בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תווכול קרמאן, האשה שמביאה את המהפכה המצרית לתימן

תגובות

פתאום כולם מדברים על תווכול קרמאן, התימנייה שעומדת בראש ההפגנות בתימן. האשה שנעצרה על ידי השלטונות בחודש שעבר ושוחררה בלחץ הציבור, האשה שהסירה מעל ראשה את הרעלה ומופיעה בכנסים בציבור. אבל עבור קרמאן בת ה-31, אם לשלושה ילדים, הפגנות נגד משטרו של נשיא תימן עלי עבדאללה סאלח הן אורח חיים מאז שנת 2007.

קרמאן היא אשה דתייה, אבל היא מאמינה שהדת אינה חייבת להיות מכשול להשגת זכויות לנשים בתימן. בשנת 2005 היא ייסדה את ארגון "עיתונאיות ללא כבלים", ושנתיים אחר כך הובילה הפגנות שבועיות מול בניין הממשלה, בדרישה לשינוי חוקי המעמד האישי. כמו תימנים רבים שמפגינים היום ברחובות צנעא, היא אינה דורשת בהכרח את סילוקו של הנשיא, אלא רפורמות, תוכניות כלכליות, חינוך לכל ותוכניות סיוע לעניים. על פעילותה הציבורית זכתה קרמאן בפרס על "אומץ לב נשי", שהוענק לה על ידי שרת החוץ האמריקאית הילרי קלינטון.

גם ממשלת תימן הבינה את עוצמתה של קרמאן וכמנהגה של הממשלה, אחרי סדרת איומים ופעולות נגד הארגון שהקימה, היא הציעה לה משרת שרה ופיצוי כספי הולם. קרמאן, בתו של פעיל אופוזיציוני חשוב, דחתה את ההצעה.

תווכול קרמאן אינה יוצאת דופן במרחב הפעילות הציבורית הנשית במדינות ערב. בתוניסיה, מצרים, עיראק, בחריין ותימן נראות נשים עטויות בכיסוי ראש כשהן צועדות ומשמיעות סיסמאות לצד גברים, ואפילו יש כמה פסקי הלכה דתיים המתירים לנשים להשתתף בהפגנות.

המעניין הוא שכיכר תחריר בקהיר היתה עד לאחרונה אתר שאליו נמנעו נשים מלהתקרב בשעות החשכה לבדן. דיווחים על התנכלות ופגיעה מינית בנשים שהגיעו לכיכר בשעות הלילה עוררו שערורייה ציבורית, ובהוראת שר הפנים נפרסו שוטרי חרש בכיכר כדי להגן על הנשים. אבל מאז 25 בינואר, הפכה הכיכר למקום בטוח לנשים, לכיכר של שוויון בין נשים לגברים - ובלבד שאינן עיתונאיות זרות.

השתתפותן של נשים בהפגנות אינה מבטיחה להן מקום של כבוד בתקופה שלאחריהן. קשה למשל לאתר נשים בוועדות החדשות שהוקמו במצרים לניהול מו"מ עם הצבא ובתנועות האופוזיציה, בראיונות לרשתות הטלוויזיה, כמעט ואין רואים נשים. על זכויותיהן כנשים, הן יצטרכו להמשיך ולהפגין.



תווכול קרמאן בהפגנה בתימן בחודש שעבר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו