בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טוקיו מיטלטלת בין אימה לתקווה

34 מיליון תושבי המטרופולין הגדול בעולם עוקבים בדריכות אחרי כיוון הרוח, בתקווה שהיא תסיט את הקרינה מהעיר. אתמול אירע פיצוץ שלישי בכור בפוקושימה ואש פרצה באתר פסולת גרעינית. מומחים: השלטונות מסתירים מידע, רמת הקרינה מתקרבת לזו שהיתה בצ'רנוביל

תגובות

טוקיו. יום אתמול התחיל רע, רע מאוד. בשש וארבעים בבוקר נשמע קול פיצוץ עז בכור מספר 2, עשן היתמר אל על והשאלה שעלתה מיד אחר כך היתה בלתי נמנעת כמעט: האם פוקושימה תהיה להירושימה? הרוח נשבה לה קרירה, אבל כיוונה היה מזרה אימים: דרום-מערב, ממש לכיוון בירת יפאן. מאז, היטלטלה טוקיו בין חרדה עצורה להקלה מאופקת, שהגיעה רק קרוב לחצות הליל: הטלוויזיה היפאנית הודיעה אז שסכנת התפשטות הקרינה פחתה במעט. אם בבוקר עוד היתה סוכנות ידיעות יפאנית אחת שדיווחה כי רמת הקרינה באזור הכור מגיעה לכדי פי 400 מהמותר, בערב כבר דיברו "רק" על פי ארבעה. בין לבין גם היתה לנו עוד רעידת אדמה עזה למדי, בחופיה המזרחיים של המדינה, שוב בדרגה שש. מצלמות הטלוויזיה היפאנית ששידרו בשידור חי משם רעדו במשך דקה ארוכה כנצח, בשעה שמגיש החדשות מיהר לחבוש על ראשו קסדת מגן.

במסעדת "היידיאה סושי" שברובע הבילויים שיבויה בטויו, הפנו הסועדים מבטיהם רק לרגע למסך הטלוויזיה, ששידר עד אותו זמן תכנית הבלים יפאנית, ומהר מאוד חזרו לענייניהם, בעוד הסושי-מן שקוע בקילוף עורו של דג טונה גדול ומרהיב. לא הרחק משם, בכפרי הצפון, עוד אספו מאות גופות. חצי מיליון חסרי בית חדשים, שבתיהם נהרסו כליל, בילו עוד לילה במתקני המחסה. ענן הקרינה איים להתקרב - וכאן אכלו דיונונים על מצע של אורז. זר לא יבין זאת.

 מדידת רמת הקרינה בגופם של תושבי פוקושימה, אתמול | תצלום: אי-פי-איי

בכל זאת, אסור לטעות. טוקיו היטלטלה אתמול לא הרבה פחות מאשר ברעידת האדמה הגדולה, ומועקה גדולה עמדה ברחובות שהיו ריקים יחסית. זקני העיר אינם זוכרים את אזורי הבילויים כה אפלים ושוממים כאמש, וצעיריה לא ראו מעולם תנועת מכוניות כה דלילה באזור העסקים שלה בשעות היום. טוקיו התכנסה אתמול אל בתיה ואל מועקתה. גם מאמצי הממשלה להרגיע - בימים הראשונים אמרו שאין דליפה ולא סכנה, אמש כבר שידרו בכל הערוצים מפות צבעוניות של אזורי הסכנה - לא הרשימו את כולם.

טוקיו, למרבה השמחה, עדיין נצבעת בצהוב במפות, הדומות להפליא למפת אזורי הסקאד שלנו, והצפון נצבע באדום עז ובכתום. בכל זאת ניגשו אלינו לא מעט תושבים דואגים ברחובות שהתרוקנו כמעט כליל מזרים ושאלו אותנו לשלומנו ולמחסורנו. אשה חביבה אחת שלפה מארנקה שתי מסכות בד, כאלו שהיפאנים חובשים בכל ימות השנה, והציעה לנו אותן. תחבנו אותן בתודה ובקידה לכיסנו, על כל מקרה שלא יקרה. אם לא תועיל המסכה, ודאי לא תזיק, בזמן שהטלפונים והמסרונים המודאגים מהארץ המשיכו לזרום ולהפחיד.

יפאנית אחרת הציעה שנלך בשרוולים ארוכים ובכובע כדי להגן על עורנו; תושב אחר המליץ שנישאר במלון, ליתר ביטחון.

 תושבי טוקיו ממתינים בתור בתחנת הרכבת שינגאווי, אתמול | תצלום: אלכס ליבק
גם ראש הממשלה, נאוטו קאן, המופיע כאן מדי יום לפחות במסיבת עיתונאים אחת ותמיד קד קידה לפני שהוא עולה לדוכן, כשהוא לבוש באותם מדי רעידת אדמה התכולים-אפורים שלו, קרא אתמול לתושבים להישאר בביתם, אבל רק למתגוררים במרחק 30 ק"מ מהכורים. וכי מה יגיד ראש הממשלה שפניו הולכים ומתקדרים ממסיבת עיתונאים אחת לשנייה? המחשבה על פינוים של 34 מיליון תושבי הבירה היא כזו ששום סרט אימה לא היה מעלה על דעתו להעלותה.

סבבנו אתמול ברחובות הכרך הגדול. ברכבת התחתית נסעו פחות תושבים מהרגיל, בתחנת הרכבת המרכזית שינגאווה לא נרשם תור גדול במיוחד לנוסעי הרכבת המהירה שינקנסן לאוסקה, הכרך הדרומי שעשוי להפוך לעיר מקלט לרבים. גם בחברות התעופה אפשר היה עוד להשיג אתמול קומץ כרטיסי טיסה החוצה מהמדינה המוכה והמסוכנת. מתברר שכאן אין "עריקים", כמו אצלנו. איך אמר יפאני קשיש אחד לעמיתי, אלכס ליבק, שביקש לצלם את האנשים שצפו במסיבת העיתונאים של ראש הממשלה, ששודרה מעל גבי מסכי הענק בתחנת הרכבת? "אין פאניקה ביפאן", אמר האיש ומנע בתקיפות את הצילום שעלול היה להוציא את דיבתה של ארצו רעה. אבל פני הצופים נוכח המסך אמרו משהו אחר: חרדה, גם אם כבושה.

מדפי המרכולים התרוקנו אתמול עוד יותר מסחורה טרייה, ובתחנות הדלק המעטות שעוד נותרו פתוחות מכרו רק 10 ליטרים של דלק למכונית שנהגה חיכה שעות בתור המשתרך.

 מדפים ריקים בסופרמרקט בטוקיו, אתמול | תצלום: אלכס ליבק
מנהל הבנק המרכזי של יפאן הודיע שיזרים בהדרגה סכום עתק של 60 מיליארד דולרים למשק כדי להביא להתאוששותו ומדד ניקיי המשיך לצנוח. עכשיו כבר מדברים על 51 מיליארדי דולרים נזק ישיר ועוד 99 מיליארד נזק עקיף בגלל הפגיעה במשק. תתארו לעצמכם. מפעלי התעשייה הגדולים, סוני, קאנון, ניסן וטויוטה, צמצמו מאתמול את פעילותם באורח ניכר, הן בשל קשיי העובדים להגיע לעבודה והן בשל הצורך לחסוך בחשמל. יפאן, שבנתה את הכור הגרעיני הראשון שלה עוד ב-1966, צריכה עכשיו לחסוך; פחות חשמל, פחות עמל. הפסקות החשמל היזומות צומצמו לפי שעה, לאחר שנרשמה ירידה בצריכה גם בלעדיהן: לוח הטלוויזיה הענקי בכיכר המרכזית של שיבויה כבר הוחשך לפני כמה ימים. אבל הכל יודעים כאן שהמחסור באנרגיה ילווה את המדינה, ששליש מתצרוכתה מיוצר בתחנות הגרעיניות, לעוד חודשים ארוכים, לפחות.

על צג המידע האלקטרוני בקרונות הרכבת התחתית ריצדו אתמול ההודעות בזו אחר זו: קווים שהופסקו בגלל הפסקות החשמל ואלה שהופסקו בגלל עוד רעידת אדמה קטנה. "אתם לא פוחדים?", שאלה אותנו הגברת לוידה פוג'יוורה, פיליפינית שנשואה ליפאני ומתגוררת בטוקיו זה 18 שנה כשהגענו ליעדנו. היא אמרה לנו שהיא מתפללת עכשיו מדי יום לאלוהים הנוצרי שלה שרעידות האדמה ייפסקו כבר. היא גם מקווה שאלוהים אחר, אמריקה, יעזור ליפאן להתגבר על סכנת הקרינה. הבוס שלה בחנות התופינים הצבעוניים בתחנת הרכבת אמר לה ללבוש על פניה מסיכת בד מפני הקרינה. אם תגבר הקרינה היא תימלט מכאן לאוסקה, יחד עם בעלה, נהג המונית היפאני. אם המצב יחמיר עוד יותר, תימלט למולדתה. בסנדאי, מוקד ההרס, כך סיפרה הפיליפינית, מתגוררים כאלף מבני ארצה שאיבדו באסון את בתיהם. היא דואגת להם מאוד.

 תושבת זרה עם מסכה על פניה צופה בחרדה בשידורי הטלוויזיה היפאנית | תצלום: אלכס ליבק
בתחנת הרכבת של שינזוקו, עוד מוקד תנועה מרכזי של העיר, עמדו אתמול צוותי טלוויזיה יפאניים רבים וצילמו את הנוסעים. אין כתנועת הנוסעים ברכבות כדי למדוד את מצב הרוח ומצב המשק. בבי-בי-סי הבריטי נראה אתמול מומחה לגרעין כשהוא מדגים את הסכנה שנשקפת מהכורים המתפוצצים על גבי כוסות קלקר, כוס לכל כור. תנועות הידיים הרחבות שלו המחישו את התפשטות הסכנה.

בשלושת הימים האחרונים, נזכיר כאן, התפוצץ כור בכל יום, ועכשיו נשואות העיניים החרדות לכיפת הברזל של הכורים, או יותר נכון לרצפת הפלדה שלהם. אם זו תותך, ידלוף הדלק הגרעיני, יתפשט לכל עבר ויזרע עוד הרבה יותר אימה וסכנה מאתמול.

בינתיים הלכה הטונה והלבינה בידיו המיומנות של הסושי-מן במסעדת "היידיאה סושי". הוא קילף את קשקשי הדג והותיר את עורו הלבן שמכסה על בשרו האדום שיוגש לשולחנות עוד מעט, נתחים נתחים. צעירה מצודדת זרקה מבט לטלוויזיה ששידרה בחי את מראות רעידת האדמה האחרונה לפי שעה. שלחה מבטה והמשיכה בדרכה לשירותים. דובר צה"ל, נחמן שי, הציע לנו בזמנו לשתות מים כדי להתגבר על סכנת הסקאד. מזכיר הממשלה היפאנית דיבר אתמול גם הוא על מים: הוא הבטיח שהם יצננו בסופו של דבר את ליבת הכורים הבוערים. זה וגם זה לא הצליחו לשכנע ולהרגיע. טוקיו עלתה אמש על יצועה, כשהיא מוטרדת וחרדה כפי שלא היתה מאז ימי מלחמת העולם השנייה, מאז הפצצה ההיא והגרעין ההוא, שאת סופם כולם יודעים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו