בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המהומות בסוריה: האם הציבור יאמין לנאומו של בשאר אסד?

נאום מתריס

תגובות

"איננו יכולים ליישם דמוקרטיה של אחרים על עצמנו. הדמוקרטיה המערבית למשל היא תולדה של היסטוריה ארוכה שהניבה מנהגים ומסורות המייחדים את התרבות של החברות במערב. כדי ליישם את מה שיש להן עלינו לחיות את ההיסטוריה שלהן עם כל ייחודה. כיוון שזה בלתי אפשרי עלינו לאמץ את הדמוקרטיה שמתאימה לנו, הנובעת מההיסטוריה שלנו ועונה על דרישות המציאות שלנו". כך ראה הנשיא בשאר אל-אסד את יסודותיה של ה"דמוקרטיה" בנאום ההכתרה שלו ביולי 2000. נראה כי השקפת העולם שלו לא השתנתה באופן מהותי מאז, אם לשפוט על פי נאומו אתמול.

אסד אינו מתכוון לשנות את מבנה המשטר, להחליף את עליונותה של מפלגת הבעת במשטר רב מפלגתי או לפתוח לרווחה את המרחב הציבורי. אסד דיבר אתמול על "רפורמות" שמכוונות לשנות את חוק הבחירות ואת מבנה המשק ואפילו לבטל את משטר החירום שנוהג בסוריה מאז 1963. חלק מן ההבטחות הללו הוא כבר השמיע בנאום לאומה בשנת 2005 או בראיונות עיתונאיים שהעניק מעת לעת. ואולם, כמו אז גם הפעם אין אסד מציע לוח זמנים, הוא איננו מפרט את מהות הרפורמות ונמנע מלגנות את השחיתות במדינה או להכריז על "מסע לטיהור השחיתות" כפי שעשה בטרם מונה לנשיא. בשנת 2000 הוא עוד דיבר על "ביורוקרטיה בלתי יעילה שעומדת בדרכנו לקדמה". כך נהג גם אתמול: הביורוקרטיה אשמה ולא פחות ממנה ה"גורמים זרים" ששואפים לחולל מלחמת אחים. אם יבקשו המפגינים למצוא דבר מה חיובי בדבריו, הוא נמצא בכך שהוא לא כינה אותם בוגדים ואף העניק לחלק מהם "תעודת יושר" על כך שפעלו מתוך רצון כן לשינוי ולא פעלו בשמם של ה"גורמים הזרים".

תפישתו של אסד היא אותה תפישה "אבהית" שאפיינה את אביו, לפיה על הציבור להאמין שהמנהיג רוצה בטובתו של העם וכי עליו לסמוך על המנהיג כי הוא יעשה את הדברים הנכונים בזמן שמתאים ל"אומה". ואולם, לנאום אתמול היו עוד כתובות מלבד העם הסורי. על אסד הופעל לאחרונה לחץ כבר ופומבי מצדה של טורקיה. ראש ממשלת טורקיה ארדואן שוחח עם אסד כמה פעמים בסוף השבוע והמליץ לו לאמץ שורה של רפורמות. אסד גם רצה "להעניק" משהו לממשל האמריקאי, זאת אף על פי שרמז שהממשל עומד מאחורי המהומות.

מטרתו היתה לקבל בתמורה קביעה אמריקאית, לפיה לא תהיה מעורבות צבאית בסוריה ו"הסתפקות" בדרישה לבצע רפורמות במקום קריאה להסתלקותו מכהונתו כפי שנהג ממשל אובמה כלפי מובארק וקדאפי.

ואולם, השאלה החשובה ביותר מבחינתו היא אם הציבור בסוריה יהיה מוכן לקבל את הבטחותיו של אסד, זאת אף על פי שרובו מודע לכך שאין בהן ממש. אם לשפוט על פי הראיונות הרבים שערכו כלי תקשורת ערביים לאחר הנאום עם אזרחים, פרשנים ופוליטיקאים סורים נראה כי אמון הוא הדבר האחרון שרוחשים רובם, חוץ מדוברי הממשל, לנשיא.

כעת הדילמה היא כיצד להמשיך מכאן, שעה שברור שאסד אינו מתכוון לתת יותר ממה שאמר. חמור מכך, על פי אחד הפרשנים, נאומו של אסד היה לא רק מלא הבטחות, אלא יש לקרוא אותו כנאום מאיים. לפיו, הוא כנשיא נתן את כל מה שהציבור נזקק לו כדי להירגע. מעתה יהיה בידיו של אסד לא רק הכוח אלא גם הצידוק לדכא את ההפגנות ביתר כוח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו