בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המערב מחזיק אצבעות למנהיג תימן

בניגוד למצרים או בחריין, תימן היא מדינה נחשלת. כזאת שכהרף עין יכולה להפוך לכר פורה בעבור אל-קאעדה ושליחיה

תגובות

"להנהיג את תימן דומה לריקוד על ראשי נחשים", כך תיאר פעם הנשיא עלי עבדאללה סאלח את התפקיד אותו הוא מבצע כבר 32 שנה. בסעודיה ובוושינגטון מכירים את הריקוד הזה ומחזיקים אצבעות לסאלח - כי היעדר שליטה הוא בדיוק האיום שמחריד אותם.

בניגוד למצרים או בחריין, שהן מדינות ממוסדות ונשלטות, תימן היא מדינה נחשלת. כזאת שכהרף עין יכולה להפוך לתאומתה של סומליה ולעבור לניהול של אל-קאעדה ושליחיה. ההשלכות האסטרטגיות מכך שמדינה כזאת תשלוט על מצרי הים האדום ותנהל גבול פתוח עם סעודיה הן בלתי נסבלות. מכאן גם הבדלי הטונים האמריקאיים בין התביעה לדמוקרטיה מיידית במצרים לבין השקט היחסי מול הברוטליות של הצבא התימני.

אבל מדי יום הופך ריקוד הנחשים למסוכן יותר ויותר. בשבוע שעבר התחייב הנשיא בפני אזרחי המדינה כי יחדל להיות נשיא בשנת 2013 וכי אין בכוונתו להוריש את המשרה לבנו, אחמד, שמכהן כמפקד משמר הרפובליקה. לתימנים ההצהרות הללו מזכירות הצהרות כוזבות קודמות של הנשיא. הם לא מאמינים לו, במיוחד כאשר מדי יום נערמות עוד גופות של מפגינים ברחובות צנעא, עדן וערים אחרות.

מנגד גם לאופוזיציה אין מה להציע. הנהגתה מפולגת, דרישותיה לדמוקרטיה נעות בין שאיפה לחוקים ברוח האיסלאם לבין חלוקה הוגנת של המשאבים, אבל גם כאן מתברר שהדרישה לצדק החלוקתי נע לאורך קווים שבטיים או עדתיים. המדינה שצריכה להאכיל 23 מיליון בני אדם, מתוכם יותר מ-40% חיים מפחות משני דולר ליום, פוסעת על קופה ריקה כמעט. ארה"ב עומדת אמנם להעביר לה כ-75 מיליון דולר, אבל סכום זה נועד למלחמה בטרור. רק כעשירית מההתחייבות לתרומות בסך 4.7 מיליארד דולרים שהתקבלו בשנת 2006, נוצלו על ידי המדינה בגלל קשיים אדמיניסטרטיביים, שחיתות, היעדר פיקוח ומחלוקות על יעדי הכסף.

הצרות הכלכליות הן רק קודקוד אחד במערכת הקשיים של המדינה. הפערים האדירים בין הצפון לדרום רחוקים מגישור למרות שמאז איחוד המדינה חלפו יותר מ-20 שנה. דמותה של תימן כמדינה מאוחדת מטעה. כך למשל ממשלת תימן יצאה בקריאה לצעירים מכל רחבי המדינה לשרת בכוחות הביטחון שלה, אבל הכוונה היא בעיקר לצעירים מצפון המדינה בעוד הדרומיים נתפשים עדיין כחפצים חשודים שמוטב להרחיקם מן השירות.

גם הצפון איננו עשוי עור אחד. המיעוט השיעי שישוב על גבול תימן סעודיה דורש גם הוא זכויות שוות לאלה של האזרחים הסונים, ובמהלך השנים שחלפו היווה מוקד להתנגחות עם השלטון המרכזי. זאת כאשר בדרום פועלות להם חוליות של אנשי אל-קאעדה, אשר הפכו את תימן למדינת פועלה העיקרית אחרי שסעודיה הפכה למסוכנת מדי. בין אלה לאלה תובעים ראשי השבטים, שהם הכוח הפוליטי החזק במדינה, שירותים ראויים מצד המדינה. שבטים אלה, שברוב שטחיהן אין המדינה יכולה לפעול מחשש להתקפות על כוחותיה, אינם צמאי דמוקרטיה - הם רוצים תקציבים.

אז מי בכלל רוצה לשלוט במדינה כזאת? ומי יכול לשלוט במדינה כזאת שבה כמות הנשק החופשי שמסתובב ברחובות, כולל טילים נגד מטוסים, מטולי רקטות ואפילו טנקים בעת הצורך, יכול לקיים כמה צבאות קטנים.



מפגינים נגד השלטון בתימן, אתמול. לאופוזיציה אין מה להציע והנהגתה מפולגת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו