בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צונאמי ביפאן | רבבות הניצולים התקבצו במקלטים בסדר מופתי

תושבי האזורים שנפגעו מהצונאמי ששטף את חופי יפאן אוספים את שברי בתיהם וחפציהם, אבל מתקשים לחזור לשגרה ? "אנשים כותבים מדריכים לרעידות אדמה. אבל אז מתרחשת רעידת אדמה. האם באמת אפשר לעקוב אחריהם?", תהה תושב טוקיו. "למי יש זמן לכבות את הגז? הראש עסוק בדברים אחרים"

תגובות

ניצולי רעידת האדמה והצונאמי ביפאן התקבצו במקלטים זמניים ובתורות ארוכים ומסודרים להפליא למים נקיים ומזון. במקביל, צוותי חילוץ חיפשו ניצולים לאורך החוף, בין בתים הרוסים, מכוניות מרוסקות וספינות טבועות. בתצלומים אוויריים מאזור האסון נראו בניינים ורכבות מוטלים כמו צעצועי ילדים על הקרקע באזור העיר סנדאי.

המראות תועדו במצלמות ביתיות, מצלמות אינטרנט וטלפונים ניידים. לאלה נוספו סיפוריהם של ניצולים ועדי ראייה בכלי התקשורת. "השכונה שלי חשוכה לגמרי", סיפרה אתמול מאקיקו טזאקי, תושבת סנדאי. "אין לנו חשמל ולא מים נקיים. אין חימום, הכל קר". טזאקי, אם בשנות הארבעים, היתה לבדה בביתה כשרעידת האדמה התחוללה. "נאחזתי בעמוד בבית. מיד ידעתי שהרעידה הזאת אינה דומה לרעידות שהתחוללו בעבר".

"הכל קשה ביותר", סיפרה אתמול קומי אנודרה, טכנאית שיניים בת 34 מסנדאי. רעידת האדמה, בשבילה, נראתה כמו "סצנה מסרט אסונות". "הכביש זז למעלה ולמטה כמו גל. דברים עלו באש", אמרה. "אחרי אירוע כזה, מתחילים להעריך את מה שיש לך בחיי היום יום".

כאילו כדי לזרות מלח על הפצעים, אירעה הדליפה הגרעינית מהכור בפוקושימה. עשרות אלפי תושבי האזור שפונו מחשש לקרינה, עמדו בתורות במקלטים והמתינו למי שתייה. ריאן מקדונלדס, אמריקאי החי בפוקושימה כבר תשע שנים, חווה כמה רעידות אדמה בעבר. רעידת האדמה הנוכחית שיתקה אותו. "אלוהים", צרח שלשום מול מצלמות של הסי-אן-אן, "הבניין הולך ליפול". הוא היה בביתו כשהחלה רעידת האדמה. "היא התחילה להחמיר אז ניגשתי לדלת כדי לראות מה קורה. הטלטלה גברה ואני אמרתי לעצמי: ?זאת הכי גדולה שהיתה עד כה'. הרעידה לא נפסקה".

מקדונלד אמר כי המים, הגז ושירות הטלפון בביתו נותקו. כל החנויות למוצרי מזון בסביבת הבית סגורות. "איני יודע מה אעשה מחר, איך אוכל להשיג אוכל".

"אנשים ביפאן כותבים מדריכים והנחיות לזמנים של רעידות אדמה. אבל אז מתרחשת רעידת אדמה. האם באמת אפשר לעקוב אחרי המדריכים?", תהה קיושי קנאזווה בן ה-60, תושב טוקיו. "כולם בורחים כשהדברים מתחילים להיטלטל. הם מבקשים ממך לכבות את הגז והאש בביתך, אבל אין מספיק זמן לחשוב על הדברים האלה".

תמונות ההרס בנאקאמינאטו מפחידות במיוחד, בעיקר בשל העובדה שמדובר בעיירה מרוחקת מהאזורים הסמוכים למוקד הרעש. טאקאקו קוגוצ'י ציפתה בקוצר רוח לחגיגת יום הולדתה ה-78, שהיתה אמורה להיערך שלשום, כשפתאום ראתה גל אדיר של מים שחורים דוהר לקראתה כרבע שעה אחרי שרעידת אדמה אדירה זעזעה את צפון-מזרח יפאן.

היא מיהרה למכוניתה, שהגלים כבר הגיעו אליה, והצליחה להימלט לפני שהמים מוטטו את אחד הקירות של הפונדק הקטן שלה ופרצו נתיב של הרס בעיירת הדייגים הקטנה הזו. אתמול היו הרחובות מכוסים בבוץ חום דביק ובאוויר נישא סירחון הדגים המתים שהושארו על ידי המים. קוגוצ'י לנה בלילה במרכז קהילתי, בקור מקפיא, אך שבה אתמול לביתה ברגע הראשון שיכלה לשוב. היא לא אכלה 24 שעות.

"אנשים נהגו לבוא ולשבח את הפונדק שלי, לומר שהוא יפה", אמרה כשהיא מנסה לסלק את הדגים והסחופת שכיסו אותו. "תראו אותו עכשיו, זה שובר את הלב".

האנשים המתגוררים כאן ממשיכים להיות מתוחים. הם העבירו את ליל שבת ללא חשמל, מים זורמים או טלפונים ורעשי המשנה לא חדלו לזעזע את האזור ליל שבת ואתמול. העיירה שוכנת במרחק של כ-250 ק"מ דרומית לסנדאי, העיר הצפונית שספגה את רוב עוצמתו של הצונאמי.

יוקינאו נמוטו, מפעיל מלגזה בן 34, סיפר ששלשום אחרי הצהריים עסק בהעמסה על ספינה כשראה קו מים לבן דוהר אל החוף. הוא קפץ מהמלגזה ורץ במעלה גבעה סמוכה. הוא ניצל בקושי מהגלים. "פשוט זרקתי הכל וברחתי", אמר.

אך ההרס בנאקאמונאטו לא הוגבל לקו המים. יוקיו קובאיאשי, 71, סיפר שהיה בחווה שלו כשהרגיש את הרעידות הראשונות. "לא יכולתי לעמוד, נאלצתי לזחול כדי לצאת מהשדה שלי. ואז ראיתי את הצונאמי. ראיתי אותו עובר לידי". לדבריו, הגלים פגעו בו בשעת השפל. "היה לי מזל. אילו זה קרה בזמן הגאות, לא הייתי ניצל".

הוא העביר את הלילה עם כמאה ניצולים אחרים באולם התעמלות בבית ספר יסודי בעיר, בחושך ובקור, ויחד איתם הקשיב לרדיו היחיד שפעל וסיפק להם מידע. הוא הצליח לקחת איתו גנרטור ותנור שפועל על נפט שלדבריו, היה מקור החום היחיד לאנשים שהצטופפו באותו אולם. צ'יאקו איטו סיפרה שהיתה בביתה כשהחל הרעש. הרעידה הראשונה היתה חזקה כל כך שאיטו, מגדלת אורז בת 72, אמרה שהטלטלות הפילו אותה. כשהרעידות פסקו, היא נמלטה אל מחוץ לביתה אך הופלה שוב על ידי רעש משנה.

היא שכבה על הקרקע כשראתה את האסם שלה קורס על הטרקטור ושתי המכוניות שלה ומועך אותם. ואולם, הרע מכל עוד היה לפניה. מי הצונאמי עלו מהנהר הסמוך לחוותה ועצרו מטרים ספורים בלבד מביתה. "הייתי משותקת מפחד", אמרה.

אתמול, כשהתהלכה בין הכוסות, הספלים והצלחות השבורים בביתה, היא אמרה שהיא חשה חסרת ישע. "אין לי חשמל, מים, טלפון סלולרי וטלפון קווי. אין לי מושג מה קורה", הוסיפה. "הלב שלי עדיין דופק. אני מפחדת שזה יקרה שוב. אני כל כך מפחדת שהרגליים שלי רועדות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו