בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בחוג למזרח אסיה מסרבים להפוך למומחי אסונות

"עדיין מוקדם מדי להגיב"

תגובות

עם היוודע מימדי האסון ביפאן, ד"ר מיקה לוי-יממורי קיבלה שיחת טלפון מאחד מערוצי הטלוויזיה בארץ. ביקשו ממנה להתראיין, אבל היא - מרצה לשפה יפאנית בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב שחיה בישראל מזה שנים רבות - ביכרה להימנע. "מה אני יכולה להוסיף כרגע?", תמהה אתמול. "אני מודאגת, וזה מאוד כואב. אבל מה יותר אני יכולה להגיד?".

ד"ר לוי-יממורי וחבריה לחוג נהפכו בימים האחרונים למומחים מבוקשים לאסונות טבע, והתפקיד לאו דווקא נוח להם. הם, שמורגלים להתבונן בתהליכים ארוכים, נתקלים לפתע בדרישות לניתוחי בזק של מצב שעדיין רחוק מלהתבהר. אפילו ענת ליסק, העוזרת הניהולית של החוג, מקבלת פניות ממכרים שמתעניינים בנזקי הדליפה הגרעינית. "כיפאנית בישראל, זה מחמם את הלב שכולם מתקשרים ושואלים לשלומי", אמרה ד"ר לוי-יממורי, שמשפחתה חיה באוסקה שבמערב, מחוץ לאזור הסכנה. "אבל יש יותר מדי ניתוחים ואני חושבת שמוקדם מדי להגיב עכשיו, כשלא יודעים עדיין לאן זה יתפתח".

בעיניי אסף רפפורט, סטודנט ומתרגל בחוג, העיתונאים המקדימים את המאוחר חוטאים למציאות המורכבת. רפפורט, שאשתו יפאנית, מתקומם במיוחד נוכח הניסיון לפצח את ה"אופי היפאני". "זה מרגיז אותי", אמר אתמול ל"הארץ", "שכותבים כבר עכשיו על יפאן שהיא תצא מחוזקת. מתעלמים מכך שמיליונים נפגעו קשות, ובהם אנשים זקנים ששרדו מלחמות ונאבקים על קיומם עכשיו. זה כמו שיכתבו שישראל למודת מלחמות, אז הכל יהיה בסדר. זו בורות".

ד"ר לוי-יממורי גם היא מסייגת. "אומרים שבאופן כללי יש איפוק יפאני, אבל היום קראתי בעיתון ביפאן שיש כל מיני גנבים ואי-סדר חברתי, וזה לא בדיוק כמו שמצפים", סיפרה. "אבל בגדול זה נכון, יש איפוק ויש נימוס. יש אפילו אתר מיוחד שמספר כמה אנשים עוזרים אחד לשני ונחמדים זה לזה בעת האסון; אנשים מעדיפים לקרוא דברים כאלה כדי לחזק את עצמם". עם זאת, היא רואה שינוי גדול בתגובה היפאנית לאסון. "עד שדברים לא מגיעים לטוקיו, אנשים שם לא מרגישים. כמו בתל אביב", אמרה. "הפעם, לראשונה מרכז יפאן ממש מרגיש את הזעזוע. עד כה היפאנים האמינו שאם אנחנו עושים אותו דבר כמו אתמול, המצב יימשך כפי שהוא. כעת מבינים שיצטרכו להתאמץ יותר כדי לשמור על שלווה".

בחוג מסתייגים מפרשנות נמהרת, אבל כולם מסכימים על החשיבות של החיבור בין הווה ועבר. "זה יהיה חסר אחריות להעביר שיעור על היסטוריה מלפני מאות שנים ולהתעלם מהיסטוריה שמתפתחת לנגד עינינו", אמר רפפורט; ואירית ויינברג, גם היא מתרגלת, הזכירה את "הגל הגדול הסמוך לקאנאגאווה", עבודה מהמאה ה-19 של האמן קאטסושיקה הוקוסאי. "הדפס העץ הזה של הוקוסאי מבטא התפעמות נוכח הטבע, ובהחלט אפשר דרכו לקשר בין אז להיום".



ניצולים עומדים בתור לקבלת מצרכים, אתמול
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו