בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאחר שהוכרזה מתה, התברר לניצולת השואה שהיא זכאית לפיצויים על רכושו של סבה

נכדתו של יהודי עשיר, שהנאצים החרימו את רכושו, אותרה לאחרונה בארגנטינה, ענייה וחולה. בקרוב תדע אם תזכה לסיים את חייה בכבוד

תגובות

גרטרודה מונסון טבראס (לשעבר ורטהיים), בת 72, גרה בבית עלוב בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה. היא חיה בעוני, סובלת מבעיות בריאות, חיוורת וסנילית. בפתח ביתה מונחת פסולת בנייה. בנה מסתובב ברחבי העיר עם עגלת עץ ואוסף פחי שמן וצמיגים משומשים, כדי למכור אותם ולהרוויח את לחמו. בחודש טוב הוא מביא הביתה כ-300 פסו (כ-300 שקלים).

החיים הקשים היו אמורים להימשך עד מותה, לולא שיחת טלפון מפתיעה שקיבלה באחרונה מגרמניה, אותה עזבה ללא שוב בשנות ה-40. מצדו השני של הקו היה אדם מברלין, שעוסק באיתור קרובי משפחה אבודים. להפתעתה, סיפר לה האיש כי היא זכאית לקבל הרבה מאוד כסף. הסכום הזה, כך טען, הוא חלקה היחסי בפיצויים שמגיעים ליורשיו של סבה. לפני שנושל מנכסיו בידי הנאצים, היה סבה, יוזף ורטהיים, יהודי-גרמני, שותף בבעלות על מפעל מצליח בגרמניה. האיש מבעד לקו הוסיף, כי הוא משוכנע שהרשויות המתאימות יאשרו את ממצאיו.

גרטרודה לא ידעה את נפשה מרוב אושר. בכסף הזה, כך קיוותה, תוכל לעבור לדירה נוחה יותר ולדאוג לצרכיהם של בעלה ובנה, אשר ודאי לא יצטרך יותר לאסוף זבל מהרחובות. ואולי, אם יישאר קצת כסף, תוכל לנסוע בפעם האחרונה לביקור מולדת. אלא שאז גילתה גרטרודה שהדרך אל הצדק עוד ארוכה וכי נקלעה לתסבוכת משפטית עמוק בנבכי הביורוקרטיה הגרמנית.

יוזף ורטהיים (אין קשר למשפחת ורטהיים המפורסמת), היה אחד הבעלים של מפעל מצליח בסקסוניה, אשר ייצר כימיקלים לתעשיית הטקסטיל. ב-1939 השתלטו עליו הנאצים. ורטהיים נשלח למחנה הריכוז טרזינשטאט שבצ'כוסלובקיה, שם מת מאוחר יותר.

שבעה בנים היו לו. שלושה מהם נרצחו באושוויץ, בלודג' ובשטוטהוף. ארבעת הנותרים, בהם אביה של גרטרודה, הצליחו להימלט מגרמניה והשתקעו בדרום אמריקה. גרטרודה ואמה, שלא היתה יהודייה, נמלטו לצ'כוסלובקיה ומשם לבלגיה. כשהמלחמה נגמרה, עלתה על אניית קיטור בדרכה לבואנוס איירס.

חמש שנים לאחר מכן, כשהייתה בת 15, נישאה גרטרודה. השנים הבאות לא היו קלות עבורה. למחייתה ניקתה בתים של משפחות עשירות וטיפלה בילדיהן. אחד מבניה נהרג בתאונה כשהיה צעיר. בעלה פוטר מעבודתו כשוטר לאחר שהיה מעורב בתקרית ירי.

הקשר של גרטרודה עם משפחתה נותק עם עזיבתה את גרמניה. הוריה מתו בשנות ה-50. את המפעל של סבא שלה הספיקה לשכוח. גרמניה המזרחית, תחת השלטון הקומוניסטי, הלאימה אותו, כפי שנהגה ברכוש יהודי שגזלו הנאצים והיה בשטחה.

במשך כ-60 שנה לא ידעה גרטרודה שגם בן דודה, גיאורג ורטהיים, חי בבואנוס איירס. הוא, בניגוד אליה, לא שכח את המפעל של הסבא העשיר. לפני 20 שנה, כשהנסיבות הבשילו ואפשרו זאת, הגיש תביעה לקבלת פיצויים מממשלת גרמניה.

תביעתו הסתמכה על חוק שחוקקה גרמניה ב-1990, בעקבות נפילת חומת ברלין, קריסת מסך הברזל ואיחוד גרמניה. החוק איפשר לבעלי נכסים בגרמניה המזרחית לתבוע בחזרה נכסים שהופקעו מהם על ידי המשטר הקומוניסטי. בעקבות מגעים שניהל ארגון ועידת התביעות עם ממשלת גרמניה, הוכלל בחוק זה גם רכוש יהודי שהוחרם או נמכר בכפייה בתקופת הנאצים - כמו המפעל של משפחת ורטהיים.

החוק הקציב שנתיים להגשת התביעות. למעלה מ-8,000 יורשים יהודים, משפחת ורטהיים ביניהם, הגישו במהלכן תביעות אישיות לגרמניה. במקביל להם, הגישה ועידת התביעות עוד 120 אלף תביעות. ממשלת גרמניה הכירה בה כיורשת החוקית של רכוש יהודי, אשר איש לא תבע חזרה.

עד 2004, 12 שנה לאחר פקיעת המועד שהקציבה ממשלת גרמניה, אפשרה הוועידה גם למי שאיחר את המועד לתבוע ישירות ממנה את כספי הפיצויים על רכושו, אם היה בידיו להוכיח כי הוא אכן יורשו החוקי. עד כה שילמה הוועידה לאלפי יורשים פיצויים בסך כ-580 מיליון יורו על רכוש שבזזו הנאצים. 125 מיליון יורו נוספים נמצאים בקרן המיועדת לתשלום ליורשים בתום הליכי בירור. נכסים שלא נמצאו להם יורשים נמכרים על ידי הוועידה. את רוב הכסף שמתקבל היא מעבירה למימון שירותי רווחה לניצולי שואה נזקקים בכ-50 מדינות בעולם, בהן ישראל. עד כה הגיע הסכום לכמיליארד דולרים.

בן הדוד של גרטרודה היה בין אלה שהגישו תביעות לממשלת גרמניה, כדי לקבל את הפיצויים בשם כל היורשים של הסב. מאז, במשך כ-20 שנה, נידון התיק במשרד הממשלתי האמון על הנושא, "המשרד הגרמני לשירותים מרכזיים וענייני רכוש שלא הוסדרו". בשנים שחלפו מאז אותרו קרובי משפחה בכל רחבי העולם. רק גרטרודה לא נמצאה. בן דודה טען כי לא ידע איפה היא נמצאת ואם היא בכלל בחיים.

לפני שנה וחצי התקבלה סוף-סוף החלטה במשרד הגרמני. כל כספי הפיצויים, כך נקבע, יועברו לנציג המשפחה. חלקה של גרטרודה, כ-87 אלף יורו, יועבר לנאמנות אצל עורך דין גרמני, עד שייוודע גורלה. ועידת התביעות ערערה על ההחלטה בפני בית המשפט המנהלי בברלין, וטענה כי בהיעדרה של גרטרודה, היא הגוף המוסמך לרשת את כספה, ולא גורם שלישי אחר.

לפני כשנה חלה תפנית מפתיעה בסיפור. חיפוש מקרי ב"גוגל ניוז" הביא את המשפחה לידיעה קצרה שפורסמה בארגנטינה, שבה אוזכר שמה של גרטרודה האבודה. במקביל, גנאלוג מברלין מצא את תעודת הנישואין שלה מ-1953, ובסיוע גורמים בבואנוס איירס איתר אותה ויצר עמה קשר טלפוני. בעקבות כך, לפני כשלושה חודשים דפק בן דודה גיאורג על דלת ביתה, אחרי שלא התראו כמעט 60 שנה. האיחוד בין השניים הביא גם להקלה מסוימת במצוקתה הכלכלית.

האם כעת, משאותרה בחיים, יסתיים המשפט וגרטרודה תקבל את חלקה בירושה? מוועידת התביעות נמסר כי בעקבות התערבותה במשפט, התגלתה טעות בחישוב שערך המשרד הממשלתי הגרמני: סכום הכסף שצריכה לקבל גרטרודה גבוה הרבה יותר משנטען, ועומד על כ-140 אלף יורו.

גרטרודה מחכה כעת לאימות זכאותה לירושה בקונסוליה הגרמנית בבואנוס איירס. לאחר מכן, מקווים בוועידה, יאשר בית המשפט הגרמני את חלקה בירושה, והפרשה תסתיים. הכסף יועבר ישירות מממשלת גרמניה לכיסה של גרטרודה, ולא דרך עורך הדין הגרמני, כפי שביקשה משפחתה. בכך, טוענים בוועידת התביעות, הגנה הוועידה על זכויותיה ושמרה על כספה. בא כוחה של המשפחה, היינץ הרטמן, מסר כי אם הכסף אכן יועבר אליה, וועידת התביעות לא תערים קשיים על המשפחה, הרי שהפרשה תסתיים. מבית המשפט המנהלי בברלין נמסר ל"הארץ" כי הכרעה בתיק צפויה באפריל.



גרטרודה מונסון טבראס, בביתה בארגנטינה, החודש תצלום: Nicolas Pousthomis - Sub.Coop - Der Spiegel



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו