יוכל עוד למלא תפקיד מרכזי אחרי שהוכתם כיד ימינו של מובארק.

לצד המשך פעילותה של הממשלה הנוכחית כממשלת מעבר, מינה הצבא ועדה שחברים בה ארבעה אזרחים ונציג של הצבא, כדי לקבוע נהלים ליישום ההתחייבויות שניתנו למפגינים. בין היתר, עליה להחליט אם תנוסח חוקה חדשה למצרים או שיתוקנו רק הסעיפים הנוגעים להתמודדות בבחירות. החלטות אלה יקבעו גם את לוחות הזמנים של מעברי השלטון, שכן שינוי חוקתי מלא של סעיפים דורש את אישור הפרלמנט. אלא שהפרלמנט הנוכחי, על שני בתיו, נחשב לחסר לגיטימיות בעיני הציבור בשל אופיו המושחת, קניית הקולות וצעדי הבלימה והדיכוי שנקט השלטון הקודם נגד יריבי מפלגת השלטון.

הדרישה הציבורית היא, אם כן, לפזר את הפרלמנט ולקיים בחירות חדשות עוד לפני הבחירות לנשיאות שהיו אמורות להתקיים בספטמבר הקרוב, כדי שהבחירות לנשיאות יתקיימו על פי חוקי הבחירות החדשים. אם אמנם ייענה הצבא לדרישה לפזר את הפרלמנט ולקיים בחירות - והדבר נמצא כעת בסמכותו - עדיין יידרש פרק זמן ארוך יחסית של כמה חודשים להכנתן. ואולם, גם בחירות חדשות, כאשר יתקיימו, אינן מבטיחות שתיקוני החוקה הנדרשים אכן יזכו לאישור של מפלגות האופוזיציה או תנועות הצעירים.

למפלגת השלטון עדיין יש נתח ציבורי גדול, לעומת מפלגות האופוזיציה החוקיות כמו אל-וופד, אל-תגמוע ואל-ראד, אשר לא הצליחו במשך שנים לגרוף שיעור מצביעים גבוה ונותרו מיעוט פוליטי חסר משמעות. ייתכן שהמהפכה שהתחוללה במצרים תיצור מפלגות חדשות בעלות עוצמה, אולם אלה ייאלצו לבנות ביניהן קואליציות כדי להשפיע על אופי החקיקה. בשנים האחרונות, הן התקשו לבנות חזית משותפת, למעט בעת ההפגנות או בדרישה למנוע את הורשת השלטון וביטול מצב החירום. אלה מכנים משותפים רחבים שלהם יכלו להסכים האחים המוסלמים, הליברלים החילוניים, הנאצריסטים ומהפכני האינטרנט. השאלה היא אם יוכלו מפלגות אלה להסכים ביניהן גם כאשר ידובר על חלוקת תקציב המדינה, על מתן היתר לאחים המוסלמים להקים מפלגה, על זכויות מיעוטים או על הגדרת האזרחות ומעמד הדת במדינה.

ואולם, לא רק הדמוקרטיזציה של מצרים מתחבטת, גם המשק המצרי יחייב שינויים מפליגים, דווקא מן הסוג שאותם שאף גמאל מובארק ליישם. הבורסה שבה אמנם לפעול ומשקיעים חזרו לקנות במשורה אג"ח ממשלתיות, אבל אלה עדיין אינם מספקים אופק כלכלי לאזרחים שהשתתפו בהפגנות בשל המחירים הגבוהים של מוצרי היסוד והתחבורה או בשל האבטלה הגואה.



חוסיין טנטאון. שר ההגנה נחשב לאחד מאנשי מובארק, הופיע בתקופת ההפגנות בכיכר תחריר וניסה לשכנע את המפגינים להתפזר י


סמי חאפז ענאן, רמטכ''ל צבא מצרים הופיע בשבוע שעבר לפני המפגינים בכיכר תחריר והתחייב למלא את דרישותיהם ולהבטיח את ביטחונם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו