בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ילד הפרא של התיאטרון הישראלי נקרע בין שני העולמות

תגובות

דמות מורכבת, שחקן טוטלי ויפה תואר היה ג'וליאנו מר, שהותיר את רישומו בתפקידים בלתי נשכחים שעשה בתיאטרון הישראלי, ב"אותלו", "חשמלית ושמה תשוקה", "נשיקת אשת העכביש", "אילוף הסוררת", "בני ערובה" ו"מראה מעל הגשר", אחד מתפקידיו האחרונים בתיאטרון הישראלי. אבל תמונה שנחרתה היטב בזיכרון ומאפיינת ביותר את דמותו חסרת המעצורים היא מפסטיבל לתיאטרון אחר בעכו, כאשר העלה את הצגת היחיד שלו "המורד העירום" ב-1990. בהפוגה שבין הצגותיו הגיע לדשא של גני הפסטיבל עירום כביום היוולדו, גופו הבנוי לתלפיות מרוח בצבעי אדמה, טיפס כזיקית על צינורות, תוך שהוא מרכז אליו את תשומת לב כל הנוכחים.

כבר מראשית דרכו כסטודנט לתיאטרון בבית צבי, לאחר שירות בסיירת הצנחנים, בלט בכישרון המשחק והכריזמה יוצאת דופן שלו, וסומן כהבטחה גדולה. ואכן, מר היה מהשחקנים שנכנסים לעומק הדמות עד כי נדמה שהפכו לה. כשגילם, למשל, את אותלו, כמעט חנק את השחקנית מיאה מעוז שגילמה את דסדמונה, ורופא שהיה בקהל נאלץ לטפל בה. בתקרית אחרת הבחין מר בצייר זאב, שישב בשורה הראשונה וצייר את דמויות ההצגה. משום מה לא היה מרוצה מכך, חטף מזאב את מחברת הציור ובעט בה אל מאחורי הקלעים.

זו הייתה רק אחת השערוריות שעורר בתיאטרון. ב"אילוף הסוררת" שהוצגה בתיאטרון חיפה, קרא לעברו אחד הצופים "ערבי מסריח רד מהבמה". מר הסתער עליו בזעם, אך הצופים בשורות הראשונות עצרו אותו. אך עם השנים התבגר והתמתן מר, והקדיש את חייו להפצת מסר השלום באמצעות אמנות התיאטרון.

דמות מסוכסכת היה ג'וליאנו מר, שינק מלידתו חלב אם שהייתה בה נאמנות לעם הערבי. אמו, ארנה מר, היא בתו של פרופ' מר, ממייסדי מפעלי ים המלח, שנישאה לעו"ד סאליבה חמיס, איש המפלגה הקומוניסטית שעזב את המפלגה במחאה על הקו הנוקשה שלה. בימי האינתיפאדה הראשונה ייסדה ארנה מר במחנה הפליטים ג'נין בית ילדים שבו עסקו ילדי המחנה במיני פעילויות, בהן גם תיאטרון. סרטו התיעודי היפה "הילדים של ארנה", המנציח את פועלה של אמו, הוקרן בפסטיבלים בעולם וזכה לשבחים ופרסים רבים.

את זכרה של אמו הנציח שנים אחדות לאחר מכן, אחרי מבצע חומת מגן, כשחזר לג'נין והקים ב-2006 בעזרת תרומות משוודיה את תיאטרון החופש בקרבת בית הילדים שייסדה אמו. לצד התיאטרון הקים בית ספר לתיאטרון וקולנוע, מרכז למחשבים לילדי הפליטים. מרכז התרבות הזה, שהדגל שלו היה מסר של שלום בין העמים, משך אליו מתנדבים מרחבי העולם. אחת מהן, ג'ני שמה - שבאה מפינלנד - הפכה לבת זוגו. ג'ני וג'וליאנו התגוררו בג'נין ונולד להם בן, כיום בן שמונה חודשים. התאומים שג'ני נושאת בבטנה ייוולדו ביוני. לג'וליאנו בן נוסף, בן עשר, מאשתו הראשונה.



מר בתיאטרון החופש. הנציח את זכר אמו בעזרת התיאטרון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו