בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מהפכה בסעודיה? נשים לבדן

בעוד שבמצרים ובתוניסיה נשים נוטלות חלק פעיל במאבק לזכויות, בסעודיה דואגים גם דורשי הרפורמות לדחוק אותן לשוליים; אובמה וקלינטון שותקים

תגובות

שקט בסעודיה. בינתיים. שום כיכר איננה הומה מאלפי מפגינים, אף צעיר אינו תולש את תמונתו של המלך עבדאללה במרכזי הקניות, ואת הסיסמה "העם רוצה לסלק את השלטון" מחליפה הסיסמה המימית "העם רוצה רפורמה". אחרי שלושה חודשים של טיפולים רפואיים, של כאב ראש אדיר שהסבה לו לבנון - מישהו בכלל זוכר שיש שם עוד איזו בעיה לא פתורה? - ובהלה מפני מהפכות הצעירים אצל ידידים שנעלמו כמו מובארק ובן עלי (שעדיין מאושפז בבית חולים בסעודיה), החליט עבדאללה להזדרז ולשגר כמה אלומות של תקווה אל צעירי המדינה.

לא, פרלמנט אין בכוונתו להקים, וגם לא לצמצם את כוחו של בית המלוכה. עבדאללה עשה את מה שתמיד ידע לעשות: לכתוב צ'קים שמנים (36 מיליארד דולר בסך הכל) ולחלק לאזרחים, ובנוסף, להקצות תקציבים נאים לצעירים שרוצים לבנות בית או להקים עסק. אפילו לנשים זרק עצם קטנה. לנהוג במכוניות עדיין אסור להן, אבל הן יהיו רשאיות לבחור (לא להיבחר!) בבחירות לעיריות שיתקיימו השנה.

הבעיה היא שצ'קים ממלכתיים פתוחים עלולים הפעם שלא להספיק. קבוצת אינטלקטואלים סעודים כבר פתחה במסע החתמה בפייסבוק, כשאחת התביעות המרכזיות שלהם היא להפוך את הממלכה לממלכה חוקתית, ולהפריד בין המלוכה לשלטון. איך בדיוק יתגשם החלום הזה? הממשלה תיבחר על ידי הציבור באמצעות פרלמנט, אבל המלך הוא זה שייתן את חסותו לממשלה. מערכת המשפט תהיה עצמאית, ואיש מחברי הפרלמנט לא ימונה עוד אלא ייבחר ישירות.

מה פירוש "המלך יעניק חסות לממשלה" אין היזמים מבהירים. האם הממשלה לא תוכל לפעול ללא רשות המלך? האם המלך יוכל לפזר את הממשלה הנבחרת? גם זה איננו ברור. מכל מקום, המלך או מי מטעמו עדיין לא השיבו על התביעות הללו. עכשיו נותר לראות אם יצליחו יוזמי הקמפיין לגייס מספיק תומכים כדי לקיים הפגנה משמעותית ביום שישי הקרוב, וכיצד יגיב הצבא המלכותי על הפגנה כזאת.

כך או כך, בינתיים הופכות הסיסמאות בדף הפייסבוק ליותר ויותר תובעניות. "לכו לכם מכאן, בני משפחת סעוד", קוראת אחת מהן, והקריקטורות שמעטרות את הדף מציירות את המשטר כקלגס המדכא את עמו.

הרפורמיסטים תובעים לא רק דמוקרטיזציה, אלא "צדק חלוקתי מלא", נוסח סעודיה: ביטול כל החובות של האזרחים לממשלה; העסקת כל המובטלים (שיעורם הרשמי הוא כ-10%) והענקת קצבאות למי שאין אפשרות להעסיקו; העמדת שכר המינימום על 2,600 דולר לחודש (במצרים שכר המינימום היום הוא 53 דולר לחודש לעובדי מדינה, והאיגודים המקצועיים תובעים להעלותו ל-220 דולר לחודש); ביטול כל המסים "הלא מוצדקים" שמוטלים על האזרחים; ביטול הזיכיונות הפרטיים שמעניקים מונופולים לבני משפחת המלוכה.

רק בסוף, כתביעה אחרונה, דורשים הרפורמיסטים הסעודים "לבטל את כל המגבלות הבלתי חוקיות שמוטלות על האשה, ולהעניק לה את כל מה שהיא זקוקה לו, כדי להתגונן מפני מסע ההתמערבות". זהו סעיף מעניין במיוחד, שכן הוא מתווה את גבולות הרפורמה שהגברים הסעודים מוכנים לשאת. בחירות לפרלמנט כן, נהיגה במכוניות - לא. שימוש בפייסבוק ה"מערבי" כדי לקדם רפורמה - כן, מסע התמערבות נשי - לא.

כאן גם טמון ההבדל התהומי בין מצרים, תוניסיה ולוב, לבין הממלכה הסעודית. בראשונות היו הנשים חלק בלתי נפרד מן המפגינים. הן צעדו, הפגינו, הניפו שלטים, נעצרו ונחקרו כמו הגברים. מי שחיפש במדינות הללו סיסמאות שקוראות לשוויון זכויות לנשים התקשה למצוא אותן בכיכרות. תוניסיה היא אולי המתקדמת ביותר מבין מדינות ערב בכל הנוגע לזכויות נשים, אבל גם מצרים איננה חסרה. נשים מכהנות בפרלמנט ובממשלה, הן נושאות במשרות בכירות באוניברסיטאות, וחוץ מתחום ההטפה הדתית - שגם הוא החל להיפתח באחרונה בפני נשים - אין מקצוע שסגור בפניהן. בסעודיה רשימת המקצועות האסורים על נשים ארוכה בהרבה מזו של אלה המותרים להן. עבדאללה אמנם התיר בשנה שעברה לעורכות דין להתחיל לעסוק במשלח ידן, אבל גם זאת תחת סייגים רבים, בהם פיקוח של עורך דין גבר ואי הופעה בבתי משפט כאשר המתדיינים הם גברים.

ולמרות כל זאת, לא שמענו בשבועות האחרונים שנשיא ארה"ב או שרת החוץ שלו מדברים על צורך דחוף ברפורמות בסעודיה. למובארק קראו לעזוב את השלטון, על קדאפי הם מאיימים בהפעלת כוח צבאי, אבל סעודיה? שום-כלום.

יהיה מעניין לראות כיצד יתנהלו ההפגנות ב-11 במארס, יום הזעם הסעודי. האם רק גברים ייאספו בכיכר, האם הנשים יביטו בהם מן החלונות? ומה תאמר הילרי קלינטון בנאומה? נראה שכפי שלנשים הסעודיות יש אתרים משלהן - שבהם הן מפרטות את מלוא דרישותיהן הפוליטיות והכלכליות, ואת דעתן על הגברים הערבים בכלל והסעודים בפרט - גם את ההפגנות למען זכויותיהן יצטרכו לעשות בעצמן, בנפרד מהפגנות הגברים. כי גם אם ישיגו הגברים ולו מחצית מתביעותיהם, סביר להניח שזכויות הנשים ייזנחו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו