בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת החייל האמריקאי האחרון ששירת במלחמת העולם ה-1

פרנק באקלס התגייס בגיל 16 לצבא האמריקאי ויצא עם חיל המשלוח לצרפת, בחפירות הוא לא היה, אבל בסבל של העם הצרפתי הוא חזה

תגובות

פרנק באקלס שנהג באמבולנס צבאי בצרפת בב-1918 והפך לסמל של דור של אמריקאים מת ביום שני בביתו בצ'רלס טאון והוא בן 110 שנה.

באקלס היה רק רב טוראי ומעולם לא התקרב למרחק של יותר מ-50 ק"מ לחפירות בחזית, אבל הוא הפך למעין אוצר לאומי לאחר שנותר הקשר החי היחיד לשני מיליון החיילים ששירתו בכוח המשלוח בצרפת ב"מלחמה שתסיים את כל המלחמות".

פרנק באקלס, 1917. תצלום רפרודוקציה: אי-פי

חלש, שחוח וכבד שמיעה, אך צלול, מר באקלס זכה לתואר הגרנד מרשל של מצעד יום הזיכרון הלאומי ב-2007 שם הגיע לטקס הנחת זרים על האנדרטה לזכר החיילים האלמוניים. הוא נפגש אז עם שר ההגנה רוברט גייטס בפנטגון. ב-2008 הוא נפגש עם הנשיא דאז ג'ורג' בוש בבית הלבן.

בראיונות שקיים עם התקשורת בשנתו האחרונה סיפר באקלס כי הספיק לחזות בטקס זיכרון שקיימו ותיקים בריטים שלחמו במלחמת קרים ב-1850. הוא זכר גם ששוחח עם גנרל ג'ון פרשינג, מפקד הכוחות האמריקאים במלחמה.

באקלס נולד בפברואר 1901 בחווה סמוכה לבתאני מיזורי. הוא חי באוקווד אוקלהומה. כשארה"ב נכנסה למלחמה ב-1917 הוא ניסה להתגייס לחיל הנחתים אך הם דחו אותו בשל גילו הצעיר. אולם הצבא גייס אותו לאחר ששיקר לגבי גילו.

הוא יצא לבריטניה בדצמבר 1917 על סיפון הקרפטיה, הספינה שסייעה להציל את ניצולי הטיטאניק ב-1912. לאחר מכן הוא שירת כנהג במקומות שונים בצרפת, כולל בורדו.

פרנק באקלס, 2008. תצלום: אי-פי

באקלס סיפר לאחר מכן כי הסבל שנגרם לעם הצרפתי נגע לליבו. "הילדים הצרפתים הקטנים היו רעבים", סיפר בראיון שקיים במסגרת פרויקט של ספריית הקונגרס. "האכלנו אותם", הוסיף.

גם על החיילים הצרפתים הוא סיפר בראיון. "יש לי זיכרון טוב של החיילים הצרפתים - היינו בכפר קטן והלכנו לחנות היין המקומית בערב. היה להם מעט מאוד כסף. אבל הם שתו ושרו את לה מארסייז (ההמנון הצרפתי). שאלתי אותם מה החגיגה? והם השיבו, 'אנחנו חוזרים לחזית', היית מאמין?".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו