בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לוב ומצרים: מהפכה יש, כסף אין

בלוב עבדו כמיליון וחצי מצרים. כעת הם נמלטים משם היישר לחיק האבטלה במולדת, והממשלה הזמנית שוברת את הראש איך לדאוג לפרנסתם ולפרנסת המגזר הציבורי העצום

תגובות

מעבר הגבול בסלום שבין מצרים ללוב גדוש באלפי מצרים שמבקשים לחזור הביתה. האוטובוסים שממשלת מצרים שולחת, כדי להעביר את האזרחים המצרים המבוהלים חזרה לבתיהם לא מספיקים, והנמלטים משתמשים בכל אמצעי תחבורה אפשרי כדי להגיע למקום מבטחים כשהם משאירים מאחוריהם כסף ורכוש.

ביומיים הראשונים למהומות בלוב חצו את הגבול קרוב ל-60 אלף מתוך כמיליון וחצי מצרים שעובדים בלוב. תמונות קודרות של אזרחים שעוברים ברגל כשבידיהם רק שמיכות וסל מצרכים מתפרסמות בתקשורת המצרית, כאשר מן העבר המצרי של הגבול מתקבצים בני משפחה כדי לקבל את פניהם ולהסיעם הביתה.

אולם הבעיה העיקרית עדיין מונחת לפתחם של המצרים הללו ושל ממשלת מצרים. הנמלטים מלוב יזדקקו למקומות עבודה. חמור מכך, העובדים המצרים בלוב הכניסו למדינה כ-250 מיליון דולר בשנה בסך הכל - הסכום שהעבירו לפרנסת המשפחות שהשאירו במצרים. עכשיו ייתוספו המשפחות הללו אל שכבת העניים של מצרים, שהולכת וגדלה בהתמדה.

וכך, בעוד שליד בניין הממשלה בקהיר ממשיכים מאות אלפים להפגין בתביעה לפטר את ממשלת המעבר, וכאשר אינטלקטואלים מצרים עסוקים בוויכוח על שר התרבות החדש, שמונה ללא התייעצות אתם, מתחבטת המועצה הצבאית העליונה שמנהלת בפועל את המדינה בשאלות קשות בהרבה, שהחשובה שבהן היא כיצד להאכיל את הרעבים, היכן יימצאו מקומות עבודה חלופיים למאות אלפי המצרים שיחזרו מלוב, ואיך לצמצם את החוב הלאומי.

ממשלת המעבר מנסה למצוא תעסוקה לחלק מן החוזרים מלוב במדינות המפרץ, אולם לאחר המהפכה במצרים מדינות אלה מעדיפות עובדים מפקיסטאן, הודו ובנגלדש על פני עובדים מצרים. כ-12 מיליארד דולר בשנה מעבירים העובדים שמחוץ למדינה למצרים, ואם יתחילו מדינות המפרץ לסלקם מחשש שהם מהווים גורם מתסיס, היא עלולה לעמוד בפני בעיה קשה בהרבה.

על פי נתונים שפירסמה הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה במצרים, יותר מ-90% מעובדי הבניין במדינה מצאו את עצמם ללא עבודה בתקופת ההפגנות, בשל הפסקה כמעט מוחלטת של עבודות הבנייה. מדובר בעיקר בעובדים זמניים, שכירי יום שממתינים בכיכרות הערים כדי לזכות ביום עבודה. בענף התיירות המשבר קשה לא פחות. במהלך תקופת ההפגנות עזבו את מצרים כמיליון תיירים, והשאירו את עובדי תעשיית התיירות, מהענפים הכלכליים החשובים במדינה שאחראי לכ-10% מן התמ"ג, ללא עבודה.

במצב שבו העתיד הפוליטי של מצרים עדיין על שולחן השרטוטים, לא יהיה אפשר לדבר בזמן הקרוב על רפורמה כלכלית רחבה, על הפרטה או על קיצוץ בסובסידיות שעולות לממשלה כ-5% מהתמ"ג. כאשר 18% מן האזרחים וכ-40% מן האוכלוסייה הכפרית חיים מתחת לקו העוני, כל שינוי בעלויות יחולל מרי אזרחי חדש.

על יצוא תעשייתי כמנוף לצמיחה כלכלית ולייצור מקומות עבודה קשה לדבר עכשיו במצרים. בשנים 1990-2009 גדל היצוא המצרי ב-5% לשנה בלבד, כמחצית משיעור הגידול ביצוא בהודו, וכשליש מזה של סין. על פי הערכות קרן המטבע הבינלאומית, תזדקק מצרים לצמיחה ממוצעת של 10% לשנה כדי לקלוט בשוק העבודה כ-9.5 מיליון עובדים שייתוספו אליו עד 2020. היום שיעור הצמיחה הוא מחצית מכך.

ממשלת מצרים החדשה, תהא אשר תהא, תצטרך גם להחליט האם וכיצד היא מתכוונת לפרנס כשישה מיליון עובדי מדינה. בתחילת פברואר, בניסיון להרגיע את המחאה הכלכלית, החליטה הממשלה להעלות את שכרם ב-15%, אולם ספק אם בצעד הזה יהיה די כדי לספק את תביעות המפגינים. מנגד, כדי לצמצם את הפסדיה, לא יהיה מנוס מלפטר אלפי עובדים, או ללוות עוד ועוד כספים ממקורות חיצוניים, כדי להמשיך ולהזין את האבטלה הסמויה העצומה בשירות הציבורי.

אחת הדוגמאות המרעישות לבזבוז ולשחיתות שפשתה במנגנון הציבורי היא סכום העתק, כמיליארד לירות מצריות בשנה, שהממשלה הקצתה למוסדות שתפקידם לפקח על שחיתות ועל מינהל תקין. אין מחלוקת על כך שמוסדות אלה לא רק שלא ביצעו את תפקידם, אלא היו בעצמם מקור לשחיתות רחבת היקף. כך למשל מתברר עכשיו, שיו"ר הפרלמנט, אחמד פתחי סרור, מינה כ-200 יועצים לפרלמנט בעלות של כ-20 אלף דולר לחודש ליועץ, בשעה ששכרו של חבר פרלמנט עומד על כ-2,000 דולר לחודש.

ההבטחות להילחם בשחיתות ממלאות שוב את העיתונות הממשלתית המצרית. ממשלתו הזמנית של אחמד שפיק הודיעה, שהיא מתכוונת לפגוע במאפיית הנדל"ן שהשתלטה על קרקעות בדרך שבין קהיר לאלכסנדריה, הצעות חוק חדשות למניעת מונופולים וקרטלים הולכות ומתנסחות, שרים ואישי ציבור לשעבר כבר נמצאים במעצר בשל חשדות למעשי שחיתות וגניבת כספי ציבור. ואולם, תוכנית כלכלית מסודרת, אשר תוכל להציב את כלכלת מצרים על רגליה, או לפחות להבהיר את האופק הכלכלי שצפוי לאזרחים שהביאו לסילוק השלטון הישן - אין.

נראה כי די מהר מבינים גם המפגינים, שעם מהפכה אי אפשר ללכת למכולת, וכי מצרים עוד צפויה לתקופה של געגועים לשלטון הישן, כמו אזרחי רוסיה אחרי התפרקות ברית המועצות ואזרחי עיראק אחרי נפילת סדאם.



מעבר הגבול בין לוב למצרים. עד עתה חזרו למצרים כ-60 אלף עובדים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו