שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ניו יורק טיימס
גרדיאן
ניו יורק טיימס
גרדיאן

יפאן. נראה כי הליבה הרדיואקטיבית של כור מספר שתיים בתחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה הותכה ושקעה מבעד למאטם אל רצפת הבטון, כך אמרו אתמול מומחים. המצב מעצים את החששות משחרור כמויות גדולות של קרינה מהאתר. דברי האזהרה נאמרו בעקבות ניתוח שערכו מומחים אמריקאים לרמות הקרינה בתחנת הכוח, על בסיס תוצאות מדידות בכור, שפורסמו בידי רשויות יפאן והחברה המפעילה את תחנת הכוח.

ריצ'ארד לאהי, שהיה ממונה על מחקרי הבטיחות בכורים גרעיניים בחברת ג'נרל אלקטריק כשזו התקינה את הכורים בפוקושימה, אמר לגרדיאן כי נראה שהצוותים בתחנת הכוח הפסידו במערכה להצלת הכור. אולם לדבריו אין סכנה לאסון בסדר גודל של צ'רנוביל.

"האינדיקציות שבידינו, מהכור דרך מדידות קרינה ועד לחומרים שהם רואים, מצביעות על כך שהליבה הותכה ושקעה מבעד לתחתית המעטפת של כור מספר 2, ולפחות חלק ממנה נמצא על הרצפה", אמר לאהי. "אני מקווה שאני טועה, אבל זה ללא ספק הכיוון שעליו מצביעות הראיות". נראה כי הליבה הרדיואקטיבית של אחד הכורים בתחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה הותכה ושקעה מבעד למאטם אל רצפת הבטון, אומרים מומחים, מצב המעצים את החששות משחרור כמויות גדולות של קרינה מהאתר.

מוקדם יותר אתמול ערמו עובדים בתחנת הכוח הגרעינית שקי חול והכינו מכלי אחסון למקרה שיידרשו, כדי למנוע מדליפה חדשה של מים מזוהמים ברמה גבוהה של רדיואקטיביות מלהגיע אל האוקיינוס. זאת בשעה שהסוכנות למשאבי טבע ואנרגיה ביפאן הודיעה כי התגלו רמות גבוהות של צסיום ויוד במי הים בקרבת הכורים הפגועים, מה שמגדיל את הסכנה שהקרינה תחדור לשרשרת המזון.

בשפך הנהר, בקרבת תחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה, נמצא היסוד הכימי צסיום 137, ברמות של פי 20 מהרמה הנורמלית. שיעור זה נמוך בהרבה מהרמה של יוד 131, האיזוטופ הרדיואקטיבי העיקרי האחר שדלף מתחנת הכוח. ריכוזיו ברמה העולה ביותר מפי 1,150 מהמקסימום המותר, נמצאו בדגימות של מי ים במרחק של כ-1.5 ק"מ מצפון לתחנת הכוח.

למרות הריכוז הגבוה של היוד, סבורים המדענים כי בטווח הארוך צסיום 137 מסוכן בהרבה לשרשרת המזון בים. היוד מתפרק מהר יחסית ונחלש בחצי בתוך שמונה ימים. על כן, אפשר להילחם בסכנה לקרינה רדיואקטיבית על ידי איסור על הדיג ואכילה של מאכלי ים למשך תקופת זמן מסוימת, כפי שהיפאנים כבר עשו. אלא שזמן מחצית החיים של צסיום הוא 30 שנה. גרוע מזה, הצמחייה הימית סופגת אותו והדגים ניזונים ממנה, ובדומה לכספית הצסיום, נוטה להיות מרוכז יותר ככל שהוא עולה בשרשרת המזון.

למרות שהרמות נמוכות עדיין, הדליפה של צסיום 137 מדאיגה, כך לדברי הפרופסור למדעי הים והחופים באוניברסיטת רטגרס, פול ג'י פולקובסקי. "מתישהו המים שנקווים במקומות שונים יגיעו אל הים, ואם הם מכילים הרבה צסיום 137 לפרק זמן ממושך, אז בהחלט יש מקום לדאגה".

עדיין לא ברור מה מקור הצסיום 137. מדענים משערים כי מי הים שנשפכו על הכורים כדי לצנן אותם, קלטו את הקרינה ונשטפו חזרה אל הים. ואולם, בכירים ביפאן הזהירו מפני תרחיש נוסף: מים שרמת הרדיואקטיביות שלהם גבוהה וייתכן כי הם מכילים גם צסיוס 137 ומצויים בכמה נהרות, עלולים לעלות על גדותיהם.

עם זאת, לאוקיינוס יש כוח רב לדלל שפכים רדיואקטיביים בזכות הנפח והעומק העצומים שלו. וכבר עכשיו האוקיינוס מעט רדיואקטיבי. זה עידנים יסודות כאורניום נשטפו אליו מהנהרות. בתקופות מודרניות יותר השליכו בני האדם חומרים רדיואקטיביים אל הים, ובהם עשרות ראשי נפץ גרעיניים וכורים המתפרקים להם לאטם, כמו גם אלפי חביות של פסולת רדיואקטיבית.

בתוך כך, דווח אתמול כי המספר הרשמי של ההרוגים ברעידת האדמה ובצונאמי עלה ליותר מ-11 אלף בני אדם, ויותר מ-17 אלף בני אדם עדיין נעדרים.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ