בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צונאמי ביפאן | חשש שאחד הכורים הגרעיניים הותך חלקית

ממשלת יפאן דיווחה הבוקר על התכה חלקית בליבת כור גרעיני בפוקושימה; קרינה רדיואקטיבית מעל הרמות המותרות נמדדה במקום

תגובות

יפאן מדווחת הבוקר (ראשון) כי החלה התכה חלקית באחד מששת הכורים הגרעיניים במתקן בפוקושימה, כתוצאה מתקלה שאירעה במערכת הקירור. על פי הדיווח, בכור נמדדה קרינה מעל הרמה המותרת בחוק.

התקלה שאירעה הבוקר היא בכור מספר 3, שבו החלה התקלה בשלשב מאוחר יותר, לאחר רעידת האדמה. התקלה הראשונה, שכתוצאה ממנה עף גג הכור, הייתה בכור מספר 1. לא ברור עדיין מה מצב ליבת כור זה. הרשויות ביפאן אמורים לצנן את כור מספר 1 במי ים, כדי למנוע את התכת הליבה.

אם לא יצליחו צוותי הבטיחות של הכור לצנן את ליבת הכור ולבלום את המשך ההתכה, עלול להתרחש האסון הגרעיני שמפניו הכל חוששים. הכור מכיל פלוטוניום ואורניום, ועל כך סכנת התכתו המלאה היא כפולה.

בכור מספר 1 אירע שלשום פיצוץ רב עוצמה בעקבות רעידת האדמה ליד חופי יפאן. הפיצוץ אירע במבנה סמוך לכור וכתוצאה מכך גם דווח על פליטה בכמות קטנה של חומרים רדיואקטיביים לאטמוספרה. בהמשך היה אתמול פיצוץ נוסף שהעיף את גג הכור.

כתוצאה מכך החליטו שלטונות יפאן לפנות את התושבים באזור. בתחילה היה פינוי ברדיוס של שלושה קילומטרים, אולם אחר כך הוא הורחב לעשרים קילומטרים. עד כה פונו 170 אלף בני אדם. הרשויות היפאניות הדגישו אתמול כי לא נשקפת סכנה של אסון גרעיני בממדים הדומים לאסון שאירע בצ'רנוביל שבאוקראינה. יפאן היא אחת המדינות שיש לה מספר הכורים הגרעיניים הגדול ביותר בעולם. היא מפעילה 55 כורים המספקים כשליש מתצרוכת החשמל שלה. הכור בפוקושימה, כור ישן יחסית שנבנה ב-1971, נמצא במתחם שבו חמישה כורים נוספים. כדי למנוע את התחממות ליבת הכור, הרשויות ביפאן החלו לצנן אותה באמצעות מי ים. בעקבות השבתת הכורים צפויה יפאן לסבול ממחסור חמור בחשמל.

מיד לאחר שהושמעה ההתרעה מפני רעידת האדמה סגרו השלטונות את כל ששת הכורים הנמצאים באזור, כ-250 קילומטרים מצפון לבירה טוקיו. השבתת הכורים נעשתה על ידי ניתוק זרם החשמל, אולם הגנרטור שאמור היה לספק במקרה חירום חשמל חלופי למערכת המשאבות המפעילה את הקירור של הכור, לא פעל. כתוצאה מכך החלה ליבת הכור להתחמם. כתוצאה מההתחממות החלו להיפלט גזים וחומרים רדיואקטיביים לאוויר, אולם לפי המדידות שנעשו עד כה מדובר בכמות קטנה יחסית. ייתכן שהדבר נעשה בצורה מבוקרת כדי להוריד את רמת הלחצים בתוך הכור. בלילה היתה רעידת אדמה נוספת, וכתוצאה ממנה מערכות קירור בכור שני באזור נפגעה, וקיימת גם פגיעה לא ברורה בכור שלישי.

החומרים המסוכנים ביותר הנפלטים הם יוד וצסיום, שהם מוצרי הפירוק של מוטות הדלק מהאורניום הנמצאים בליבת הכור. מדובר בחומרים נדיפים וקלים יחסית להתפשטות באטמוספרה.

פרופ' עוזי אבן מאוניברסיטת תל-אביב, שעבד בעבר בוועדה לאנרגיה אטומית של ישראל אמר אתמול ל"הארץ" כי מדובר בשני חומרים מסוכנים ביותר, ולכן הוא מעריך כי יפאן תצטרך לחלק טבליות יוד לאוכלוסייה, כדי לנטרל את סכנת הפגיעה של היוד המזוהם והרדיואקטיבי שנפלט לאוויר, ופוגע בעיקר בבלוטת התריס. לדבריו, חלוקה מסוג זה נעשתה בישראל לפני כמה שנים לתושבים הגרים באזור הכור בדימונה, במקרה של סכנה של פליטת חומרים מהכור. ואכן, אתמול החלו השלטונות ביפאן לחלק טבליות יוד לאוכלוסייה.

אבן הצביע על סכנה נוספת, שמא מכשירי המדידה האמורים למדוד את רמת החום בליבת הכור יצאו גם הם מכלל שליטה כתוצאה מניתוק החשמל. במקרה כזה יתקשו המומחים היפאנים הפועלים למניעת האסון הגרעיני, לדעת במדויק את מצב הליבה.

פרופסור מנחם לוריא מהאוניברסיטה העברית, מומחה לבקרה ומניעה של זיהום אוויר, אמר לעומת זאת לחדשות ערוץ 2, כי "זה מדאיג מאוד, אין ספק שלא הכרנו דבר כזה שנים רבות, אולי מאז שנעשו ניסויים גרעיניים באטמוספרה בשנות החמישים. ממה שרואים, אסון זה אפילו יותר מסוכן מצ'רנוביל, גם מבחינת חשיפה של האוכלוסייה והעובדים לחומר רדיואקטיבי וגם מבחינת הנדידה של התמרה רדיואקטיבית באזור. לדבריו, "ברגע שיש התחממות בלתי ניתנת לשליטה, הדלק הגרעיני עובר לפאזה הגזית, ומאחר שמדובר במתכות ובמוצקים, הם נהפכים לחלקיקים, שיכולים לנדוד למרחקים מאוד גדולים. בצ'רנוביל הם נדדו אלפי קילומטרים".

אם ייפלטו הגזים האלה בכמות גדולה לאוויר, עלולות הרוחות לשאת אותם לסין, דרום קוריאה, או לכיוון הנגדי. הסבירות לכך אינה גבוהה במיוחד.

המומחים משרטטים שני תסריטים אפשריים: האחד הוא של אסון צ'רנוביל, שבו ליבת הכור הותכה וחומרים רדיואקטיביים בכמות עצומה נפלטו. כתוצאה מתנועת הרוחות החומרים הרדיואקטיביים פגעו באוכלוסייה במרחק רב יחסית מאתר הכור. בעקבות התכת הליבה לא הצליח המאטם - שאמור לאטום ולהגן על הליבה לבל ייפלטו החומרים המסוכנים, ובנוי משילוב של פלדה יצוקה ובטון עבה - לעמוד בלחץ וקרס. כתוצאה מכך נהרגו באסון צ'רנוביל כמה אלפים שעד היום מספרם המדויק אינו ידוע.

לעומת זאת, במחצית השנייה של שנות השבעים אירע אסון גרעיני דומה בכור "3 מייל איילנד" בפנסילבניה שבארה"ב. כיפת הכור הותכה, אולם המאטם הצליח להחזיק מעמד והקרינה לסביבה היתה מזערית. כתוצאה מכך, הכור נסגר לאלף שנים אך הוא אינו נחשב מסוכן לסביבתו. בנוסף, החברה שנמצאת במוקד משבר הגרעין ביפאן, טפקו, היתה מעורבת בעבר בכמה בעיות הקשורות לבטיחות הכור. ב-2002 נאלץ נשיא החברה להתפטר יחד עם ארבעה פקידים בכירים, זאת לאחר שקיבלו על עצמם את האחריות לזיופים של מסמכים הקשורים לרמת הבטיחות. החברה נחשדה ב-29 מקרים של זיוף מסמכים של עבודות תחזוקה בכור.



ספינה שנסחפה לאזור מגורים בעיר קסנומה


תושבים מחפשים מחסה בעיר נאטורי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו