בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מהפכה במצרים | "החלום התגשם, עכשיו צריך לעבוד"

בלחץ ההמונים שביקשו לבוא בשעריה, עלתה כיכר תחריר על גדותיה, ושלחה הלמות וגלי אופוריה נרגשים אל רחובות מרכז קהיר

תגובות

קהיר. בערבית פירוש השם קהיר הוא "המנצחת". שלשום בלילה הגשימה העיר את משמעות שמה. אחרי 30 שנות דיקטטורה ו-18 ימי מאבק, הגיע הסיום בהפתעה לרוב האנשים. ההמונים, שהלכו והתאספו מחוץ לארמון הנשיאות כל אחר הצהריים, נעו במקצב הרגיל שלהם, של רגשות מרוסנים. פה ושם נראו קבוצות של מפגינים שרים, או מנופפים בדגלי מצרים. נפוצה שמועה שצפויה הודעה חשובה, אולם רק מעטים תלו בה ציפיות. בלילה הקודם הם ציפו לניצחון, ואז ראו אותו חומק מידיהם. ואולם הפעם ציפה להם משהו אחר.

בשש בערב, מתחת לכיפות הבניין שממנו שלט חוסני מובארק תקופה כה ארוכה, יצאה קריאה שהוא עזב. רוב הנוכחים בקהל שמול הבניין מעולם לא ידעו מנהיג אחר, ובן רגע היטלטל הרחוב בפרץ אנרגיה פראי. לרגעים זה לבש צורה של חומת קולות, ומכל עבר מילאו את השמים צבעי הלאום של מצרים. "חופש", שאגו ההמונים המצטופפים, והחגיגה החלה.

"18 ימים סבלנו גז מדמיע, קליעי גומי, תחמושת חיה, בקבוקי תבערה, בריונים על סוסים, ספקנות ופחד מצד יקירינו, ואמביוולנטיות מהסוג הגרוע ביותר מצד הקהילה הבינלאומית, המתיימרת לדאוג לדמוקרטיה", אמר בעיניים דומעות כארים מדחת אנרה, אחד המפגינים. "אבל החזקנו מעמד. עשינו את זה".

בתוך זמן קצר החלה צעדה לכיכר תחריר. טארק אשרי, בן 42, עוזר אדמיניסטרטיבי, גמע בבוקר ברגל את 16 הקילומטרים מביתו אל הארמון כשהוא במצב רוח לוחמני. כעת עשה את הדרך חזרה בהתרוממות רוח. "אני מרגיש חופשי סוף סוף", אמר. "במשך 30 שנה חלמנו על דמוקרטיה - ממחר החלום נגמר ומתחילה העבודה האמיתית".

מסביבו נישאו דברים לזכר 300 הקורבנות שנהרגו בידי כוחות הביטחון של מובארק בימים הראשונים של ההפגנות בחודש שעבר. "היו מאושרים, קדושים, כי היום אנחנו חוגגים את ניצחונכם", שרו להם ההמונים.

שוטרים צבאיים מחויכים הניפו את אגודליהם לעבר ההמון לאות ניצחון. החשש ממה שעומד לקרות כעת עם המעבר לשליטת הצבא נדחק הצדה לטובת החגיגות, ואולם כשתהלוכת הצועדים הגיעה אל משרד ההגנה המוקף חומה, ההמונים לא עמדו בפיתוי והזכירו לשליטיהם החדשים מי באמת שולט במדינה הערבית הגדולה ביותר. "הנה, הנה, המצרים כאן!", צעקו לעבר הבניין, כשהם מצביעים על הרחוב. מאחד מחלונות הבניין בירך אותם לשלום קצין בכיר שסימן וי בידו.

הצעדה הסתיימה בכיכר תחריר הרחבה, הבית הרוחני של המהפכה, שהראתה לעולם לא רק כיצד אחד המנהיגים החזקים בעולם מודח בידי עמו, אלא איזה בסיס רחב ומשותף יכול להיות לציבור שעשה זאת. זה ימים איימה הכיכר לעלות על גדותיה, בלחץ ההמונים שביקשו לבוא בשעריה. כעת אכן עלתה על גדותיה, ושלחה הלמות וגלי אופוריה נרגשים אל רחובות מרכז קהיר.



מפגינים מנקים את כיכר תחריר, אתמול



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו