בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארה"ב מתחבטת: כיצד להגיב למחאה עממית בבעלות בריתה

ההפגנות בבחריין ובאיראן שימשו נייר לקמוס למדיניות האמריקאית שמותחת קו הפרדה ברור בין "הטובים" ו"הרעים" במזה"ת

תגובות

בשבועות האחרונים הצטייר דפוס די ברור של התגובה האמריקאית להפגנות במזרח התיכון: כשמדובר במשטרים שאינם משתפים פעולה עם ארה"ב, קרי איראן, היתה התגייסות מיידית לטובת המפגינים; כאשר בבעלות ברית עסקינן, כמו ירדן ותימן, היחס הוא עצות ידידותיות ואף ביקורי עידוד. זאת כמובן, כל עוד המצב לא גולש לאלימות קשה.

בחריין שימשה השבוע נייר לקמוס למדיניות הזאת. "ארה"ב מודאגת מאוד מהאלימות סביב ההפגנות בבחריין. אנו מברכים על הודעת ממשלת בחריין שמקרי המוות של שני מפגינים ייחקרו וקוראים לה לעשות זאת במהירות האפשרית", כך הגיב בתחילת השבוע דובר משרד החוץ האמריקאי פיליפ קראולי למהומות במנאמה. אתמול, בעקבות הסלמת האלימות, מצא עצמו דובר הבית הלבן ג'יי קרני במצב בעייתי יותר.

"הבענו את חוסר שביעות הרצון שלנו מהשימוש באלימות נגד המפגינים", אמר. "אנו חושבים שזו דרך שגויה ללכת בה. עתיד המדינה לא יהפוך ליציב ומשגשג יותר אם הממשלה תגיב באלימות כלפי מי שמפגין בדרכי שלום. אבל אנחנו לא נוקטים עמדה, אנחנו פשוט נגד האלימות", הדגיש.

היה זה הבדל משמעותי מהבעת התמיכה החד-משמעית של ברק אובמה ביום שלישי להפגנות באיראן. אובמה אמר כי "אירוני שהמשטר באיראן מתיימר לחגוג את מה שקרה במצרים, בעודו נוהג בסתירה ברורה למה שקרה שם, ומשתמש בכוח נגד המפגינים שלו".

את קו ההפרדה בין "הטובים" ל"רעים" דאגה להעביר גם שרת החוץ הילרי קלינטון בנאומה השבוע על חופש האינטרנט. במצרים ובאיראן, היא אמרה, נחסמה הגישה לאינטרנט, אך במצרים הסיפור נגמר בצורה שונה. "ההפגנות המשיכו למרות ניתוק האינטרנט. האנשים ארגנו צעדות בעזרת עלונים והעברת מידע מפה לאוזן, והשתמשו במודמים של חיוג ופקסים כדי לתקשר עם העולם. אחרי חמישה ימים הממשלה ויתרה והרשת במצרים חזרה".

אובמה קרא למנהיגים במזרח התיכון שלא לפגר אחר השינויים הבלתי נמנעים - אך עולה בבירור שהבית הלבן מתקשה לגבש אסטרטגיה עקבית מול גל המחאה ששטף את בעלות בריתיו במזרח התיכון. אנשי הממשל, כמובן, חולקים על כך ואומרים שההתעקשות של אובמה שלא לרוץ לפני העגלה היא אסטרטגיה חכמה יותר מהניסיון לעלות על בריקדות שאינן להם.

הרפובליקאים הבכירים שיבחו את אובמה על גישתו הזהירה למהפכה במצרים, אך פרשנים שמרנים דרשו ממנו להפגין עמדה מוסרית תקיפה יותר, לאחר ש"פספס את ההזדמנות בהפגנות באיראן ב-2009". השבוע כבר הטיחו בו כי "בעוד באיראן נשפך דם, מהבית הלבן נשפכות בעיקר קלישאות".

בשבועות האחרונים היו הרבה תהיות האם לאובמה היתה בכלל אפשרות למדיניות תקיפה יותר כלפי מצרים לאור מצבו של מובארק. כותב הטורים החדש של ניוזוויק ניאל פרגוסון טוען שגם אם היו אפשרויות פעולה שונות, מעבר להיגררות אחרי האירועים, איש בבית הלבן לא טרח לחשוב עליהן.

פרגוסון גם מוצא את האחראי להיעדר האסטרטגיה הסדורה: היועץ לביטחון הלאומי לשעבר הגנרל ג'יימס ג'ונס.

"האשמה בוואקום שנוצר היא לא באחריות של אובמה, אלא של המועצה לביטחון הלאומי שלו. חשדתי כבר מזמן שמינויו של ג'ונס היה בעייתי", כתב פרגוסון במאמר שזכה להפוך לכותרת הראשית של המגזין השבוע. "אני לא מצליח לחשוב על הרשעה בוטה יותר של החשיבה האסטרטגית של הממשל, מכך שהם מעולם לא שקלו את האפשרות שמובארק ייאלץ להתמודד עם התקוממות עממית. הישראלים עבדו קשה על התסריטים, אך כל מה שהנשיא וצוות הביטחון הלאומי שלו עשו היה לכתוב נאומים רגשניים כמו זה שאובמה נשא בקהיר בראשית כהונתו".‬



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו