בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מצרים: מסע הטיהור

עם שוך המהפכה מגיע זמן חיסול החשבונות: כ-30 אמנים מצרים שתמכו במובארק ויצאו נגד המפגינים - נמצאים ברשימות השחורות

תגובות

השחקן המצרי טלעת זכריא היה צריך לנחש ששמו ייכלל ברשימה השחורה, שהכינו פעילים בתנועות המרי המצרית, ולא רק משום שהוא תיאר את המפגינים בכיכר א-תחריר כ"סוחרים בסמים ועסוקים במין". לפני שלוש שנים הוא גילם את תפקיד הטבח בסרט "טבח הנשיא", שביים עמרו ערפה. בסרט הזה מספר הטבח - כלומר זכריא - לנשיא את האמת על מצוקותיו של העם, על השקרים שבהם מאביסים אותו יועציו ושריו, ועל איכותו הנוראה של הלחם ושאר מוצרי המזון מהם ניזונים המצרים. זה היה הסרט הראשון על נשיא מכהן, חוסני מובארק, שהצנזור התיר להקרינו. זאת, מאחר שבסרט הוא מתואר כנשיא טוב, שבעקבות הסיפורים של טבחו מזמן אליו את השרים ומצווה עליהם לאכול לחם פגום מלא שברי זכוכית ומסמרים.

זכריא ידע כבר אז, שהתפקיד שגילם, כמו הסרט כולו, הוא בלוף, אבל נותר נאמן לנשיא עד הרגע האחרון, ואף זכה להיפגש אתו אישית במשך שעתיים, פגישה שממנה יצא מלא תמיכה בנשיאו. עכשיו הוא ברשימה השחורה, ביחד עם עוד כ-30 אמנים מצרים, שאותם דורשים מנהיגי המהפכה - יהיו אשר יהיו - להחרים. ביניהם נמצאים השחקן הדגול עאדל אימאם, אשר קרא למפגינים לחזור הביתה, השחקנית מי קסאב, שהאשימה את המפגינים בבערות, אבל חזרה בה יום לפני הודעת ההתפטרות של מובארק וטענה, כי לא היתה מודעת באמת למוראות השלטון. כך גם ראדה עבד אל-ראזק, שאמרה למפגינים, כי הם אינם מייצגים את 85 מיליון אזרחי מצרים - ועוד שמות מפורסמים מבכירי עולם הקולנוע, התיאטרון והזמר המצרי.

זוהי עונת ה"רשימות השחורות", תהליך מוכר של חיסול חשבונות, שבא אחרי כל מהפכה או הפיכה. הוא יכול להיות בחלקו אלים מאוד, כמו בעיראק, בחלקו להתנהל בבתי המשפט, כפי שעושה עכשיו התובע הכללי במצרים, המעמיד לדין שרים ופקידים בכירים בחשד לשחיתות, ובחלקו ללבוש דמות של מסע החרמה ציבורי, כמו הרשימות נגד האמנים. זוהי העונה שבה מפרידים בין הבוגדים ששיתפו פעולה עם השלטון "הנכחד", לבין הנאמנים - אלה שברגע האחרון הצטרפו למפגינים.

אבל גם כשצריך לסנן ולתייג מתברר הבלבול. למשל, המראיינת המצרייה הידועה מונא אל-שאזלי סולקה מכיכר תחריר, כאשר כמה מפגינים צעקו לעברה "בוגדת", בעוד מפגינים אחרים מחאו לה כפיים כשהם קוראים: "מונא שאזלי היא קולו של העם". שאזלי, אגב, קיימה מאוחר יותר ראיון עם ואאל רונים, הנחשב למי שהנהיג את המהפכה באמצעות הפייסבוק. לרונים, כנראה, אין בעיה עם "בוגדנותה" של שאזלי.

"אינני מבין איך אפשר להפוך שחקן כדורגל לבוגד רק משום שהיה כוכב בתקופת כהונתו של מובארק", תמה עבד אל-רחמן אל-ראשד, מי שהיה העורך הראשי של רשת אל-ערבייה, במאמר שפירסם השבוע ב"אל-שרק אל-אאוסט". "אינני מבין גם איך יכולים אותם זמרים שהתחרו על השתתפותם בחגיגות רשמיות בתקופת מובארק, להתנער מעברם, כשעכשיו הם משתתפים בחגיגות לרגל נפילת המשטר הקודם... הרי מי שהיה כוכב קולנוע, או סופר חשוב, או שחקן כדורגל בתקופת מובארק, זכה למוניטין לא בגלל מובארק אלא בגלל כישוריו". אבל הנימוק ההגיוני הזה אינו בתוקף בימים אלה.

לצד מסע הטיהור בקרב האמנים, מתעוררת גם ביקורת חריפה על ועדת ניסוח החוקה החדשה, שמינתה המועצה הצבאית העליונה. כאן באים לידי ביטוי המחלוקות בין כל הארגונים האזרחיים והעמותות למען זכויות אדם.

למשל, נציגים של 91 אגודות משפטיות טוענים שהוועדה, בראשות המשפטן טארק אל-בישרי, שבה שבעה חברים, איננה מייצגת את כל שכבות האוכלוסייה, אין בה אפילו אשה אחת והיא כוללת אישים פוליטיים ששירתו במשטר הקודם. 31 אגודות טוענות, שחלק מחברי הוועדה היו שותפים לניסוח תיקוני החוקה שיזם מובארק ואשר עוררו מחלוקת עמוקה.

קבוצת אגודות אחרת, שכוללת 15 ארגונים קופטיים, מצביעה על כך שאופיה של הוועדה מעיד על נטיות איסלאמיסטיות. ביקורתם מופנית בעיקר נגד אל-בישרי, שבו הם רואים אידיאולוג של האיסלאם הפוליטי, "דבר שנוגד את עקרונות המדינה האזרחית שאותה דורשת המהפכה להקים".

מינויו של אל-בישרי מעורר חרדה בעיקר אצל הקופטים - שמהווים כ-10% מהאוכלוסייה; הם חוששים ש"מצרים תהפוך לאפגניסטאן", כדברי אישיות קופטית בכירה לאתר "אילאף". ארגונים קופטיים מחוץ למצרים דורשים, שהחוקה תשונה כך שהדת לא תהיה עוד מקור סמכות לחקיקה ראשית, כפי שהיא היום. אולם על פי הצהרותיהם של חברי ועדת החוקה, אין כל כוונה לשנות את מעמד הדת בחוקה.

המחלוקות הללו מעידות יותר מכל על הקשיים הצפויים לשלטון הצבאי לקראת ניסוח תיקוני החוקה, ובמיוחד על חוסר הוודאות לקראת הצגת החוקה החדשה למשאל עם. כל זאת כאשר לאט לאט מתחמם גם מסע הבחירות לנשיאות, שמועדן החדש טרם נקבע, והוא תלוי בניסוח החוקה החדשה. כך, למשל, הודיע עמרו מוסא, כי הוא מתכוון לפרוש ממזכ"לות הליגה הערבית, כדי להתמודד על הנשיאות, אבל גם איימן נור רוצה להיות נשיא, וכך אולי גם מוחמד אל-בראדעי. אהבה רבה לא צפויה לשרור ביניהם.



מפגינים בעד מובארק בכיכר אל-תחריר. עכשיו מסמנים את הבוגדים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו