בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

5.4.19 / ווינסטון צ'רצ'יל נכנע לשנותיו ופורש

היום לפני 56 שנה:

תגובות

הפגישות השבועיות של המלכה אליזבת הצעירה עם ראש ממשלת בריטניה, ווינסטון צ'רצ'יל, ארכו לרוב לא יותר מ-20 דקות. אבל ב-22 מארס 1955, הבחינו חדי עין, ישבו השניים בחדר האירוח של המלכה כמעט שעה וחצי. בתחילת אותו חודש, צ'רצ'יל נעמד מול חברי בית הנבחרים והתוודה שגופו נלחם בשיתוק, מחליק בידו על צדו הימני של גופו. שנה לפני כן עוד עשה סר ווינסטון מאמצים לקיים שיחות בדרג גבוה עם ברית המועצות; כעת ברור היה שימיו בראשות הממשלה ספורים. "אף כי עדיין לא נתפרסמה שום הודעה רשמית על כך", דיווח "הארץ" ב-24 במארס, "רואים חוגים מדיניים בלונדון את הקאריארה הפוליטית של ראש ממשלת בריטניה, סיר ווינסטון צ'רצ'יל (...) כמתקרבת לקיצה".

בבוקר 5 באפריל התיישב סר ווינסטון על כס ראש הממשלה בפעם האחרונה. המוני בריטים, שציפו שיתפטר באותו יום, צבאו על בית ראש הממשלה ברחוב דאונינג 10 והריעו למנהיגם האהוב. ערב קודם לכן, בין כותלי דאונינג 10, נערכה מסיבת פרידה לצ'רצ'יל בהשתתפות ידידיו וגם המלכה אליזבת והנסיך פיליפ. "מעין תחושה של דופק ההיסטוריה הקיפה היום את האומה הבריטית כולה", נכתב ב"הארץ".

צלמים רבים עמדו בפתח דאונינג 10 כאשר יצא החוצה צ'רצ'יל, לבוש "מעיל דיפלומטים שחור וצילינדר", בידו הימנית "מקל עם ידית זהב ובפיו סיגר גדול שהוצת זה עתה", תיאר סופר "הארץ" בלונדון, א. רות. "ההמון פרץ במחיאות כפיים שהפכו מיד לתרועות ממושכות, וסיר וינסטון עמד על המדרגות והוא נראה בטוח ומיושב. אף הדמעות הממלאות את עיניו לעתים קרובות בשעת התרגשות גדולה נעדרו הפעם. הוא הסתכל בהמון בחיוך קל ונשא עיניו אל המזכירות שהריעו בקול מן החלונות העליונים של מיניסטריון החוץ".

לאכזבת הכל, כעבור כמה דקות של הבזקי מצלמות פילס צ'רצ'יל את דרכו למכונית השרד שלו: עכשיו עליו לצאת לפגוש את המלכה. היא חזרה דקות ספורות קודם לכן מביקור בבית זיקוק לנפט, אך מיד עם הגיעו לחצר הארמון, "נלוו אליו פקידי המלכות והביאוהו לחדר שבו חיכתה לו המלכה", דיווח "הארץ". "לפני דיוקניהם של מלכים ומלכות מהעבר, שניבטו אליו מן הקירות, החווה המדינאי קידה עמוקה למלכה ונשק את ידה. אחרי כן ביקש ממנה בקשה רשמית לשחררו מתפקידו הקשה". סר אנתוני אידן, שר החוץ הבריטי, בן 57, תפס את מקומו עד שייערכו בחירות חדשות; אך כפי שכתב א. רות, "בלונדון אומרים כי מגבעתו העגולה המפורסמת של סר ווינסטון צ'רצ'יל גדולה כל כך, עד שלמילויה יהיה צורך בראשיהם של שלושה אנשים לכל הפחות".

בינתיים בבית הנבחרים, האולם היה מלא; עיתונאים מכל האולם גדשו את היציעים, חלקם הצטופפו על הרצפה. סר ווינסטון אמור היה לבוא להיפרד; "כולנו באנו לחזות בהופעתו הסופית כראש הממשלה", כתב א. רות. "אך ראינו את ?הצגת האמלט בלעדי הנסיך' (...) לו היה בא צ'רצ'יל, היו כל הצירים קמים על רגליהם ומקבלים את פניו בתרועות האדירות ביותר שנשמעו מעולם בבית הנבחרים. בשעתו האחרונה כראש ממשלה לא יכול היה צ'רצ'יל לעמוד בכך. זה היה יותר מדי".

צ'רצ'יל, שכיהן בתפקידו בסך הכל שמונה שנים, שבעה חודשים ו-25 ימים, מתוכם חמש שנים כמנהיגה המזהיר של האומה הבריטית בזמן מלחמת העולם השנייה, פרש מתפקידו "כענק שנחל תבוסה מידי אויב אחד בלבד - גילו המופלג. הוא פורש מן התפקיד בשעה שהוא עודנו אוהב את החיים והפוליטיקה". אבל את שאיפתו הגדולה ביותר, להידבר עם מנהיגי ברית המועצות בניסיון להביא שלום לעולם, לא הספיק להגשים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו