בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יציאת מצרים של מצרים

לחיי העם הזה

תגובות

תחי המהפכה, תחי מצרים החדשה, הידד למהפכנים הצעירים. איש אינו יכול להישבע מה יקרה מחר או מחרתיים, אבל היום הוא יום גדול לאזרחי מצרים ולא רק להם, גם לכל שוחרי הדמוקרטיה באשר הם, ובעיקר לכל מי שעדיין נאבק עליה במחשכי הדיכוי ובמרתפי העינויים.

לא בבת אחת תשתנה מציאות החיים היומיומית במצרים: לא במטה קסם יטפסו עשרות מיליונים בסולם. אבל היא כבר השתנתה עד ללא היכר, ומה שהיה כבר לא יוכל להיות. העם הוכיח שכוחו אתו, שהוא הריבון האמיתי, ואם ינחילו לו עוד אכזבה, הוא ערוך ומוכן להתנערות נוספת. כיכר העיר הולכת ומתרוקנת, אך היא תשוב ותתמלא במקרה הצורך.

המוני האזרחים במצרים לימדו את כל באי עולם לקח היסטורי חשוב וחסר תקדים: מהפכות יכולות לפרוץ ואף להצליח גם בלי מנהיגים מוכרים, בוודאי בלי אלה שתופסים עליהן טרמפ. כל הכבוד לעם הזה על החידוש המכונן, לחיי העם הזה, כמה טוב שהוא כזה, שבכוחו המוסרי ובעוצם רוחו פרק את העול מגבו הכפוף. כך נתקיימה במצרים יציאת מצרים משלה, מעבדות לחירות.

ובארצנו, גם בסוף השבוע עדיין נשמע קול בכיות על חוסני מובארק, שנלקח מאתנו לאחר שלושים שנות שלטון, אך בטרם עת. ועדיין נשמעו דברי הלעג והקיטרוג על ברק אובמה בשל בורותו ובוגדנותו. הטלוויזיה והרדיו הישראליים ממאנים להינחם. "אש על הנילוס", כך הם מתמידים להגדיר את המהפכה המצרית, אף כי בדוחק נצפתה תימרת עשן קלושה. מי הנילוס ממשיכים ללכת לאט, אדווה קלה מנענעת את פרחי הלוטוס, רק זרם ההיסטוריה הואץ פתאום. האש היחידה בערה בלבבות, אשרי הגפרור שהצית אותה.

לעולם לא ייסלח למצרי הזה, שלא היכה איש, ולא טמן אותו בחול או באספלט. זאת היתה התקוממות אזרחית, יותר כבושה וכובשת מכל מהפכות הקטיפה, שלא התאימה כלל לדעות הקדומות שלנו, לדימוי הפרוע והאלים שמתעקשים לשוות לכל הערבים, לכל המוסלמים. לו רק נשטפה הכיכר במרחץ דמים, והיתה דעתנו נחה; לו רק התקהלו שם, בא-תחריר, יותר בחורים עבדקנים ובתולות רעולות פנים, והיינו יותר רגועים ובטוחים בתחזיותינו; לו רק נשרפו דגלי ישראל ונרמסו בראש חוצות, ויכולנו להפחיד את עצמנו ואת כל העולם: את אשר יגורנו בא, עיניכם הרואות, שוב צדקנו, שוב ראינו את הנולד.

אלמלא הפרובוקציות הנואשות של המשטר ברגעיו האחרונים, ששחרר מאורוות האופל שלו את הסוסים והגמלים, ייתכן שהמהפכה היפה הזאת היתה מתחילה ומסתיימת בלי טיפת דם אחת. אנשים אחים, ולאו דווקא אחים מוסלמים מזרי אימה, הם שחוללו אותה בכבוד, באיפוק, בשמחה, בסולידריות, באווירה קרנבלית ובכלל לא קניבלית. אך מי שלא צפה את המהפכה לפני, גם לא יבין אותה אחרי.

בסוף השבוע עוד חזר הניגון - "זה הכלכלה, טמבל".

זאת לא רק הכלכלה ולא רק האבטלה, אידיוטים, זאת בעיקר ההשפלה. קשה לחיות עם המתים בבית קברות, קשה להתקיים בשני דולר ליום, אבל הרבה יותר קשה כשאפילו בגיהינום אין למת-החי הזכות לצעוק; פיו חתום, כי אסור לו לדבר נגד השליטים, וידו קצרה, כי אסור לו להרים אותה בעד מחליפיהם, שיתבעו את עלבונו.

זה העלבון, טמבל, של חיים בזבל בלי תקווה, של הווה מנוול בלי עתיד, של סטודנטים שיש להם השכלה ואין להם סיכוי, של צעירים שנולדו ברחוב הביבים הפתוחים, ולעולם לא תהיה להם כתובת אחרת.

מאין יבוא עזרם. הם נושאים את עיניהם ורואים את מנהיגיהם יושבים על האולימפוס המקומי - גבוהים, רחוקים ומנותקים מהמציאות - בני אדם שנוהגים כבני אלים. זאת השחיתות, אידיוטים, שמוציאה אנשים מכליהם ומוציאה אותם לחוצות - די, עד כאן, באו מים מעופשים עד נפש. ממשלת שווייץ כבר הודיעה אתמול, שהיא מקפיאה את חשבונות הבנקים של מובארק ומשפחתו. 40 מיליארד דולר, 70 מיליארד, מי באמת יודע.

נכון, אין דמיון בין המצב במצרים למצב בישראל, כאן לא מתכלכלים משני דולרים. אבל גם אצלנו נושאים עיניים מנוקרות, ורואים מנהיגים בנהנתנותם, בראוותנותם, בחמדנותם, כאילו אלוהים ולא אנשים בחר אותם לשלטון. אמנם מפעם לפעם הם "קשובים לרחשי הלב של הציבור", אך רק משום שללבם אין רחשים משל עצמו. את המצוקה והייאוש הם מגלים, כאשר הם מואילים לרדת מההר אל העם, למטה. אולי אין להם, למנהיגינו, חשבונות בשווייץ, אבל לאזרחי ישראל יש חשבון אתם - על קלקול מידותיהם וריקבונם; ושאלה יש להם לשאול: מנין לכם, כמשרתי ציבור, כל הנכסים הללו - דניידי ודלא ניידי. וכיכר העיר עדיין ריקה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו